‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא  

למה בחרתי לחקור את היצירה של מרינה אברמוביץ'?  

אמנות הגוף שימוש בגופה ככלי ביקורתי וכמטאפורה ליחסים ולמבנים חברתיים   

אמנות המיצג  

ניתוח העבודה "האוהבים"  

8 Lessons on Emptiness with a Happy End  

Art must be beautiful 

Balkan Baroque  

The Lips of Thomas   

סיכום   

נספחי תמונות של יצירות  

ביבליוגרפיה  

מרינה אברמוביץ' היא אמנית מיצג. עבודותיה חוקרות את היחסים בין אמן מופיע וקהל, גבולות הגוף ואפשרויות המוח האנושי. המיצג היווה דרך לפנייה ישירה אל ציבור רחב, כמו גם לערעור וזעזוע של הקהל מתוך רצון להעלאת המודעות למושג האמנות ולקשר שלו אל תרבות. באופן פרדוקסאלי ההתעניינות הציבורית במדיום, בייחוד בשנות השמונים, נעה בין תשוקה חלקית של הציבור לזכות בגישה אל עולם האמנות, להיות צופה בריטואלים שלה ובקהילה הייחודית שבה היא נוצרה, ולהיות מופתע מן הלא צפוי, מן הגישה האנטי-מסורתית של האמנים.

מרינה משתמשת בגופה כ"קונוס חי". לא אחת היא לוקחת את האמירה האמנותית אל הקצה ומכריזה מלחמה על הייצוג הנורמטיבי תוך שהיא יוצרת מחאה כנגד כוח ומלחמה. "תמיד האמנתי שמיצג הוא כלי מופלא לשינוי עצמי ולשינוי הזולת" (אדלשטיין, עמ' 7), אומרת אברמוביץ' בראיון עם סרג'יו אדלשטיין בעקבות תצוגת עבודת הווידיאו האחרונה שלה בלאוס  שהוצגה במרכז לאמנות עכשווית שבתל אביב. בזכות עשרות מיצגים שונים שעשתה עד היום זכתה לכינוי "הדיווה של עולם האמנות", אך היא מכנה עצמה "כסבתא של הפרפורמנס". השם הזה הולם אותה בעיקר בגלל היכולת האין סופית שלה לבחון פעם אחר פעם את גבולות הגוף והנפש ולאתגר את עצמה ואת צופיה באמצעות אמנות המייצג, שהפכה להיות חייה בכל מובן. בשיחה עם הקהל בזמן התצוגה אמרה אברמוביץ' כי "פרפורמנס היא צורת החיים הבריאה ביותר והיא הדרך היחידה שאפשר לשרוד בה את החיים המשוגעים האלה" (ערמון אזולאי).

לצד אמניות רבות נוספות ביניהן יוקו אונו, שיקגו קובוטה וואלי אקספורט, משתמשת אברמוביץ' בגופה ככלי ביקורתי וכמטאפורה ליחסים ולמכנים חברתיים. הרבה מן המייצגים שלה היא מופיעה עירומה לגמרי ומשתמשת בגופה לעברת מסרים והעלאת סוגיות כגון: דת, זהות, גוף ונפש, יצרים ועוד. יתרה מכך, היא שותפה מרכזית בכינונה של ביקורתיות פמיניסטית שהתהוותה במאה ה-20, ועשתה שימוש בתפישה של נשיות מהותית, כמו למשל הדגשת התפישה המחפיצה של גוף האישה כיצור פסיבי וקורבני .

"בעיניי, הסבל הרגשי הזה הוא הכרחי, כי מזכך את האני שלי [...] אמנות טובה לא נוצרת ממצבים של אושר, אלא רק ממצבים של סבל (אדלשטיין, עמ' 5), אומרת מרינה. בנחישות רבה, המאפיינת אותה כל כך, היא מבקרת את גילויי האלימות הנפוצים בכל רחבי העולם על ידי אמנות פוליטית נוקבת. ישבה מרינה באמצע ערימה של עצמות בקר ומירקה אותן משרידי הבשר, כמחאה על מלחמות בעולם ככלל ואלה שהיו בבלקן בפרט. במייצג מחאתי נוסף היא קעקעה על בטנה צורה של כוכב מחומש באמצעות סכין גילוח- דבר ש"הגדיר את זהותה, הלקתה עצמה בשוט ואחר כך שכבה על בלוקים של קרח שהיו מסודרים בצורת צלב. 

מצגת ספיציפית פאוורפוינט מקצועית לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אדלשטיין. ס'. מרינה אברמוביץ'. המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב.

בן ישראל. מ'. למה החץ תמיד מכוון ללב האישה? (מרינה אברמוביץ ואוליי). עיר- האושר.

Carlson. M’.  Marina Abramovic Repeats: Pain, Art, and Theater. Hotreview site.