‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מיסגור תקשורתי של מלחמות?

תוכן עניינים

מבוא. 

רקע תאורטי: תקשורת במלחמה,סיום צבאי של מלחמה. 

גישות תקשורתיות לסיקור הזירה הביטחונית. 

עיצוב העיתונות את הזירה הביטחונית- (הבניית מציאות) 

מסגור. 

תקשורת וצבא, שיקולים עיתונאיים. 

יחסי צבא-תקשורת בעידן המודרני 

טרור ושכול בראי התקשורת. 

מודל אסטרטגיית הטרור. 

האינתיפאדה השנייה. 

הסיבות לפרוץ האינתיפאדה השניה. 

מהלך האירועים. 

תחילת האינתיפאדה השניה. 

מאמצים מדיניים. 

גל הטרור והתגובות אליו 

מיסגור תקשורתי האינתיפאדה השניה. 

ביבליוגרפיה.

משברים ומלחמות רבות פקדו את מדינת ישראל בעשרות השנים האחרונות. בכל אותם מצבי משבר וחוסר אונים מצאו עצמם תושבי ישראל מרותקים למסך הטלוויזיה, מכשיר הרדיו והעיתון המודפס. כך, באמצעות התקשורת, יכלו התושבים להתעדכן ולקבל מידע לגבי המצב הנתון בשטח האש באשר הוא. אחת הטענות העולות ממחקרים היא שברגעי משבר או מלחמה הפוקדים את מדינת הלאום עיתונאים נוטים להתגייס לטובת המאבק והמדינה, ונוטים להציג את העמדות הממסדיות ו/או הצבאיות של מדינתם. בעבודה זו אדון בטענה זו ואבחן האם ביצעה התקשורת את תפקידה הייעודי, סיקור נטול עמדה אחת מובהקת או אכן התגייסה למען המאבק המדיני ובכך חדלה להיות נאמנה להגדרות תפקידה.

מחקרים רבים מעלים את הטענה כי בזמן משבר, מלחמה וטרור חלה בקרב העיתונאים מגמה לפיה הם נוטשים את הנורמות העיתונאיות. ערכים ונורמות כגון: ניטרליות, אובייקטיביות ועובדתיות מתחלפים בנאמנות ופטריוטית למדינתו של העיתונאי כאשר לעיתים רבות הוא נמצא בדיסוננס בין האומה שלו למקצועו. התוצאה של דיסוננס זה היא כי בעיתות משבר, עיתונאים לא מפתחים דיון מקצועי במתרחש, והשתייכות ללאום גוברת על ההשתייכות לחלק מהגילדה המקצועית (Naiger, Zandberg). מכאן, ניכר כי הביקורתיות הנדרשת מפי העיתונאים מתוקף תפקידם לא מתקיימת במצבים בהם הם נאלצים לבחור בין סיקור אובייקטיבי לבין סיקור המושפע, כנראה באופן אוטומטי, מהתגייסותם ונאמנותם לאומה אליה הם חשים קרבה, שייכות והזדהות.

התקוממות פלסטינית כנגד מדינת ישראל- הכינוי שניתן על ידי צה"ל לאירועים אלה עוד לפני פריצתם- היה "'אירועי גאות ושפל". כינוי זה נותר קוד פנימי במערכת הביטחון, והשם הנהוג בישראל כיום הואהאינתיפאדה השנייה", להבדיל מהאינתיפאדה הראשונה.

התקוממות אלימה זו כללה בתחילתה פעולות מחאה עממיות, אך במהרה הפכו פעולות טרורוגרילה להיות ביטויה המרכזי. מאפיין מובהק של הפעילות הפלסטינית במאבק זה היה שימוש נרחב בפיגועי התאבדות כנגד אזרחי מדינת ישראל,  כחודש לאחר תחילתה והתגברו ככל שנמשכה. ישראל מצדה הרחיבה בעקבות זאת, את השימוש ב"סיכול ממוקד", קרי חיסול מתוכנן של פעילי ארגוני הטרור.

האינתיפאדה השנייה מוטטה כמעט לחלוטין את הסכם אוסלו , והסלימה את הסכסוך לרמה שלא נראתה זה עשרות שנים. במהלכה נמנו אלפי קורבנות בשני הצדדים, הן בקרב הלוחמים והן בקרב האזרחים. האינתיפאדה גרמה גם מיתון בישראל, ולפגיעה קשה בכלכלה הפלסטינית. הלחימה באינתיפאדה עוררה דילמות אתיות קשות שהסעירו את החברה הישראלית במשך זמן רב.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

פרופ' זנד שלמה, ישראל-פלסטין ושאלת הדו-לאומיות. הוצאת רסלינג (2023)

דרומי נ', פרחים בקנה - תהליכים העוברים על צה"ל, הוצאת סלע מאיר (2023)

ספר העובדות העולמי של ה-CIA, (2023)

דניאל רוזן, המדיום הוא המסר: התקשורת בישראל, הוצאת כרמל, (2022)