‏290.00 ₪

שאלת המחקר שלי היא: האם קיימת מגמה של שבירת מוסכמות ויצירת אלטרנטיבה בספרי ילדים חדשניים בנושא התא המשפחתי ומערכת היחסים בו, או שמא הם משמרים ערכים הגמוניים וקונבנציות מסורתיות כמו בספרי הילדים הקלאסיים.

תוכן עניינים

1. מבוא

2. סקירה ספרותית

2.1 הז'אנר ומאפייניו

2.2 האיור בספרות הילדים

2.3 ספרות כאידיאולוגיה

2.4 הקו המשפחתי בספרות הילדים

3. שיטת מחקר

4. ממצאי המחקר

4.1 הספר: "לאמא יש חבר חדש"/ אורה מורג, איירה: עדנה גיבעוני שלזניאק

ניתוח הטקסט:

ניתוח האיורים

4.2 "יום אחד, אמא חזרה בתשובה" / דניאל גלרי , איירה: מקדה בן-נאה

4.3 אבא בורח עם הקרקס" / אתגר קרת ורותו מודן

5. דיון ומסקנות

ביבליוגרפיה

כתוצאה מקריאת הספרות המחקרית העוסקת בנושא ספרות הילדים החלטתי לבחון האם ספרי ילדים מודרניים מקיימים מגמה של שבירת מוסכמות אידיאולוגיות ומציעים לקורא הצעיר אלטרנטיבה המתבטאת בתוכן ליברלי ושוויוני המשקף את המציאות כפי שהיא.

בבחינת השינוי המגמתי אתמקד בנושא ספציפי והוא התא המשפחתי ומערכת היחסים בתוך המשפחה, זאת מכיוון שהגרעין המשפחתי בתבניתו המוכרת- אב, אם וילדיהם, הולך ומקבל עם השנים גרסאות שונות אשר חורגות מהנורמה המקובלת. אחת התופעות הבולטות ביותר בעולם המערבי היא שינוי התא המשפחתי לגווניו, דבר המתבטא במשפחות חד הוריות, משפחות בעלות שני אבות או שתי אמהות, מגמה בולטת של חזרה בתשובה, אם קרייריסטית ואב לא קרייריסטי ועוד שינויים חברתיים שחלו בחברה המערבית במאה האחרונה.

האלטרנטיבות לתא המשפחתי המקובל, מקבלות ייצוגים גם בספרי הילדים אשר מסייעים להם בקבלת והבנת התא המשפחתי החדש. על כן, החלטתי לבדוק כיצד מציעה ספרות הילדים, לילדים בגילאים 6-10 להתמודד עם סוגים שונים של תא משפחתי אלטרנטיבי- כאלה שלא היו קיימים בספרות הילדים עד המאה ה- 20 וחלקם החלו להופיע רק לקראת המאה ה- 21. בהתאם לכך בחרתי שלושה ספרים אשר יהוו בסיס למחקרי: הספר: "יום אחד, אימא חזרה בתשובה" מאת דניאל גלרי והמאיירת מקדה בן נאה, הספר: "לאימא יש חבר חדש" מאת אורה מורג והמאיירת עדנה גבעוני שלזניאק והספר: "אבא בורח עם הקרקס" מאת אתגר קרת והמאיירת רותו מודן. שלושת הספרים הללו עוסקים ביחסים בתוך המשפחה, כאשר כל אחד מהם מציע, לכאורה,  דרך אלטרנטיבית לקיום התא המשפחתי.

השערת המחקר שלי היא: המגמתיות מספרות הילדים לא נעלמה, אלא קיבלה צורות ודגשים שונים וחדשים בהתאם לרוח התקופה ולשינויים החברתיים. כלומר, למרות הצגתו של תא משפחתי אלטרנטיבי החורג מזה המסורתי, עדיין קיימת מגמה של שימור ערכים מסורתיים המקובלים והרצויים בחברה.

שיטת המחקר בה אשתמש תהיה ניתוח טקסט הרלוונטית למחקרים איכותניים. לצד הטקסט הכתוב ביצירה אבחן את האיורים המהווים חלק חשוב ובלתי נפרד מהתוכן ויצירת המשמעות.

את הטקסט הכתוב אבחן באמצעות ניתוח העלילה, אפיון הדמויות ומערכת היחסים ביניהם ואילו את האיורים אבחן על פי קריטריונים של גודל האיור יחסית לטקסט הכתוב, אפיוני האיור והקשר בין האיור לסיפור המאויר (ריאליסטי, סוריאליסטי, משלים או מתנגד לטקסט, האם יש בהם ביטויים אלטרנטיביים או הגמוניים). בנוסף אתייחס בקצרה לטכניקת האיור (גונן).

קריטריונים אלו מהווים מכלול שלם בניתוח יצירה ספרותית ובאמצעותם אנסה להוכיח כי על אף שינויים מבניים בסגנון הכתיבה והאיור, ניתן לזהות בספרי הילדים הנחקרים ערכים מובלעים המזוהים עם תפיסה הגמונית ומוסכמת וכי השינוי איננו שינוי רדיקאלי.  

תדמית הילד מגלמת את התדמית העצמית הרצויה, כמעט האוטופית, של החברה. ילדים הם מכורח ביולוגי תקוות העתיד, מעין ייצוגו של העתיד בהווה והסיכוי שיש בידינו לעצב את חברת העתיד. מכיוון החברה שואפת לעצב את הילד בתבניתה שלה, נתפסה ספרות הילדים מראשיתה כאחד האמצעים המובהקים לחינוך ולאילוף הקורא הצעיר. דרך הטקסטים הללו הועברו המסרים שהחברה רצתה להנחיל בילדים, מסרים בתחום הדת, המוסר והחברה. למעשה, הודגשו ביצירות אותם ערכים מרכזיים, שהשלטון ושליחיו (מורים, סופרים) רצו להעניק לילדים, כדי שאלה- בבוא העת- יהיו אזרחים מועילים וצייתנים באותה חברה עצמה.

עם השינויים החברתיים והפסיכולוגיים, ששינו את פני החינוך ותפיסה החינוכית, ובמיוחד את מעמדו החדש של הילד בחברה המודרנית- חלו גם שינויים מהותיים בספרות הילדים. היסודות המגמתיים פינו את מקומם יותר ויותר ליצירות, שיש בהן יותר ערכים אומנותיים, ומכאן תיאורים כנים יותר של חיי ילדים ומבוגרים. ככל שהחברה נעשתה דמוקרטית ופתוחה יותר, החלו מעריכים את ספרות הילדים יותר בזכות מה שהיא, והרבה פחות בזכות המסרים שהיא מנסה להעביר.

יחד עם זאת, אני סבורה כי לא נעלמה המגמתיות מספרות הילדים, אלא קיבלה צורות ודגשים שונים וחדשים בהתאם לרוח התקופה ולשינויים החברתיים וכי ספרות הילדים ממשיכה להעביר מסרים אידיאולוגיים- באופן מתוחכם יותר מבעבר.

ברצוני לבחון, את הטקסט (הכתוב והמאויר) בספרות הילדים המודרנית - של שנות ה - 2000 ולבדוק באמצעותו האם חל שינוי מגמתי של שבירת מוסכמות ויצרית אלטרנטיבה אומנותית, או שמא עדיין נשמרת התבנית ההגמונית והקונוונציונאלית שאפיינה את ספרות הילדים באופן מובהק עד המאה ה- 20. ספרים אלו עוסקים בעיקר ביחסי ילדים- הורים בתוך המשפחה. ערך המשפחה ושלמותה הוא ערך חשוב  בתרבות הישראלית והוא אחד הערכים המאפיינים תפיסה קונוונציונאלית עד היום. 

מכיוון שהיצירה  הספרותית בכללותה נמדדת הן על פי הטקסט המילולי והן על פי האיור המתאר אותו, לצורך הבדיקה יובאו בחשבון מלבד המסרים, העלילה וניתוח הדמויות, אספקטים שונים לבחינת האיורים כגון: גודל האיור יחסית לטקסט הכתוב, אפיוני האיור- האם ריאליסטי ומתאר את המלל או מופשט, טכניקת איור, שימוש מיוחד בצבעים וכדומה. בנוסף, אתייחס בניתוחי גם לאופן שבו האיור מלווה את הטקסט. כלומר, האם האיור מסייע/ מפריע לקליטת הסיפור וכדומה. 

טענתי היא, כי קיימים אי אילו שינויים בסגנון הכתיבה והאיור המודרני אשר שונים מהסגנון הישן והמוכר עליו גדלו ילדים בדורות קודמים. כמו כן, קיימת התייחסות לנושאים חברתיים המאפיינים חברה ליברלית ומודרנית יותר הבאים לידי ביטוי בסיפור. אולם, סביב כל זה נשמרת מגמה הגמונית וערכים מסורתיים אשר עוטים מסיכות חדשות. המגמה המובלעת בספרי הילדים מנחילה בסופו של דבר את אותם ערכים מסורתיים, ומחנכת את ציבור הקוראים הצעיר לפי קווים המסתדרים בהשוואתה.

מצגת על מגדר וספרות ילדים, רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

פילק. ד. פופוליזם והגמוניה בישראל. תל אביב: רסלינג.

Mikkelsen. N.. Power Magic: Learning From Children's Responses to Literature. New York: Teachers College P.

Shavit. Zohar. “Hebrew and Israeli Children’s Literature”. In: Companion Encyclopedia. Peter Hunt (ed). London: Routledge, p. 782-788.