מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סמינריון אכיפה רגולטורית על כלי התקשורת (עבודה אקדמית מס. 1506)
290.00 ₪
33 עמודים.
תוכן עניינים
מבוא
הצגת הנושא מבחינה היסטורית ועכשווית
מדוע יש צורך ברגולציה?
הקשר בין הנושא הנבחר לסוגיות תיאורטיות הקשורות בתחום הרגולציה
החלק המחקרי
קשת ורשת
הפרות ועונשים:
השוואה בין דרישות התכנים בנוגע לדוחות 2000, 2003, 2007 וההקשר התיאורטי:
קישור לתיאוריות:
סיכום
סיכום
ביבליוגרפיה
בעבודה זו נעסוק באכיפה רגולטורית על כלי התקשורת בישראל, תחילה נגדיר מהי רגולציה. יצחק זמיר , מגדיר את הפעילות הרגולטורית בחלוקה לשני שלבים: בשלב הראשון השלטון (הרשות המחוקקת או הרשות המבצעת) קובע הסדרים לפעילות במגוון תחומים, שלב זה מכונה ההסדרה. בשלב השני, השלטון (הממשלה או גופים ציבוריים אחרים) מקיים מעקב ובקרה אחר הפעילות בתחום המוסדר. אם יתברר כי ההסדר הופר הוא מחליט אם לנקוט אמצעים של אכיפה או ענישה בגין ההפרה, שלב זה ניתן לכנות פיקוח".
הצגת הנושא מבחינה היסטורית ועכשווית
לאחר מלחמת העולם ה-2 חלו באירופה תמורות רבות בתפקידיה של המדינה. המדינות באירופה הפכו לריבון המאמץ לתחומו את כל פונקציות הייצור והאספקה של כלל המוצרים והשירותים לחברה, שלטון זה נקרא "מדינת רווחה" (ארבל-גנץ). עם קום מדינת ישראל, אימצה המדינה לעצמה סוג שלטון זה והיתה ל"מדינת רווחה" בכל תחומי החיים. בנוסף, הושפעה מדינת ישראל מדגם השליטה באמצעי התקשורת של המנדט הבריטי. דגם זה התבטא במשטר מונופוליסטי- ממשלתי, כלומר בשליטה ופיקוח מלא של הממשל הישראלי על התכנים בעיתונות וברדיו. למטרה זו, הוקמה ועדת העורכים, שפעלה במסגרת הצנזורה הצבאית ובשיתוף פעולה ישיר עם הממשל. כלומר, בידי הממשל היה הכוח לשלוט בתכנים שיחשפו לעיני הציבור וכך לעצב דעת קהל. במידה והחליט העיתונאי לפרסם ידיעה שמנוגדת לאינטרס הממשלתי, היו סדרה של חוקים שאומצו עוד מתקופת המנדט הבריטי ושדאגו לעצור בעדו.
אושר "חוק רשות השידור" בכנסת, כאשר הגוף שהוקם, רשות השידור היה אמור לשמש ככלי ממשלתי- ציבורי. אמנם, ראש הממשלה דאז, בן גוריון, ראה בכך ביטוי לאימוץ הנורמות הדמוקרטיות המערביות, המבטיחות לאמצעי השידור עצמאות פוליטית, אך בפועל, במשך שנים רבות המשיך הממסד הפוליטי לראות ברשות כלי ממלכתי- ממשלתי, למרות שלא זו היתה רוח החוק (כספי ולימור).
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
גאוני, י. משה גאון: "אם יינתנו הקלות לזכייניות - טלעד תדרוש פיצוי". מתוך: אתר האינטרנט "גלובס" (גירסא מקוונת).
זמיר, י. פיקוח ציבורי על פעילות פרטית. משפט ועסקים 67 ב, עמ' 67-86.
טוקטלי, א. מדיניות תקשורת בישראל. האוניברסיטה הפתוחה, יחידת לימוד 6 בקורס "תקשורת: טכנולוגיה, חברה, תרבות".
כספי, ד. ולימור, ח. המתווכים. אמצעי התקשורת בישראל. עם עובד ומכון אשכול, האוניברסיטה העברית. פרקים: 3-5 (עמ' 94-199).