‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תחושת ההסתגלות והרווחה בקרב נוער מנותק?

תוכן עניינים

תקציר

מבוא..............................................................................................................עמ' 3

רקע ...............................................................................................................עמ' 3

• מאפייני נוער מנותק בארה"ב.............................................................................עמ' 3
• מאפייני הנוער המנותק בישראל.........................................................................עמ' 5
• הגדרת תופעת הנשירה והיקפיה..........................................................................עמ' 5
• השלכות הנשירה והניתוק בקרב בני הנוער...........................................................עמ' 7
• דרכי התמודדות של מדינת ישראל עם נוער מנותק................................................עמ' 8

משתני המחקר

• מערכות יחסים בתוך ביה"ס והרגשת תחושת שייכות............................................עמ' 9
• תמיכה חברתית וקיומן של דמויות תומכות..........................................................עמ' 10
• התנהגות הורית והשפעת המשפחה......................................................................עמ' 11
• הסתגלות וחוללות עצמית...................................................................................עמ' 13

המחקר הנוכחי...................................................................................................

השערות המחקר.............................................................................................עמ' 15

שיטה..............................................................................................................עמ' 17

• משתתפים..........................................................................................................עמ' 17
• כלי המחקר........................................................................................................עמ' 17
• הליך .................................................................................................................עמ' 21

תוצאות............................................................................................................עמ' 23

דיון.....................................................................................

חשיבות והשלכות המחקר....................................................................................עמ' 21

ביבליוגרפיה......................................................................................................עמ' 29

נספח 1- שאלון המחקר....................................................................................................עמ' 35

נספח 2- שאלות הראיון....................................................................................................עמ' 40

מטרת המחקר הנוכחי והשערותיו

מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק ולייחד את המאפיינים האישיותיים וההתנהגותיים בקרב נערים מנותקים שנשרו ממערכת החינוך ולומדים במרכז היל"ה לעומת נערים שלומדים במסגרת הפורמאלית.

במחקרם של שחיל וחבריו (Scheel, Madabhushi, Backhaus),  נמצאה חשיבות רבה בתפקיד של מערכות יחסים בצמיחה והנעה של מוטיבציה אקדמית בקרב נוער נושר. שחיל ועמיתיו הצביעו על החשיבות הרבה של מערכות יחסים בין-אישיים. לדבריהם, ישנה חשיבות מהותית למערכות יחסים שתפקידן להצמיח ולהניע מוטיבציה אקדמית. הם מצאו שמערכות יחסים חיוביות בהקשר לבית הספר חיוניות להנעה אקדמית. כמו כן, במחקרם נמצא כי עידוד ותמיכה עזרו בגישור בין הפרט לבית הספר וכי תחושת מחויבות הביאה להצלחה שהובילה לתחושת חוללות עצמית.

האפשרות להחיל את תוצאות המחקר של שחיל ועמיתיו ביחס לתלמידים בישראל אינה ברורה מאליה. אחת הסיבות המרכזיות לכך נעוצה בהבדלים אפשריים בין דפוסי היחסים הבין-אישיים, ובמיוחד בין ילדים להוריהם ולדמויות בוגרות אחרות הבאות עמם במגע (בביה"ס וכיוב'), בישראל לעומת ארצות הברית.

בנוסף, כפי שהוזכר, ישנם מספר מחקרים שמצאו כי להתנהגות ההורים ישנה השפעה על ילדיהם במספר תחומים. הרדן (Harden) במחקרו מצא כי יחסים טובים עם ההורים ומעורבות בבית הספר הוו גורמי הגנה יעילים להתמודדות טובה עם גורמי הסיכון בקרב ילדים ממשפחות אומנה. כמו כן, נמצא כי קרבה בין הנער להורים מקטינה את שיעור השימוש בסמים (המבורגר, אזרחי, רוזינר ושטיינברג). אדלשטיין וכהן מצאו קשר שלילי מובהק בין מדד הייאוש למשתנה של יכולת לפנות להורים בעת מצוקה, ונמצא קשר חיובי מובהק בין משתנה זה למדד התקווה. קשר מובהק בעל דפוס זהה נמצא בין תחושה שההורים מספקים תמיכה בעת מצוקה לבין מדד ההגנה והייאוש, וכן לגבי המשתנה שלהורים היכולת לעזור בעת מצוקה. מכאן, שהמשתנה של ההורים ככתובת משמעותית בעת מצוקה מבחין במובהק בין ייאוש לתקווה בקרב הנבדקים במחקרם.

מסקירת ספרות לגבי הורות בישראל ניכר כי ההורות בארץ מאופיינת בהעדר הצבת גבולות ברורים ובמתירנות (העדר סמכות הורית), וכי חסר מחקר מקיף שבוחן את תפיסת הנערים לגבי תפקוד הוריהם  וההשלכות של תפקודם בהקשר להימצאותם או אי הימצאותם במסגרת החינוכית הפורמאלית. לכן, מטרה נוספת הינה לזהות את אופן תפיסת הנערים את מאפייני התנהגות והשפעת הוריהם, תוך דגש על ההיבט של הסמכות ההורית בהלימה למשתנים נוספים כגון: מערכות היחסים בתוך ביה"ס ותחושת השייכות, קיומן של דמויות תומכות, שליטה פסיכולוגית, חוללות עצמית והסתגלות.

כאמור, על רקע המחקר של שחיל ועמיתיו, מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון את הקשר בין תחושת מסוגלות והסתגלות של תלמידים המוגדרים כמנותקים לבין תפיסתם את המידה בה הם זוכים לתמיכה חברתית ולהתנהגות הורית מיטבית. בכך העבודה שואפת להגדיר אפיונים קבוצתיים של נערים מנותקים ולהציע דרכי יעוץ והתערבות בקרב נוער מנותק.

לכן, במחקר יבדקו חלק מהמשתנים שנבדקו במחקרים שתוארו לעיל, כגון: חוללות עצמית, השפעת המשפחה, ומערכות יחסים בתוך ביה"ס ותבחן התרומה היחסית של המשתנים ,כגון: מאפיינים משפחתיים (יחסים עם ההורים ותחושת תמיכה חברתית) ומאפיינים אישיים (רמת ההסתגלות).

ההשערה הכללית של המחקר הנוכחי הנה כי רמה נמוכה של חום וקירבה ואי קיומן של דמויות תומכות, תהיה כרוכה בקיומן של בעיות הסתגלות שונות. כלומר, יימצא קשר בין בעיות שונות בקרב מתבגרים (חוסר תחושת שייכות, אי קיומן של דמויות תומכות, העדר סמכות הורית וכדומה) לבין קשיי הסתגלות ותפקוד בבית הספר.  

במחקר השתתפו 100 תלמידים ממרכז הארץ, מתוכם 51% בנים, ו-49% בנות, בין הגילאים 14 ל-18 כאשר ממוצע הגילאים הינו 17.02 (סטיית תקן (.70). מתוך כלל המדגם, 60% השתייכו לבית ספר רגיל (אינטרני) והיוו את קבוצת הביקורת (100% מהתלמידים מקבוצת הביקורת הסכימו להשתתף במחקר ולמלא את השאלון), והשאר (40%) הנם נערים שנשרו מהמסגרת הבית ספרית הפורמאלית שלמדו במרכז היל"ה והשתייכו לקבוצת המחקר (90% מהתלמידים מקבוצת המחקר הסכימו להשתתף במחקר ולמלא את השאלון). 

כלי המחקר

מערכות יחסים בתוך ביה"ס ושאלון הרגשת שייכות לביה"ס (PSSM): שאלון ה-PSSM Psychological Sense of School Membership questionnaire)) פותח על ידי Goodenow

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2023)

אופלטקה, י'. יסודות מנהל החינוך (מהדורה רביעית). חיפה: פרדס הוצאה לאור. (2022)

שרף, מ. ומייזלס, ע.. נוער ישראלי מה יש לו בחייו? את הוריו, את הוריו ואת הוריו. מתוך:   

    ג. רהב, י. ווזנר, ומ. ונדר-שוורץ (עורכים), נוער בישראל . עמ' 119-140, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, המרכז הבינתחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ונוער מיסודה של עלם.

Amos, J. . Dropouts, Diplomas, and Dollars: U.S. High Schools and the Nation’s  Economy. Washington, DC: Alliance for Excellent Education.

Anderson, A. R., Christenson, S. L., Sinclair, M. F., & Lehr, C. A. . Check & Connect: