‏290.00 ₪

שאלות המחקר

כיצד באה לידי ביטוי גישתו האישית של המורה כלפי שילוב ילדים עם שיתוק מוחין בכיתתו?

כיצד משפיעה גישת המורה על הצלחת התלמיד?

תוכן עניינים

תקציר. 3

שאלות המחקר. 5

הרציונל לבחירת הנושא. 5

פרק א': הגדרות. 6

1. שילוב: הגדרות ורציונאל. 6

2. מטרות השילוב. 8

3. סוגי שילוב. 10

4. שיתוק מוחין: הגדרות ומאפיינים.. 11

5. סוגי שיתוק מוחין וסיבותיהם.. 13

פרק ב: שילוב ילדים בעלי שיתוק מוחין במערכת החינוך. 14

1. מודלים של שילוב הילדים בעלי שיתוק המוחין במערכת החינוך ופרמטרים לקביעתם.. 14

2. שילוב חברתי של ילדים עם שיתוק מוחין במערכת החינוך והשפעתו 19

תרומות פוטנציאליות של השילוב. 20

3. קשיי השילוב של ילדים בעלי שיתוק מוחין 24

פרק ג': התייחסותם של מורים לשילוב ילדים בעלי שיתוק מוחין במערכת החינוך. 25

1. גורמים המשפיעים על התייחסותם של מורים כלפי שילוב ילדים בעלי שיתוק מוחין במערכת החינוך. 25

חששות ופחדים.. 26

2. התייחסויות המורים כלפי שילוב ילדים בעלי שיתוק מוחין במערכת החינוך. 28

פרק ד': סיכום ומסקנות. 30

ביבליוגרפיה. 33

נספח - ראיון 36

"לקות" מתייחסת למום גופני, שכלי, נפשי, רגשי-התנהגותי, חושי, קוגניטיבי או שפתי או ללקויות התפתחותיות כוללניות; "ילד בעל צרכים מיוחדים" הינו אדם בין הגילאים שלוש ועשרים ואחת, לו לקות משמעותית, שכתוצאה ממנה יכולתו להתנהגות מסתגלת מוגבלת והוא נזקק לחינוך מיוחד"; "תלמיד משולב" הינו ילד בעל צרכים מיוחדים הזכאי לפי לחוק לימוד חובה לחינוך חינם, אשר ועדת שילוב קבעה שזכאי לתוספת של הוראה ולימוד ושירותים מיוחדים במוסד לחינוך רגיל.

כמו כן, הביטה העבודה בעניין שיתוק המוחין, שהנו שמם הכללי לקבוצת ליקויי התפתחות התנועה והעמידה אשר נובעות מהפרעה לא פרוגרסיבית המתרחשת במהלך התפתחות מוחו של העובר והתינוק, והמלוות במקרים רבים בהפרעות קוגניטיביות, חושיות, תקשורתיות, התנהגותיות, תפיסתיות ולעיתים גם הפרעות אפילפטיות.

לאחר מכן נחקר עניין שילוב הילדים הסובלים משיתוק מוחין, המודלים של השילוב, קשייו, שנבעו רבות מרגשות אי המוכנות של המחנכים לטפל בילד "חריג" בכיתה הרגילה וחששותיהם על השפעות שילוב זה על הכיתה וכן התרומות החברתיות והלימודיות הפוטנציאליות הן לתלמיד המשולב והן לעמיתיו הנורמטיביים.

בחלקה האחרון של העבודה נסקרו התייחסויות המורים לילד המשולב והגורמים להן. מבין הגורמים הבולטים נמצאו רמת הנכות – כאשר התגלתה נכונות רבה יותר מצד המורים לשלב תלמידים עם שיתוק מוחין קל (יד או רגל, לדוגמא) מתלמידים עם שיתוק מוחין קשה (כל הגפיים והגב, לדוגמא). כמו כן, עלה מן הממצאים כי לניסיון קודם של המורים השפעה חשובה לגבי עמדותיהם וכן אותר קשר ישיר בין רמת ההשכלה של המורה לפתיחותו לראיון שילוב הילדים עם שיתוק המוחין.

המחקר שבוצע מצא כי, כאשר תהיה גישתו של המחנך לשילוב חיובית, והוא יזכה לשיתוף פעולה משאר עמיתיו לכיתה, צפויות מספר תרומות לתלמיד המשולב. העיקרית שבהן היא התרומה החברתית, הנובעת מפעילות איכותית של המחנכים עם חברי הכיתה של הילד ה-"שונה", הכוללת הסבר על מצבו, במטרה להפוך את השוני לרק אחת מתכונותיו ולא לתכונתו המגדירה. הדבר יכול להביא להיווצרות קשרים חברותיים עם הילד החריג בתוך הכיתה.

בנוסף, גישות מורים חיוביות כלפי שילוב ילדים עם שיתוק מוחין יביאו לתרומה קוגניטיבית ולעלייה ברמת ההישגים של הפרט החריג בכיתה רגילה לעומת הכיתה המיוחדת. הדבר בולט במיוחד בכיתות בהן נוספה מורה בעלת רקע בחינוך מיוחד, ומתוקף כך מחזק את התיאוריה שקצב התקדמותם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים לא מושפע מהוראה מיוחדת, אלא מהעזרה האישית והסיוע שהילד מקבל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בנט-יובל, ר.  הדימוי העצמי בקרב ילדים צעירים בעלי שיתוק מוחין בהשוואה לילדים בעלי התפתחות תקינה ובזיקה לשיטת הטיפול והמסגרת החינוכית, אוניברסיטת בר-אילן

וורגן, יובל . יישום "חוק השילוב" בשנת הלימודים תש"ע, מוגש לוועדת החינוך, התרבות והספורט

חנן רונן . סוגיות ומחלוקות בנושא השילוב וההכלה במסגרות חינוך פורמליות,  שילובים, "אחווה" הוצאה לאור, חיפה, עמ' 56-27

טלמור, ר. עמדות מורים כלפי שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתות רגילות, בתוך: רייטר, ש.; לייזר י. ואבישר גלעדה (עורכים) . שילובים: לומדים עם מוגבלויות במערכות חינוך, חיפה: אחוה, עמ' 157-195

Bax M.; Rosenbaum, P.; Leviton, A.; Paneth, N.; Dan, B.; Jacobsson, B. & Damino, D.  Proposed Definition and Classification of Cerebral Palsy, Dev Med Child Neurology, Volume 47, pp. 571- 576

Fisher, M. & Meyer, L. H. . "Development and Social Competence after Two Years for Students Enrolled in Inclusive and Self-Contained Educational Programs", Journal of

theAssociation for Persons with Severe Handicaps, 27, pp. 165-1