‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באות לידי ביטוי חברות בפייסבוק בין מורים תלמידים?

בעידן האינטרנט בשנות ה-2000, התקשורת המקוונת תופסת תאוצה רבה ורשתות חברתיות רבות מתחרות ביניהן למי מהן יהיו יותר משתמשים ואיך גונבים את המשתמשים מהרשת האחרת, כמובן שכמעט ולכל רשת חברתית יש ייעוד שונה וכך בהתאמה קהל היעד שלה. בנוסף בחברה בת זמננו הרשתות החברתיות הן של יחידים מרושתים, דבר אשר משפיע על טיב הקשרים החברתיים.

רשת חברתית היא מספר בני אדם או ארגונים הקשורים זה לזה ביחסי חברות, קשרי עבודה, מידע או חליפין. רשתות חברתיות מתבססות על יחסי גומלין אשר מסתייעים בתשתית של אמצעים טכנולוגיים, מבנה הרשת מורכב ממחשבים המחוברים זה לזה במבנה מבוזר אשר פתוח לקשר עם מחשבים נוספים שלא היו חלק מהרשת קודם לכן וכולם יחד יוצרים רשת של מחשבים. בין הרשתות נוצרים קישורים משתנים והיחסים ביניהן דינמיים, ישנו תיאור של מעבר מקופסא קטנה לגלוקליזציה: הכרות של דיירים בשכונה יחד עם הכרות של דיירים משכונה אחרת, כאשר הכרות בתוך השכונה נחשבת לקופסא קטנה. מכאן ניתן להגיע אל ה"יחיד המרושת" אשר פועל במסגרות חברתיות שהגבולות פתוחים לגמרי, הוא יכול לנוע בתוך הרשת בקלות, לעבור מקבוצה לקבוצה ולכונן קשרים חברתיים מבלי להקשר למקום שהוא נמצא בו. בתהליך הגלוקליזציה טוענים החוקרים כי רב המסרים מוחלפים בין בני אדם בסביבתם הקרובה ולכן רמת המחויבות של יחידים לסביבתם הקרובה עולה דווקא כאשר הקשרים הגלובליים נגישים וקלים.

הקופסאות הקטנות אשר הזכרתי קודם לכן מתחברות לקופסאות קטנות אחרות  ע"י קשרים שאתם יחידים רוקמים ומכאן מתחיל תהליך הגלוקליזציה, אותו יחיד מרושת מקיים קשרים עם אחרים כמותו בכל מקום, חופשי מהסביבה המקומית. הטכנולוגיה מסייעת לחזק את הקשרים המקומיים ובו בזמן לטפח את הקשרים עם אנשים אשר נמצאים רחוק. במקביל חשיבות הקשרים החלשים מתגברת מכוון שאפשר להשתמש במספר גדול למדי של רשתות חברתיות בעת ובעונה אחת. קשרים מקוונים יוצרים תשתית של תיווך בין תושבים ובין אנשים בתוך ערים ובתוך שכונות, הרשת החברתית מרחיבה את הקשרים המקומיים. בני אדם חושבים שהם מנהלים קשרים בחיי היומיום כמו קשרים בקבוצות וכי אותן קבוצות הן קבוצות השתייכות, למעשה הם פועלים במבנים "שטוחים" בהם הגבולות אינם לרב ברורים ודומים יותר לרשתות. אותן רשתות הן יותר רשתות דיפוזיות, דלילות, בהן הגבולות עמומים ויש בהן חפיפות חברתיות ומרחביות. הרשת המקוונת מסייעת לטיפוח של שיתוף פעולה באמצעים חדשים אך במקביל גם מעוררת קשיים או בעיות.

מבני הרשתות הם למעשה דגמים של היחסים, ההבדלים בין הדגמים באים לידי ביטוי בפעולות השחקנים ברשת, הסביבה אשר הם פעולים בה מציעה להם מגוון הזדמנויות או מעמידה בפניהם אילוצים. ישנה נטייה שכיחה לבדוק את מערך ודפוסי הקשרים האישיים והחברתיים של בני אדם עם שכנים, חברים, בני משפחה, עמיתים לעבודה, ולבדוק את המעגלים החברתיים של משתמשים רבים. על כך הרשת מציעה חלופה להתמקד בגורם יחיד, אשר פועל באופן עצמאי.

השימושים אשר מבצעים המשתמשים ברשתות חברתיות וברשת המקוונת, הינם: חיפוש מידע בנושאים שונים, בעלי מקצוע, לימודים, צרכנות, הבעת דעות, שיחות עם חברים, הרחבת מעגל החברים, הכרת חברים חדשים והשתתפפות בעניינים מקומיים וגבלובליים. המשתמשים מנסים להיות כמה שיותר פעילים ברשתות החברתיות, לעיתים יותר פעילים מאשר בחיי היומיום או במפגשים בין אישיים עם חברים קרובים, עבודה וכו'. לפעמים קשרים מקוונים הולכים ומתפתחים לקשרים אישיים: פגישות פנים אל פנים, שיחות טלפוניות, מסרים אישיים באמצעות E-MAIL וכו'. הזמן משמעותי ביצירת קשרים ברשתות חברתיות, גם מבחינת הזמן אשר משתמשים משקיעים בשימוש ברשתות החברתיות וגם מכוון שלכל אדם יש עיסוקים שונים בחייו מלבד הגלישה וההשתתפות ברשתות חברתיות. ייתכן וכי ככל שאתה נמצא ביותר מקומות חברתיים אתה מכיר יותר גולשים ברשת המקוונת וברשתות חברתיות, סביר להניח כי המעגליים החברתיים של הורים או של סטודנטים לדוגמא יהיה יותר גדול מאשר של פנסיונר שזה עתה סיים לעבוד ונשאר בבית עד למציאת עיסוק חדש.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ברק, ע.  "ייעוץ פסיכולוגי בעזרת האינטרנט: טכנולוגיה ונשמה בחברה משתנה". מתוך, א. קלינגמן, ר. ארהרדר.,(עורכים). ייעוץ בבית הספר בחברה משתנה. תל אביב: רמות, עמ' 367-390.

ליבס, ת., קמה, ע. וטלמון, מ."קריאה פעילה". בתוך ת. ליבס, ע. קמה ומ. טלמון, תקשורת כתרבות, כרך ב'. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

Barker, V. (2009). Older Adolescents' Motivations for Social Network Site Use: The Influence of Gender, Group Identity, and Collective Self-Esteem. Cyberpsychology & Behavior, 12(2), 209-213.

Boyd, D. M., & Ellison, N. B. (2007). Social network sites: Definition, history, and scholarship. Journal of Computer-Mediated Communication, 13(2), 210-230.

Bridge, G. (2002). The neighborhood and social networks (ESRC Center for Neighborhood Research, Paper 4)