‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי גישת הדת לנישואי וזכויות הומוסקסואלים ולסביות ויחס ‏המשפט הישראלי לחד מיניים?

תוכן עניינים

מבוא

גישת היהדות

גישת הנצרות

הכנסיה הקתולית

כנסיות אחרות

גישת האיסלאם

המודלים האפשריים לשיפור מעמדם של זוגות חד-מיניים בישראל

מודל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

המודל העצמאי

הזכויות המנויות

הזכות לכבוד

פס"ד אדיר שטיינר, דנילוביץ'

הזכות לפרטיות

השימוש בזכות לפרטיות בארצות-הברית

האמנה האירופאית

היקש לפרשנות – הייתכן?

הזכויות הבלתי מנויות

הזכות לשוויון

מרכזיותה של הזכות לשוויון בקידום מעמדם של זוגות חד-מיניים

השימוש בעקרון השוויון בארצות-הברית

פסקת ההגבלה

מדינה יהודית ודמוקרטית

יהודית או דמוקרטית

'יהודית ודמוקרטית' ביחס לזוגות חד-מיניים

סיכום

ביבליוגרפיה

ספרות

חיקוקים

פסיקה

English

אתרי אינטרנט:‏

סמינריון זה מציג מספר עמדות וגישות הנוגעות ליחס הדתות המונותיאיסטיות לתופעת ההומוסקסואליות - גישת היהדות, הנצרות והאיסלאם להומוסקסואלים ויחס ‏המשפט הישראלי לללהט"ב ולחד מיניים. 

בשנים האחרונות חלה תמורה משמעותית ביחסה של החברה כלפי הומוסקסואלים וכלפי תופעת ההומוסקסואליות. מאז ימי הביניים הוקיעו הדתות המונותיאיסטיות את ההומוסקסואליות ובמדינות רבות נהג גם חוק אזרחי שקבע עונש מוות להומוסקסואלים. בשלהי המאה ה:20, עם התבססותם ההדרגתית של הערכים הדמוקרטיים -ליברליים של שוויון, אוטונומיה וזכויות הפרט ועם חדירתם לשיח ולתודעה הציבורית, חל שינוי הדרגתי ביחסה של החברה המערבית לנושא: משלילה מוחלטת של התופעה ניכר מעבר ליחס של אמפטיה והזדהות. תמורה זו מקורה גם בתובנות חדשות בחקר התופעה, המצביעות על כך שהומוסקסואליות איננה מחלת נפש או סטייה חברתית אלא מהווה אורח חיים חלופי ולגיטימי. גם חלק מהזרמים בדתות המונותאיסטיות שינו את השקפתם על ההומוסקסואליות וכיום ישנם זרמים מסוימים בנצרות וביהדות המקבלים את ההומוסקסואליות כאורח חיים לגיטימי ואף מאפשרים לזוגות חד מיניים להנשא או להומוסקסואלים לשרת כאנשי דת .

מסמך זה סוקר את גישתן של שלוש הדתות המונותאיסטיות לנושא ההומוסקסואליות ואת השינויים שחלו בגישותיהן במשך השנים .

גישת היהדות :

 האיסור על קיום יחסים הומוסקסואלים הוא איסור מהתורה והוא חלק מאיסורי העריות: ״ואת זכר לא תשכב משכבי אישה תועבה היא״ (ויקרא יח, 22). העובר עליו בנוכחות שני עדים ולאחר שניתנה התראה (הזהרה) חייב מיתה. האיסור חל במידה שווה על מי שהיה אקטיבי בפעולת העבירה כמו גם על מי שהיה שותף פאסיבי בה (סנהדרין נד, ב). על האיסור הקיים על קיום יחסים חד מיניים בין נשים נלמד מהפסוק ״כמעשה ארץ מצריים לא תעשו״(ויקרא י״ח, 3). ההלכה, כך נטען, אינה רואה קיום של יחסים של אישה עם אישה אחרת באותה חומרה בה היא רואה קיום יחסים אסורים בין אישה לגבר זר. ניתן אולי ללמוד על כך גם מתוך כך שאין האישה נאסרת על

בעלה בגינם.

גישת הנצרות

בנצרות פלגים רבים, בינהם פלגים שמרנים כמו הכנסיה הקתולית ‏ופלגים מתירניים יותר. לפיכך, קיימות גישות שונות לתופעה: מהכנסיה ‏הקוואקרית אשר רואה בהומוסקסואליות תופעה שאינה שונה מהותית ‏מתופעת ההטרוסקסואליות ובניגוד אליה עמדתה הרשמית של הכנסיה ‏הקתולית הדוחה כל ביטוי הומוסקסואלי ומתנגדת לכל ניסיון לתקף או ‏לאפשר אורנטצייה חד:מינית. שלילת ההומוסקסואליות בנצרות נובעת ‏הן מהאיסור, שכבר הוזכר לעיל, על משכב זכר בברית הישנה והן ‏מהחזרה על אותו איסור בברית החדשה. בברית החדשה ישנן שלוש ‏התיחסויות ליחסים הומוסקסואלים, כאשר הפסוק העיקרי השולל ‏הומוסקסואליות מצוי באיגרת של פאולוס אל הרומיים (1:18:32) בה ‏הוא מתנגד ליחסי מין בין גברים בטענה כי הם ״נוגדים את הטבע״.‏

גישת האיסלאם

האיסלאם רואה את ההומוסקסואליות כחטא וכעבירה נגד האל. זוהי ‏הדעה הרווחת בקרב רוב הזרמים כשעיקר אי:ההסכמה בינהם נסובה ‏על חומרת העונש לגברים אשר קיימו יחסים הומוסקסואליים .‏

האיסור על הומוסקסואליות באיסלאם קיים הן בקוראן והן בח׳דית׳ ‏‏(התורה שבעל פה). המוסלמים קושרים את האיסור על ‏הומוסקסואליות לסיפור על אנשי סדום המופיע בקוראן כשבע פעמים. ‏הרס העיר סדום נקשר שם בצורה מפורשת להתנהגות המינית ‏המופקרת של אנשיה. לעומת זאת, רק בקטע אחד בקוראן נאמר ‏במפורש כי קיים איסור על קיום יחסי מין הומוסקסואלים .‏

מעמדם המשפטי של הזוגות החד - מיניים בישראל נמצא בהתעוררות. אמנם אין התייחסות בחוק לזוגות חד-מיניים, ככאלה, אולם חוקים הנחקקים ליחיד ההומוסקסואל משמשים בסופו של דבר לקידום הזוג יחד, כבענין דנילוביץ' ובענין שטיינר. גם להתעוררות חברתית, כעולה מדברי בתי-המשפט, ישנה חשיבות עצומה לקידום המאבק המשפטי ותמיכה בו, תוך שימת דגש על הכנסתו לפרופורציות ראויות[1]. הדרך הטובה ביותר לקידום משפטי היא הדרך של חקיקת חוקים המכירים במפורש במעמדם של זוגות אלה ומעניקים להם זכויות מיטיבות אמיתיות ולא רק חקיקת כאלה שאינם מתירים קיפוח על רקע זה, דוגמת חוק שוויון ההזדמנויות, החוק למניעת הטרדה מינית וחוק איסור לשון הרע. אולם בשיטת החקיקה הדמוקרטית, נראה כי נדרשים ימים אמיתיים של אחווה ורעות שיאפשרו חקיקה שכזו מטעם הרוב למען המיעוט. לאור זאת, הדרך המציאותית יותר והראויה במצב זה לשיפור מעמדם של זוגות חד-מיניים, היא שימוש אקטיבי בחוק-היסוד, אשר כפי שהראיתי, אוצר בחובו מטען מהותי ופרשני שבכוחו לקדם את מעמדם של הזוגות החד- מיניים ולפחות להפסיק את ההפליה וההשתקה הנמשכת שלהם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

MacKinnon, Catharine A. Gender in Constitutional Law. Edward Elgar Academic Publication (2018