עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סימינריון טרור קיברנטי, סייבר, התקפות האקרים טרוריסטים, מימון טרור, העולם וישראל, מתקפת סייבר (עבודה אקדמית מס. 141)

‏390.00 ₪

44 עמודים.

סמינריון טרור קיברנטי

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי טרור קיברנטי או סייבר טרור?

תוכן העניינים

מבנה העבודה.. 

מבוא. 

מהו סייבר טרור?. 

הגדרה. 

סייבר-ספייס והסכנות הטמונות בו 

שימושים טרוריסטיים באינטרנט.

1 . אמצעי תעמולה.

2 . התקפת אתרים.. 

3 . האיום העתידי – הסייבר-טרור. 

מימון הטרור והשימוש באינטנרט..

מקורות המימון 

המערכת הפיננסית הישראלית ומימון הטרור.

דין מצוי 

הדין בישראל. 

מתקפת ההאקרים על סרטי סוני 

ההאקרים נגד הסרט "ראיון סוף" על קים ג'ונג און 

האקטיביסטים Hacktivist

משפט משווה

ארה"ב.

בריטניה. 

קנדה ומדינות נוספות.

האיחוד האירופי 

סיכום.

ביבליוגרפיה

 

העבודה תסקור ארועים רבים עד מתקפת ההאקרים נגד הסרט "ראיון סוף" על קים ג'ונג און בשנת 2015.

בעבודה זו אעסוק בטרור קיברנטי. אתמקד בניסיון פגיעה בתשתיות מידע קריטיות. ארגוני הטרור פועלים במישור "הפיזי" ו"וירטואלי". במישור הפיזי מבצעים פיגועים, למשל, הפיגוע בתאומים.                                  

אחד מן האיומים המהותיים ביותר במאה העשרים ואחת הניצבים מול החברה המודרנית הוא איום הסייבר-טרור (Cyberterrorism)– ביצוע של פעולות טרור באמצעות מחשב. הטרור קיים מאז שחר האנושות, אולם סביבת הטרור משתנה כל העת, ובעוד מטרות הטרור נשארות זהות, הרי האמצעים להפעלתו משתכללים עם הזמן – הפיגועים נעשים מתוחכמים יותר ומתבצעים על ידי טרוריסטים בין-לאומיים בעלי גישה לאמצעים טכנולוגיים מקצועיים. היום, ככל שהמדינות מבססות את התשתיות שלהן על תקשורת בין מחשבים באינטרנט, כך הן חשופות יותר לסכנה מפני טרור על ידי פריצה למערכת שלהן, שיבושה ואולי אף שיתוקה המוחלט.

יש ספקטרום רחב של אפשרויות לפגיעה במערכות ממוחשבות – החל בחדירה למערכות המחשב של קופות החולים ומחיקת פרטיהם של החולים וכלה בשיבוש אספקת המים והחשמל למדינה שלמה. נכון לעכשיו אף אחד מן התרחישים הללו לא אירע במציאות, בזכות מערכות הגנה מתוחכמות, אולם חוקרים ומומחים בתחום מאמינים שהשאלה אינה אם סייבר-טרור יכול להתרחש, אלא מתי והיכן הוא יתרחש.

אחד המכשולים הגדולים ביותר במאבק נגד הטרור הוא הקושי במציאת הגדרה שהכול מסכימים עליה (ראו את הכתבה טרור - כואב, אבל עמום), אולם על פי הגדרות הטרור המקובלות בדין הבין-לאומי, טרור הוא אלימות נגד גוף או רכוש ממניעים פוליטיים ובכוונה להפחיד או לשנות מדיניות. המרחב הקיברנטי (Cyberspace) הוא רשת תקשורת מבוזרת, עולמית, שנמצאת במרחב ממוחשב, ובמילים פשוטות – רשתות המחשבים במרחב הקיברנטי. הגדרת הסייבר-טרור היא שילוב של הגדרת הטרור והגדרת הסייבר-ספייס:

תקיפות לא חוקיות ואיומים על תקיפות נגד מחשבים, רשתות ומידע השמור בתוכם במטרה להשיג מטרות פוליטיות או חברתיות על ידי הפחדה או הפעלת לחצים אחרים. נוסף על כך, כדי שתקיפה תיחשב לסייבר-טרור, עליה לכלול אלימות המופנית כלפי אנשים או רכוש, או לפחות לגרום די נזק לזרוע פחד[4].

Unlawful attacks and threats of attacks against computers, networks and information stored therein when done to intimidate or coerce a government or its people in furtherance of political or social objectives. Further, to qualify as cyberterrorism, an attack should result in violence against persons or property, or at least cause enough harm to generate fear.

כלומר היסודות המשמשים להגדרת מעשה טרור נמצאים גם בפעולות של סייבר-טרור:

1.  כוונה-  הכוונה היא הן לפגיעה באזרחים הן לפגיעה שתוביל לשינוי במדיניות או תיצור פחד.

2.  פעולה הנובעת ממניעים פוליטיים, דתיים או חברתיים, ומטרתה להשפיע על המדיניות. ההבדל בין סוגי הטרור הוא האמצעי; בעוד בטרור קונוונציונלי יש שימוש באמצעים פיזיים מוחשיים (חטיפת מטוס, פיצוץ אוטובוסים), הרי בסייבר-טרור האמצעי לביצוע הפעולה הוא האינטרנט, המחבר בין מחשבים.

3.  פעולה אשר מטרתה לגרום נזק בגוף או ברכוש, והיא יוצרת פחד. כל חברה מודרנית תלויה כמעט לחלוטין במערכות המחשוב הסובבות אותה לצורך המשך חיים תקין ומסודר, ולפיכך החדירה לאחת ממערכות אלו, דוגמת החדירה למערכת החשמל, שיבושה ואף השבתה מוחלטת שלה, מהווה איום מהותי על אזרחים רבים. נוסף על כך עולה השאלה אם פגיעה במטרות שלטון נחשבת לפעולת טרור, גם אם אין לה השלכה מידית על חיי האזרחים.

אחד מן ההבדלים המהותיים בין טרור במרחב הפיזי לבין טרור במרחב הקיברנטי הוא שיקולי עלות–תועלת בנוגע לביצועה של פעולת הטרור: הטרור במרחב הפיזי מצריך רכישת כלי נשק מתאימים; איתור אנשים שישמשו מחבלים מתאבדים; חציית גבולות ומחסומים מבלי להיתפס; הטמנת פצצה ברחוב. אלו הן פעולות המצריכות זמן, כוח אדם ומשאבים כספיים רבים. אולם הסייבר-טרוריסט אינו נצרך לצאת מכותלי ביתו כדי לבצע את פעולת הטרור; כל מה שהוא זקוק לו הוא כישורי פריצה למחשב (הקינג, כפי שיוסבר להלן) ומחשב אישי טוב.

בסייבר-ספייס, המרחב הקיברנטי, פועלים הקרים (hackers, ובעברית: פצחנים), אשר חוקרים את מערכות המחשוב המורכבות במטרה להבין את אופן פעולתן ולשנותן. יש המבחינים בין ההקרים אשר משתמשים ביכולותיהם לבניית מוצרים, לפיתוח רשת האינטרנט ולמתן עזרה באבטחת המידע לצורך יצירת עולם וירטואלי בטוח יותר ובין הקרקרים (crackers, בעברית: פרצנים) אשר משתמשים ביכולותיהם לשם ביצוע עברות על החוק; הם משתלטים באופן עוין על מחשבים מרחוק דרך הרשת, פורצים מערכות אבטחה של מחשבים וגורמים נזק, לעתים בלתי הפיך. דרכי הפעולה השכיחות ביותר שלהם הן שתילת סוס טרויאני (תכנת מחשב מזיקה המנסה לחדור למחשב בהתחזות לתכנה 'תמימה'), וירוסים ותולעת מחשבים. פעילות הקרקרים מגוונת, והיא נעה בין פריצה למחשבים ביתיים על ידי פורצים חובבים ובין פריצה מקצועית לשם ריגול תעשייתי או ביטחוני.

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-25 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

עמיחי כהן, "סופו של נשף המסכות? בעקבות בג"ץ 794/17 זיאדה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית", המשפט ברשת: זכויות אדם – כתב עת: מבזקי הארות פסיקה (2018).

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ידיעות ספרים (2018)

גיורא איילנד, לא נרדם בלילות, הוצאת ידיעות ספרים (2018)

W. Brennan, The Quest to Develop a Jurisprudence of Civil Liberties in Times of Security Crises

R Lenny "Computer terror teenager jailed" BBC News Friday, 19 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות