‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי דיני מיסים של חברה משפחתית וחברה שקופה ?

תוכן עניינים

מבוא: מהי חברה משפחתית / שקופה?. 3

חברה משפחתית. 3

חברה שקופה. 3

תנאי 1- יחיד וקרוב. 8

תנאי 2- הגשת בקשה. 8

תנאי 3- נישום מייצג 9

הכנסה חייבת. 9

פס"ד יהושע הלוי- 9

טיפול במס שבח. 10

הכנסה פטורה. 10

פס"ד נטע עצמון- 10

שיעורי מס מיוחדים.. 10

קיזוז הפסדים.. 11

הפסד שוטף. 11

הפסד מועבר של החברה מלפני תקופת ההטבה. 11

סעיף 64א1 , הרפורמה במס, תמצית הוראות מעבר לחברות משפחתיות קיימות. 12

שיעורי המס על רווחים מחולקים ורווחים לא מחולקים.. 13

חלוקת דיבידנד מחברה משפחתית / שקופה. 15

פטור על הכנסה מדמי שכירות (למגורים) בחברה משפחתית - פס"ד עצמון 16

הלכת נטע עצמון לגבי חברה שקופה. 16

קיזוז הפסדים מההכנסה החייבת בחברה משפחתית - פס"ד פרג 16

הלכת פרג לגבי חברה שקופה. 18

ייחוס הפסדי חברה לפני היותה "חברה משפחתית" - הלכת שקלרש (עמ"ה 1222/02 וע"א 3319/04) 19

פסיקת ביהמ"ש המחוזי 21

עמ"ה 403/03 פישלר מנחם נ' פקיד שומה לחדרה. 22

חיוב דיבידנד מחברה משפחתית בביטוח לאומי 24

הוצאות עודפות בחברה משפחתית. 25

חברת בית - חיוב בדמי ביטוח רווחים שטרם חולקו - פס"ד ברק יוסף. 27

שינויים עקיפים בחוק לעידוד השקעות הון 28

תיקון סעיף 41א לחוק לעידוד השקעות הון 28

תיקון סעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון 29

סיכום.. 30

ביבליוגרפיה. 32

חברה משפחתית הינה חברה, שכל בעלי מניותיה הם בני משפחה (בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה). ככלל, הכנסתה החייבת של החברה המשפחתית והפסדיה ייחשבו כהכנסתו או כהפסדו של החבר, שהוא בעל הזכות לחלק הגדול ביותר ברווחיה או של בעל מניות שהוא אחד מבעלי הזכויות לחלקים השווים והגדולים ביותר ברווחיה.

חברה משפחתית היא למעשה הכלאה בין יחיד לבין חברה, וזאת משום שמבחינת דיני המס, תוצאות פעילות החברה המשפחתית מחוייבות במס כאילו הופקו ישירות על ידי בעל המניות היחיד, ומבחינת דיני תאגידים הרי שחברה משפחתית נחשבת כחברה לכל דבר ועניין.

על כן, מחד, חברה משפחתית מנצלת את היתרונות בהתאגדות כחברה (ישות משפטית נפרדת, מסך משפטי המפריד בין החברה לבעלי מניותיה, עבירות במניות ועוד) ומנגד החברה המשפחתית מנצלת את יתרונות המס הטמונים בדיני המס בכל הנוגע לחברה משפחתית (רווח או הפסד בחברה משפחתית ניתן לקיזוז כנגד רווח או הפסד של הנישום המייצג (בכפוף לסייגים שיפורטו להלן), ועוד).

במסגרת הרפורמה במס נקבע כי הוראות סעיף 64א יתבטלו והוראות סעיף זה יוחלפו בהוראות סעיף 64א1, אשר מתייחסות לאופן מיסויה של "חברה שקופה".

"חברה שקופה" הינה חברה פרטית, שכל בעלי מניותיה הינם יחידים תושבי ישראל, שאינם בהכרח קרובי משפחה, ומספרם אינו עולה על 50 (אלא אם כן נקבע אחרת) ואשר נתקיימו בה תנאים נוספים שיפורטו להלן. ככלל, לצורך חישוב המס, שיעור המס וקיזוז ההפסדים וכן לענין פטורים ממס, תיחשב הכנסתה החייבת של חברה שקופה, כהכנסתם או כהפסדיהם של בעלי מניותיה, בהתאם לחלקיהם בזכויות לרווחים בחברה.

כמו החברה המשפחתית, חברה שקופה היא למעשה הכלאה בין בעלי מניותיה לבין החברה וזאת משום שמבחינת דיני המס, תוצאות פעולות החברה השקופה מחוייבות במס כאילו הופקו ישירות בידי בעלי המניות בדומה לשותפות, ומבחינת דיני התאגידים, החברה השקופה נחשבת כחברה לכל דבר ועניין.

להלן פירוט ההבדלים העיקריים בין הוראות הדין הישן (לגבי חברה משפחתית) אל מול הדין החדש שיחול לגבי חברה שקופה (סעיף 64א1 במקום סעיף 64א).

נציין כי לשם ביטול הוראות סעיף 64א' והחלת הוראות סעיף 64א1 יש להתקין תקנות. נכון למועד זה, טרם הותקנו תקנות כאמור ולפיכך ההוראות המתייחסות לחברה שקופה עדיין אינן בתוקף. ראה לעניין זה הוראות מעבר.

חברה משפחתית הנה חברת יחיד או חברה שכל בעלי מניותיה קרובים, בני משפחה אחת. במידה ובשנת מס מסוימת מבקשת החברה להפוך לחברה משפחתית, נדרש להודיע לפקיד השומה 30 ימים לפני תחילת שנת המס בה רוצים להיחשב כחברה משפחתית.

סעיף 64 לפקודה מאפשר להתאגד כחברה בע"מ ולהמשיך להיות ממוסה במישור היחיד, במקרים רבים קיימים יתרונות לצעד זה כך שאפשר ליהנות מיתרונות של חוק החברות ולהמשיך להיות ממוסה במישור היחיד.

לאחר שהפכה החברה לחברה משפחתית לפי סעיף 64 לפקודת מס הכנסה, הכנסתה החייבת והפסדיה מועברים לנישום המייצג שהוא בעל המניות הגדול בחברה. ייחוס ההכנסות לנישום המייצג מאפשר להחיל את שיעורי המס החלים על יחיד, על ההכנסה שנובעת מפעילות החברה המשפחתית.

לצורך העניין במידה ולחברה נבעו הפסדים באותה שנת מס, ולנישום המייצג הכנסה חייבת, ניתן לבצע קיזוז הפסד החברה מול ההכנסה החייבת של הנישום וכך להקטין את חבות המס.

חשוב לזכור שעצם הפיכתה של החברה לחברה משפחתית אינו משפיע על מעמדה המשפטי על פי חוק החברות והיותה חברה בערבון מוגבל. הדבר היחיד שמשתנה הנו אופן מיסוי החברה , מעבר ממס חברות למיסוי יחיד. [1]

חשוב לשים לב לעניין תשלומי ביטוח לאומי במידה והכנסות החברה מיוחסות לנישום המייצג, על הכנסת חברה אין ביטוח לאומי בעוד שבגין הכנסות חייבות של היחיד משולם ביטוח לאומי.

גם לעניין חלוקת דיווידנד בין חברות שהרי לא קיים מס בגין חלוקת דיווידנד זו, במידה והחברה הופכת לחברה משפחתית מתחייב הדיווידנד שחולק מחברה במס כאילו חולק לנישום המייצג ויחול עליו מס בשיעור 20%-25% תלוי בהחזקותיו בחברה.

בפסק דין עצמון דנו בסוגיית פטור בגין השכרת דירת מגורים בבעלות חברה כאשר החברה הפכה למשפחתית. [2]

בפס"ד עצמון בית המשפט דן בשאלה - האם יחול הפטור על הכנסה מדמי שכירות למגורים החל על יחיד גם על חברה משפחתית, שהכנסותיה מדמי שכירות יוחסו ליחיד - הנישום המייצג. בית המשפט קבע, כי סעיף 64א לפקודת מס הכנסה (הקובע את הסדרי המיסוי של חברה משפחתית) יוצר פיקציה משפטית, לפיה מיוחסות הכנסות החברה ליחיד, על כל המשתמע מכך. לכן, אישיות היחיד "מולבשת" על החברה. לאור האמור נדחתה עמדת פקיד השומה, ונקבע כי יש לתת לנישום המייצג פטור ממס בגין הכנסות החברה המשפחתית מדמי השכירות בשל השכרת הדירה שבבעלותה למגורים (כאילו הוחזקה הדירה בבעלותו ישירות. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

י אדרעי בעיית עודף נטל המס, הרמת מסך סטטוטורית ומיסוי שותפות, אגודה שיתופית חקלאית, חברה בית וחברה משפחתית בפקודת מס הכנסה עיוני משפט יג2

א. ברזלי וק. סירוטה-לוינר "חברה שקופה" הרפורמה במס במדינת ישראל בעקבות תיקון 132 לפקודת מס הכנסה, עורכים משה אשר ובני קליפי (הוצאת מחשבות), ע"מ 575-561. 

H. Schumann “Criminal Law” in Introduction to German Law W.F. Ebke and M.W. Finkin eds. at pp. 395-396