‏0.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי דיני מסים מיסוי הוצאות?

על פי תקנה 4 לתקנות הפחת, רשאי פקיד השומה להרשות לחשב את הפחת על נכסים לפי מכסות אחוזים גבוהות מאלה שנקבעו בתקנות, אם נוכח פקיד השומה שקיימת כליה ובליה למעלה מן השיעור הרגיל מחמת שעובדים במשמרות נוספות. שיעור הפחת המוגדל לא יעלה על כפל מכסות האחוזים שפורטו באותן תקנות.

לגישת נציבות מס הכנסה, נכסים הבנויים והמיועדים מלכתחילה להפעלה במשמרות בכל שעות היממה, ושיעור הפחת שנקבע לגביהם הביא בחשבון את הפעלתם במשמרות, אין להתיר לגביהם פחת מעל השיעור הקבוע בתקנות.

פקיד השומה רשאי להגדיל שיעור פחת רק אם הבליה נגרמת כתוצאה מעבודה במשמרות. פקיד השומה אינו רשאי להתחשב לצורך חישוב הפחת בבלאי מוגבר הנגרם מסיבה אחרת.

 פחת מואץ בתקופה הקובעת לענפים מסויימים

לאור המלצות הועדה לתוכנית המסים הרב שנתית, תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד שנרכש בתקופה הקובעת) (הוראת שעה), (להלן - התקנות).

מטרת התקנות הינה עידוד רכישת ציוד ומכונות בענפים: (1) תעשיה; (2) חקלאות; (3) בניה; (4) הפעלת בתי מלון, וזאת בתקופה.

התנאים לקבלת ההטבות:

התקנות קובעות כי נישום, שעיקר פעילותו בשנת המס היא "פעילות מזכה", כהגדרתה בתקנות, ועיקר הכנסתו שאינה הכנסה ממכירת נכס, או ממכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין היא הכנסה מ"פעילות מזכה", ואשר רכש ציוד המשמש במישרין ב"פעילותו המזכה" בשלו הוא זכאי לניכוי בעד פחת, רשאי לתבוע בעד אותו ציוד, פחת על פי תקנות אלו במקום הפחת לו הוא זכאי על פי כל דין אחר.

לאור האמור מספר תנאים נדרשים על מנת ליהנות מתקנות אלו:

א.         עיקר פעילותו של הנישום השנת המס הינה פעילות מזכה.

          "פעילות מזכה" הינה כל אחת מאלה:

(1)      פעילות ייצורית בכל אחת מהתחומים הבאים: תעשייה, לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, חקלאות ובניה; לעניין זה לא יראו כפעילות ייצורית כל אחת מהפעילויות הבאות:

(א)     אריזה;

(ב)     מסחר;

(ג)      תחבורה או הובלה;

(ד)     החסנה;

(ה)     מתן שירותים בתחום התקשורת, בתחום הסניטרי ובתחום האישי.

(2)      הפעלת בית מלון או חניון בישראל, על פי הגדרתם בחוק שירותי תיירות.

ב.       עיקר הכנסתו שאינה הכנסה ממכירת נכס, או ממכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין היא הכנסה מפעילות מזכה;

ג.       הנישום רכש ציוד המשמש במישרין בפעילותו המזכה בשלו הוא זכאי לניכוי בעד פחת. בעניין זה מוגדר "ציוד" - כמכונות או ציוד וכן רכב עבודה כהגדרתו בפקודת התעבורה שאינו משאית, ושהתקיימו בהם כל אלה:

(1)      יום רכישתם הוא בתקופה הקובעת;

          התקופה הקובעת מוגדרת בתקנות כתקופה.

(2)      הם משמשים בישראל בייצור הכנסה;

          מן ההגדרה דלעיל עולה כי השקעות בקרקע, מבנים וכלי רכב, שאינם רכב עבודה, לא תהיינה זכאיות לפחת מואץ על פי תקנות אלו.

נישום שעמד בתנאים המוזכרים לעיל, יוכל לתבוע פחת בגין "ציוד", כהגדרתו בתקנות, באופן הבא, ובלבד שסך הפחת שיינתן ל"ציוד" לפי הוראות כל דין לא יעלה על מחירו המקורי:

היה ובחר הנישום בניכוי בעד פחת לפי תקנות אלו, יחוייב הנישום להפעיל תקנות אלו על כל "הציוד" שנרכש בתקופה האמורה ואשר בעדו הוא רשאי לתבוע ניכוי בעד פחת לפי תקנות אלו. מכאן עולה כי נישום לא יוכל להחיל תקנות אלו רק על חלק מ"הציוד" שרכש בתקופה הקובעת.

כמו כן, נקבע כי הנישום לא יהיה זכאי לפחת לפי חוק לעידוד השקעות הון או לפי תקנות הפחת שהותקנו מכוח סעיף 21 לפקודה או לפי תקנות הפחת שהותקנו מכוח חוק התיאומים בשל אינפלציה, בעד אותו "ציוד", למעט בשנת רכישתו של "הציוד".

          ההטבות המנויות בתקנות אלו לא יחולו על ציוד שנרכש באחת מאלה:

(1)      רכישה מקרוב;

(2)      רכישה בלא תמורה;

(3)      רכישה לפי סעיף 85 לפקודה (קרי, מלאי עסקי בעסק שהפכוהו לנכס קבוע באותו עסק);

(4)      רכישה שחלו לגביה הוראות חלק ה2 לפקודה, הדן בשינויי מבנה (מיזוג, פיצול והעברת נכסים בתמורה להקצאת מניות).