‏390.00 ₪

שאלות המחקר

1. האם נכללו ביטויים פטריוטים בסיקור של גל השריפות בחיפה בעיתונות המקוונת העברית והערבית? ואם כן – מהם?
2. האם היה הבדל באופי ובכמות הביטויים הפטריוטיים בין העיתונים משני המגזרים? ואם כן – מהו?

תוכן עניינים

מבוא     

שאלות המחקר   

סקירת ספרות     

עיתונות פטריוטיות ועיתונות בעת משבר     

מהי פטריוטיות? 

"החברה האנושית בכללותה"          

עימות בין מדינות              

האם קיימת ביקורת          

פטריוטיות – משמעות מעורפלת    

השפעות הזהות הלאומית על עיתונאים        

ארגונים חדשותיים הם חלק ממדינות           

הקשר בין זהות העיתונאי להקשרים התרבותיים והביטחוניים במדינה

תפקיד התקשורת בעת סיקור אירועים בטחוניים פוליטיים    

תיאוריות המסגור וסדר היום         

שומרי הסף          

התקשורת הישראלית – פטריוטית?               

יחסים בין יהודים וערבים בישראל

קהילות ומוסדות נפרדים 

הערבים נדחקים לשוליים 

הקונפליקט הישראלי-ערבי ודיפלומטיה ציבורית      

סכסוך עתיק יומין             

מתודולוגיה ושיטת המחקר             

המודל של ליבס מבוסס על מספר מדדים שעל פי הן ניתן לקבוע את מידת הפטריוטיות: 

כלי המחקר ניתוח תוכן     

עיבוד הנתונים    

ניתוח כתבות מ-YNET ווואלה      

ניתוח כתבות מ-YNET    

ניתוח כתבות וואלה           

ממצאים, סיכום, דיון ומסקנות:   

ביבליוגרפיה        

מטרתו של מחקר זה היא להשוות בין הסיקור של גל השריפות שאירע בחיפה בסוף נובמבר 2016 בעיתונות הערבית לבין הסיקור בעיתונות העברית. בהשוואה אנחנו רוצות לתת ביטוי לקשר שבין אופי הסיקור לבין הזהות הלאומית של העיתונאי וכל זאת על רקע המתח הביטחוני של הסכסוך ערבי-יהודי. המחקר יתמקד בסיקור בשני עיתונים מקוונים מכל מגזר.

הפרק הראשון של הצעת המחקר יעסוק בסקירה כללית של העיתונות הערבית והעברית, מצב הביטחוני במדינה וקשרים תרבותיים-פוליטיים בתוך מגזרו של העיתונאי.

הפרק השני יעסוק בהצגת האופן בו מתחבר מחקר זה לרעיונות של נייגר וזנדברג לגבי הדילמה של העיתונאיים כשמסקרים חדשות באירועים קשים וחריגים. כלומר, נעסוק במצבם של העיתונאים במקרים כאלה, שבהם הם לכודים בדילמה אם לנהוג בעבודתם המקצועית כאנשי מקצוע או כחברים נאמנים לקבוצת לאום מסוימת (פרי, 2017)

הפרק השלישי ואחרון יעסוק בפטריוטיות עיתונאית בעולם המקוון ובאתגרים שעולם זה מציב בפני העיתונאי.

שלושת הפרקים שעליהם כתבתן למעלה עוסקים רק בסקירת הספרות. המבוא להצעת המחקר (ואחר-כך גם בעבודה עצמה) צריך לכלול גם את החלקים האחרים, במקרה של הצעת המחקר – גם משהו על הפרק המתודולוגי.

דוגמא ניתוח כתבה 

הכותרת: שריפות ההסתה מצית נתניהו

ניתוח: האתר הציג עמדות של גורמים בכירים במגזר היהודי, והם ראש הממשלה, והרמטכ"ל, שר הביטחון והשב"כ, שהם תומכים בפרשנות האומרת שהסיבה של השריפות היא לאומנית.

בנוסף, האתר בכתבה זו הציג תגובות של חברי הכנסת הערבים, חבר הכנסת זחאלקה אמר:" זו הסתה בזויה, אנו לא צריכים מישהו שילמד אותנו לאהוב את האדמה, אין מישהו יודע מה קרה הדיוק, ישנם מי שמנצל את ההזדמנות להיות פופולרי, סכנת הסתה זו איננה פלות מסכנת הצתת שריפות", חבר הכנסת ברכה אמר: " נתניהו מנצל את ההזדמנות לעשות הסתה נגד הערבים בגלל להחשיך את חוסר האחריות שלו להתכונן לעונה הנוכחית ולמזג האוויר", והיו בכתבה עוד ועוד אמריות לחברי כנסת אחרים שהמסר שלהן הוא להגיד שמה שמדברת ההנהגה היהןדית זה רק הסתה וגזענות נגד המגזר הערבי.

האתר בכתבה זו הוא מיישם איזון בסיקור שני הצדדים היריבים, שזה בעצם ההנהגות היהודית והערבית, דבר שאומר שאתר ערב אל 48 אינו עושה הדרה לאחד מהצדדים, כלומר רואים שיש הצגת תגובות ההנהגה היהודית, האתר לא מחשיך אותה.

אמנם, האתר תוך כדי הדיווח שלו על האמירות של הבכירים היהודים וחברי הכנסת הערבים הוא מתגייס בצורה ברורה להפריך את החשדות שהרקע הוא לאומני.

האתר של ערב אל-48, מתאר את הישיבה של ראש הממשלה שנערכה להערכת המצב של גל השריפות, ב "מערכת ההסתה או להקת ההסתה", והוא מתאר את האשמות שלו ב"הגזמות שלו", ושנתניהו "חוצה את הגבולות", וגם את התכתבויות שיש בסרטון המצורף לכתבה,שהינו סרטון של תמונות מהמציאות של השריפות וגם צילומי מסך של תגובות שרים לאירוע, "ההסתה נגד הערבים והאשמתם הינו ניסיון לכסות את הכישלון הממלשתי בארץ מאז שריפות הכרמל ב2010" ו- "עלתה האש של הגזענות שהצית נתניהו מנתל הכישלון הממשלתי לשלוט בשריפות", ובזה האתר מיישם אחד המדדים של מודל ליבס , שזה הצגת הנושאים בהקשר שלנו. כלומר כשהאתר משתמש בתיאור הללו, אז הוא משקף את התגייסותו של האתר לתמיכה בדעה המפריכה את חשדות ראש הממשלה ושאר הבכירים היהודים, שהיא גם דיעת ההנהגה המקומית הערבית השייכת לאותו המגזר של העיתונאי, העיתונאי פה הוא גם מתפקד כפרט בחברה מואשמת וגם מתגייס לצד ההנהגה שלו.

1.  
2. (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ספר העובדות העולמי של ה-CIA, 2018

יורם פרי, מלחמות מונחות תקשורת: פרדוקס העוצמה והדילמה האסטרטגית של צה"ל, המכון למחקרי ביטחון לאומי , דצמבר 2017

ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, ידיעות ספרים, 2017

אבשלום, ג.  עיתונות בימי משבר – פטריוטיות כתחליף למקצועיות.