עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית מדיה חדשה, קמפיין פוליטי באינטרנט, פוליטיקה של פייסבוק, מחקר השוואתי על קמפיין פוליטי באינטרנט, טוויטר, תעמולה פולי (עבודה אקדמית מס. 1371)

‏290.00 ₪

35 עמודים

עבודה אקדמית מספר 1371
עבודה אקדמית מדיה חדשה, קמפיין פוליטי באינטרנט, פוליטיקה של פייסבוק, מחקר השוואתי על קמפיין פוליטי באינטרנט, טוויטר, תעמולה פולי

שאלת המחקר

כיצד פוליטיקאים רותמים את הרשתות החברתיות לקידום צרכיהם הפוליטיים ומהן ההשלכות שיש לשימוש זה על התקשורת עם הציבור?

תוכן עניינים

מבוא     

מחקר השוואתי על קמפיין פוליטי באינטרנט        

מקצועיות קמפיין בחירות ומדיה חדשה    

ארבע שיטות של נוכחות מועמדים במרשתת          

השפעות הרשת על אקטיביזם חברתי          

האם בבחירות עשו הפוליטיקאים שימוש נאות בפייסבוק?         

בתוך אירופה: מדינות שונות, תרבויות רשת שונות          

קנדה   

צעירים לעומת מבוגרים        

השתתפות פוליטית    

סינגפור           

מלזיה 

איראן 

מהו הכלי המנצח      

ברזיל  

פרק : עליית הרשתות ומבניהן         

פרק : רתימת המרחב המקוון על ידי פוליטיקאים לקידום צרכים פוליטיים     

קשרים אישיים         

מחקר השוואתי על קמפיין פוליטי באינטרנט        

פרק : השלכות שימוש הפוליטיקאים על התקשורת עם הציבור  

דיון ומסקנות 

בניית קהילה  

הנוכחים ביותר          

מפלגות דמוקרטיות צעירות יותר נוטות לראות את הפייסבוק כחשוב יותר       

החשש של העיתונאים          

עלות נמוכה    

מידת ההשפעה של הרשתות החברתיות על התקשורת בין פוליטיקאים לבין ציבור הבוחרים 

הטוויטר         

אלמנט הגיל    

תלת מימדיות 

השתתפות פוליטית    

מדינות שאינן דמוקרטיות ליברליות           

פייסבוק          

סיכום 

רשימת מקורות         

לסיכום מכלל המחקרים, ולתשובה לשאלת המחקר, כיצד פוליטיקאים רותמים את הרשתות החברתיות לקידום צרכיהם הפוליטיים ומהן ההשלכות שיש לשימוש זה על התקשורת עם הציבור? 

מתוך המאמרים והמקורות ניתן לקבוע כי השימוש ברשתות חברתיות יעיל יותר באזורים צפופים, בדיקטטורות או בדמוקרטיות לא ליברליות. הפייסבוק והרשתות החברתיות יצרו תמורות משמעותיות בברזיל, וחיזק את הקשר של הפוליטיקאי עם הבוחר. הפייסבוק עורר סערה והפגנות כנגד המשטר באיראן, כאשר התושבים, שלפי המקורות מעוניינים במשטר דמוקרטי על חשבון שלטון הדת, קיבלו במה להביע את דעתם על המשטר, ונתקלו באמצעי דיכוי פיזיים ורשתיים שנועדו לשמר את שלטון הדת. במלזיה המאמר מתאר את אחוזי ההצבעה הגדולים, שהובילה מפלגת האופוזיציה ברשתות החברתיות, ובכך מנעה רוב של שני שלישים ממפלגת הקואליציה (BN  ), שקיימה חקיקה כנגד בלוגרים ואחרים שהתבטאו כנגד המשטר. לעומת זאת בסינגפור ניכר היה כי המועמדת המובילה ברשתות החברתיות הפסידה בקלפי למועמדת אותה ניצחה ברשתות החברתיות.

לכן התשובה הראשונה לשאלת המחקר תהיה שהפייסבוק, הצייצן והרשתות החברתיות בכלל הן כלי מהפכני, שיוצר מהפכה גדולה יותר במדינות ללא תרבות דמוקרטית, ומשפיעה לטובת יצירת תרבות דמוקרטית, הפגנות נגד משטר, אופוזיציה ושינוי במדינה.

בדמוקרטיות ליברליות כמו בריטניה, הולנד וארצות הברית הפוליטיקאים מנסים לרתום את המשרתת והרשתות לטובתם. רוב הפוליטיקאים, לפי המקורות, לא מצליחים, ומשיגים "הישג מוגבל", או לחלופין "פיזור מרוכז ושוויוני", ניתן לקבוע כי בתרבות דמוקרטית ההשפעה של הרשתות החברתיות נמוכה מאשר במדינות עם תרבות שאיננה דמוקרטית.

בשנת 2008 ברק אובמה הצליח בתוכניתו להגדיל את אחוז ההצבעה באמצעות קמפיין רשתי, וכך גם ניצח את הבחירות והפך לנשיא המדינה. בבריטניה הרשתות נותנות מקום לימין הקיצוני. ככלל, הימין הקיצוני באירופה עולה בסקרים, ובעיקר בצרפת. ברשתות החברתיות, בשל גל ההגירה המוסלמי האחרון הם נוטים לעלות תמונות וסרטונים של מהגרים מוסלמים שמתפרעים וגורסים כי להם התשובות והפתרונות למצב הבעייתי. אבל ככלל, הנוכחות הרשתית המאסיבית, הן של המפלגות הגדולות, המהוות את הזרם המרכזי של הקואליציה ושל האופוזיציה. אהוד יערי באולפן שישי גורס כי "נמחקו השוליים, כל השיח בקצוות", אבל תוצאות הבחירות הראו במידה מסויימת חזרה לדו-גושיות המפלגתית, כאשר הליכוד זכה ב-30 מושבים בכנסת לעומת 20 בבחירות הקומדות, ומפלגת העבודה עלתה ל-24 לעומת 15 בבחירות הקודמות.

המעורבות של מפלגות זרם מרכזי במרחב הרשתי בדמוקרטיות ליברליות הן ככל הניראה תוצר של צוותי קמפיין איכותיים, והכרות קודמת עם המועמדים.

אלמנט הגיל הוא אלמנט חשוב, מפני שיש נוכחות גבוהה ורבה של ילדים ונערים מתחת לגיל ההצבעה, מה שאומר שהתגובות בפייסבוק לאו-דווקא התבטאו למעשים בקלפי.

במדינת ישראל ה"מחאה החברתית" (2012) הוציאה לרחוב רבבות של בני-אדם, ומחאת האוהלים נוהלה דרך הרשת. (פרי, 2017)

בבחירות בבריטניה (2015) ניצח דיוויד קמרון, וזכה לרוב מוחלט בפרלמנט, והביס שוק על ירך את מפלגות השמאל והשמאל הקיצוני במדינה. זאת בניגוד למחקר שמראה שעולים הקולות הקיצוניים. הרשתות החברתיות מותחות את גבולות השיח, אבל הקלפי בסופו של דבר חוזרים הבוחרים למפלגות הגדולות והמוכרות. אמשיך לכתבה של עמית סגל על הניצחון של הליכוד בבחירות (2015), שם הוא טען כי האמירה ברשת הידועה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על כך שהערבים נוסעים לקלפיות באוטובוסים של הקיבוצים לא מהווה את הסיבה לניצחון, אלא קמפיין אס.אמ.אסים מאסיבי ביום הבחירות. לפי כתבה זו אמצעי תקשורת מסורתי הוא זה שניצח את הבחירות של הליכוד, ולא הקמפיין הרשתי.

בדמוקרטיות ליברליות הרשתות החברתיות הן כלי מצויין לתקשר עם בוחרים, להציג את הדעה של הפוליטיקאי על הדברים המתנהלים בעולם, לייצר קמפיין שלילי כנגד המועמד היריב. אמנם זה כלי פחות אפקטיבי לייצר מצביעים. כפי שאומרים המקורות, סימון "לייק" או "שייר" זו פעולה פשוטה, שלא דורשת מאמצים רבים. ניתן לשלוח אלפי לייקים לרבבות מתמודדים, בסופו של דבר, הרבה "מלייקקים", אין בעלי זכות בחירה או לא באים להצביע, ובקלפי, בסופו של דבר, שמים רק שם אחד, של מועמד אחד או מפלגה אחת.

הרשתות החברתיות בדמוקרטיות ליברליות ולא ליברליות הן כלי חיובי ליצור שיח פוליטי, לארגן מחאות והפגנות, ולייצר כמות גדולה יותר של מצביעים. הם משמשים כלי טוב כדי להתנגח בתקשורת, במידה והציבור חושב שאיננה תומכת במועמד מסוים או ברעיון מסויים, ולעקוף את אמצעי התקשורת המסורתית.

בתוך המדינות האירופאיות ניתן לראות כי רוב הפוליטיקאים מעוניינים להנהיג דרך תקשורת של מלמעלה למטה, מבלי לענות על שאלות ולהגיב, אבל בנורברגיה, לעומת זאת, יותר ממחצית מהשיחות של הפוליטיקאים הן אינטראקטיביות.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

איל ארד, משה גאון וארז יעקובי, ניהול קמפיין פוליטי- קילר אינסטינקט, הוצאת ספרי חמד (2018)

ספר העובדות העולמי של ה-CIA, 2018

 

יורם פרי, מלחמות מונחות תקשורת: פרדוקס העוצמה והדילמה האסטרטגית של צה"ל, המכון למחקרי ביטחון לאומי , דצמבר 2017

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

 Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת