‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי שיקולי חלוקת הכספים מפירוק והשפעת נושים חזקים/מובטחים/בדין קדימה?

תוכן עניינים

מבוא

מהותו של הפירוק

דיני המפרק ומטרותיו

גישה ימנית (פחות התערבות המדינה)

חסרונות הגישה הימנית

גישה ימנית בהקשר של פירוק חברות

הכרה בזכויות קנייניות

מעמדם הנדחה של בעלי המניות

מטרות דיני הפירוק

גישה שמאלנית (התערבות של המדינה)

יחסה של כל אחת מהגישות לערכי החירות והשוויון:

גישה שמאלנית בהקשר של פירוק חברות

עקרון השוויון בין נושים: התערבות המדינה (המחוקק) שחברה בע"מ לא תוכל להעדיף נושה אחד על פני שני

הגבלת מסת הנכסים הניתנת לחלוקה לנכסי החברה ע"י הרשויות

התערבות המדינה: העברת השרביט לאדם ניטראלי ומקצועי

המפרק, סמכויותיו וחובותיו

1. מפרק זמני, המתמנה לפני מתן צו הפירוק:
2. מפרק זמני, המתמנה לאחר מתן צו הפירוק ולפני מינויו של המפרק הקבוע:
3. מפרק קבוע:

סמכויות המפרק מוגדרות בסעיף 307 לפקודת החברות:

סוגי פירוק

פירוק מרצון:

פירוק חברה מרצון ע"י נושים

פירוק ע"י בית המשפט:

פירוק בפיקוח בית המשפט:

הליכים חלופיים לפירוק חברות לאור הגישה הימנית והשמאלנית

טבלת השוואה בין ההליכים

דוגמאות לברירת הליך השיקום או הפירוק בתיקים בולטים בישראל:

אי די בי חברה לאחזקות בע"מ - הליך מסוג שיקום

קלאבמרקט

קבוצת חפציבה הליך מסוג פירוק.

פרשת ענבל אור

פרשת חברת אדמה לשיווק קרקעות חקלאיות בבעלות אורן קובי

סיכום

ביבליוגרפיה

העבודה תבחן את עקרונות החלוקה בפירוק, שיקולי חלוקת הכספים מפירוק והשפעת נושים חזקים/מובטחים/בדין קדימה. כל זאת לאור חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 . יודגם על מקרה שקרה בישראל חדלות הפרעון של חברת התעופה אליטליה-ישראל ובחינת סדר קדימות הנושים במקרה זה.

אם מצא בית המשפט כי לא מתקיים אחד מן התנאים האמורים בסעיף 4.8 לעיל, עליו להורות על פירוק התאגיד. עם זאת, במקרה בו בית המשפט סבור כי ישנם אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד וכי אין חשש סביר שהדבר יפגע בנושים, אולם חסר לו מידע לצורך קבלת ההחלטה בדבר קיומו של סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי בית המשפט להורות על המשך הפעלה זמנית של התאגיד. במצב זה, יבקש בית המשפט מן הנאמן אשר ימונה לצורך הליך חדלות הפירעון (ראו סעיף 5 להלן) להגיש לו דוח ראשוני לגבי מצבו הכלכלי של התאגיד, על מנת שבית המשפט יוכל לקבוע בהתאם לממצאיו אם להורות לנאמן לפעול לשיקום התאגיד או לפירוקו.

בעלי החברה עלולים לאבד את השקעתם בחברה באופן מיידי. גם נכסים אחרים של בעלי החברה, בעיקר של בעלי השליטה בחברה, המשועבדים ישירות או באמצעות הערבות האישית, עלולים לרדת לטמיון. [1]

מלווים ונושים (בנקים ואחרים)

נושים של החברה מאבדים במצב של פשיטת רגל משפטית את הריבית על חובם. לעתים קרובות, וכתלות במצבם המשפטי של הנושים מבחינת דיני קדימויות של נושים, עשויים לאבד גם את קרן ההלוואה. גם בחברות על סף פשיטת רגל קיים אינטרס מובהק של הנושים להגיע להסדר עם החברה, על מנת לחסוך את עלויות פשיטת הרגל הקרבה ובאה. על כן, במקרים כאלה, עלולים הנושים לאבד חלק מן הסכומים שחבה להם החברה, בהסדרים שיעשו עמה. [2]

עובדים

עובדי החברה משלמים את מחיר פשיטת הרגל באופן ישיר, עת נאלצים כולם או חלקם להיפלט לשוק העבודה. חלק מן העובדים מצליחים למצוא מקומות עבודה חדשים לאחר תקופת המתנה, חלקם נאלצים לבצע הסבה מקצועית, וחלקם לא מצליחים למצוא עבודה והופכים לנטל על החברה. העובדים ניזוקים גם מכך ששכרם לא משולם להם במועד והם נאלצים לתבוע את החלק המוכר מן המוסד לביטוח לאומי. [3]

לינק: מצגת פירוק חברה, שיקולי חלוקה פרוק 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

פרופ' דוד האן דיני חדלות פירעון (מהדורה שנייה, לשכת עורכי הדין) ( 2018)

מונדרר נ' חוק איסור הלבנת הון הוצאת "אוצר המשפט". (2018)

אביאל פלינט, חגי ויניצקי תובענות ייצוגיות, הוצאת "נבו" (2017)

דוד בר-אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות הוצאת פרלשטיין גינוסר, מהדורה שביעית מעודכנת (2017)

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018