‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי המשנה החברתית של בורדייה ?

תוכן עניינים

מבוא

משנה חברתית של בורדייה

רקע ביוגרפי

התאוריות החברתיות של בורדייה

דוקסה

הבניה חברתית והון חברתי

המושג בשימוש קובעי מדיניות

מדידת ההון החברתי

הון חברתי בנסיגה

ביקורות על המושג הון חברתי

צריכה תרבותית

שדה

שדה הכח

שדה הצדק

שדה האינטרסים וצרכים

שדה היחסים והזהות

שדה האקוסיסטם (ecosystem)

סיכום ביניים

ביבליוגרפיה

פייר בורדייה (‏1930 –2002) מחשובי הסוציולוגים במאה העשרים. עבור בורדייה, "הון חברתי הוא סכום המשאבים, הממשי או הווירטואלי, הצבורים לאדם או לקבוצה מתוקף החזקת רשת עמידה של מערכות יחסים ממוסדות של היכרות והכרה הדדית." על מנת שאנשים יוכלו להשיג הון כזה, עליהם לעבוד לשם כך כל הזמן וזה לוקח זמן לפי בורדייה[1].

עבור חלק מהמשפחות הון תרבותי נצבר במשך תקופות של דורות כאשר הם מאמצים אסטרטגיות השקעה תרבותיות ומעבירים אותם לילדיהם. זה נותן לילדים הזדמנות לממש את הפוטנציאל שלהם באמצעות חינוך והם מעבירים אותם ערכים לילדיהם. עם הזמן אנשים במשפחות כאלה מרוויחים מטבע תרבותי המקנה להם יתרון מובנה על פני קבוצות אחרות של אנשים, וזו הסיבה שיש שונות כזו בהישגים הלימודיים בקרב ילדים בשכבות חברתיות שונות. קיום הון תרבותי כזה מאפשר לאנשים לפצות על היעדר הון כספי על ידי מתן להם רמה מסוימת של כבוד ומעמד בחברה. בורדייה מאמין שהון תרבותי עשוי למלא תפקיד כאשר אנשים רודפים כוח ומעמד בחברה באמצעות פוליטיקה או אמצעים אחרים. הון חברתי ותרבותי יחד עם הון כלכלי תורמים לחוסר השוויון שאנו רואים בעולם, לפי הטענה של בורדייה.[2]

פייר בורדייה חי בצרפת במחצית השנייה של המאה ה-20. תחומי מחקרו וחשיבתו המרכזיים התרכזו בניתוח של העשייה האמנותית בהקשר חברתי של יחסי כוח ותועלתנות חברתית. בורדייה הפך לשחקן מרכזי בחיים האינטלקטואליים בצרפת לקראת סוף חייו, בשל פעילותו ומעורבותו הציבורית.

הדוקסה היא הסכמה נאיבית-דוגמטית עם המצב הקיים, הסכמה שאינה מערערת על אופני ההבניה והעיצוב שלו. הדוקסה היא מנגנון ידע הנוטה לייצר נטורליזציה (טִבְעוּת) של קיומו השרירותי. לדברי בורדייה, "כל סדר ממוסד נוטה לייצר (בדרגות שונות של עוצמה ובאמצעים שונים) את הנטורליזציה של שרירותו הוא". כל סדר נוטה לייצר זיקה טבעית בין מבנים חברתיים (אובייקטיביים) לבין מבנים מנטליים (סובייקטיביים), בין המציאות ("חוש המציאות", Sense of Reality) לבין אופן הארגון הסובייקטיבי שלה בשיטות של מיון, חלוקה, הגדרה וניסוח. [1]

כאשר תיאוריה ומציאות מוצגות כזהות זו לזו באופן מוחלט וכניצבות על מישור אחד הנתפס כמובן מאליו, אין מקום לדעות נוספות. הדוקסה מתגלה ביחס לניגודה, שהוא "שדה של דעה". השדה הוא המקום שבו מתנגשים ביניהם אופני שיח מתחרים. הדוקסה, לעומת זאת, נוטה לטשטש את מרכיביה האידאולוגיים. היא עושה שימוש פוליטי בסכמה ה"טבעית" כדי לשכפל את הסדר הקיים ולשמר את ההיררכיות המכוננות אותו (ע"ע קונבנציה). הדוקסה היא אפוא בת בריתם של ממסדים פוליטיים ודתיים שמרניים.

אפשר להבחין בשלושה מסלולים המתארים את הזיקה בין העולם הטבעי המסורתי לבין העולם החברתי המובנה. המסלול הראשון הוא כאמור מסלול הדוקסה, שבו נוצרת זהות בין שני העולמות ונדחית האפשרות למחלוקת בין האמונות השונות. בשני המסלולים האחרים – האורתודוקסיה וההטרודוקסיה – נוצרים פערים המאפשרים את התגלותן של אמונות, דעות וסכמות חשיבה מנוגדות. הבניה אורתודוקסית של המציאות נוצרת כאשר המעמד השליט, או שיטת המיון והסיווג השלטת, מנסים לבצר את אמינותה של הדוקסה וליצור סיסטמטיזציה ורציונליזציה שלה. האורתודוקסיה הופכת את הדוקסה מאמונה דוגמטית נאיבית לעמדה סמכותית וכוחנית.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] Joseph, John E. (2020). "The agency of habitus: Bourdieu and language at the conjunction of Marxism, phenomenology and structuralism". Language & Communication. 71: 108–22.

[2] Grenfell, Michael; Pahl, Kate (2019). Bourdieu, Language Based Ethnographies and Reflexivity: Putting Theory into Practice. New York: Routledge

פרופ' אוה אילוז. סוציולוגיה של יחסים שליליים, סופה של האהבה. (הוצאת כתר) (2020)

Wikipedia the free encyclopedia licensed under CC-BY-SA

תח בסס גגל