‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תקשורת המונים והבניית מציאות?

תוכן עניינים

מבוא

הבניית המציאות

בהקשר של קונסטרוקטיביזם חברתי

מישל פוקו: הבניית מציאות והקשרה לפוסטמודרניזם

תקשורת המונים

אמצעי התקשורת השונים

עתונות

עיתונות אלקטרונית

עיתון קיר

עתיד העיתונות

הטלוויזיה

רדיו

האינטרנט כאמצעי תקשורת המונים

תקשורת המונים

אמצעי התקשורת השונים

עתונות

עיתונות אלקטרונית

עיתון קיר

עתיד העיתונות

הטלוויזיה

רדיו

האינטרנט כאמצעי תקשורת המונים

תקשורת ההמונים ודעת הקהל

תאורטיקן בתחום תקשורת המונים: ג'ורג' גרבנר

עבודתו התאורטית של גרבנר

ביבליוגרפיה

כאשר אומרים תקשורת המונים הכוונה היא לאמצעי התקשורת המופצים לקהל יעד רחב, בניגוד לתקשורת בינ-אישית, המיועדת לאדם בודד. בין היתר נמצאים בקטגוריה זו - עיתונים, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט, קולנוע וספרות. לתקשורת המונים קיים תפקיד חשוב בעיצוב דעת הקהל ובתפיסת הציבור הרחב את המציאות.

לכל כלי תקשורת ישנו קהל יעד, ציבור הצרכנים של אותו כלי, וגוף מייצר (מערכת עיתון, מקימי אתר, תחנת שידור וכדומה). בנוסף, אמצעי התקשורת מתחלקים לעולם תוכן ועולם מדיה- הכלי דרכו מועבר התוכן. שני אלה מקיימים ביניהם קשר קרוב.

תקשורת זו מאופיינת לרוב בדפוסים המוניים, כלומר - אין צרכן התקשורת אחראי על תוכנה וצורתה, ואינו תופס את יכולת העיצוב שלו את אמצעי התקשורת. אמצעי תקשורת אלו מיוחדים מאמצעי תקשורת אחרים בכך שהם מיוצרים על ידי ארגונים מעטים מסוימים, ונצרכים על ידי קהל גדול ופאסיבי.

רשת האינטרנט שונה מהפרשנות הזו, מפני שחלק משמעותי ממנה מתקיים באמצעות ההמונים- אותם צרכני תקשורת. אתרים שהוקמו על ידי העיתונות הממוסדת (כגון אתרי החדשות הגדולים) עדיין כבולים ל"כללים" שהיו תקפים לפני עידן האינטרנט, ולכן עדיין שייכים להגדרה של תקשורת ההמונים המסורתית, אך אתרים קטנים ובעיקר גולשים פרטיים אינם רואים עצמם מחויבים לכללים אלו. כך קורה שבעוד שבתקשורת נמנעים פרסומים שונים עקב איסור פרסום או עקב בעייתיות מוסרית לפרסום ידיעה זו או אחרת (למשל תמונות של ראש ארגון טרור לאחר חיסולו), ניתן למצוא אותן בפורומים, בחדרי הצ'ט, באתרים פרטיים וברשימות תפוצה. סממן אחר שקיים לרוב בתקשורת ההמונים, הוא עכשוויות/אקטואליות- תקשורת ההמונים עוסקת בנושאים הקשורים להווה עבור צרכני התקשורת.

מהפן הכלכלי, העלות של תקשורת ההמונים מורכבת מעלות המשאבים הטכניים המשמשים ליצור אותה ולהפיץ אותה, ומשעות העבודה של הצוות המופקד על התוכן (בעיקר כותבים ועורכים). עלות זו עשויה להיות ממומנת באמצעים רגילים, כלומר- על ידי גוף ציבורי או על ידי תשלום של הצרכן, אולם מקובלת צורת מימון נוספת בחברה הקפיטליסטית - פרסום.

גרבנר שימש כדיקן בית הספר לתקשורת ע"ש אננברג שבאוניברסיטת פנסילבניה. בתקופה זו בית הספר התפתח והפך לבעל השפעה באקדמיה בתחום התאוריה של התקשורת. ייסד פרויקט מחקר: Cultural Indicator Research במטרה לתעד מגמות בתכנים טלוויזיוניים והשפעת מגמות אלה על האופן בו העולם נתפס על ידי הצופים,  לאחר שסיים את תפקידו באוניברסיטת פנסילבניה, ייסד את תנועת "הסביבה התרבותית" Cultural Envinronment, תנועה חברתית שפעלה לקידום הגיוון באמצעי התקשורת. התמנה לBell Atlantic Professor בתחום הטלקומוניקציה באוניברסיטת טמפל.

גרבנר פיתח את תאוריית "הבניית המציאות" או "אפקט הטיפוח" Cultivation theoryאנ'. הגישה מתמקדת באופן בו תקשורת ההמונים ובעיקר הטלוויזיה מעצבות את תפיסת העולם של הפרטים בחברה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אלה בן עטר, משדרים תחת אש: רדיו חינוכי במצבי חירום, הוצ' פרדס (2020)

ד"ר יובל דרור, קוד סמוי, הוצאת דביר, זב"מ, (2019)

איל ארד, משה גאון וארז יעקובי, ניהול קמפיין פוליטי- קילר אינסטינקט, הוצאת ספרי חמד (2018)