עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית יועץ/ת בית ספר, שחיקה, זהות מקצועית (עבודה אקדמית מס. 1314)

‏0.00 ₪

63 עמ'
עבודה אקדמית מספר 1314
עבודה אקדמית יועץ/ת בית ספר, שחיקה, זהות מקצועית

מטרת מחקר זה הינה  לבדוק ולברר את הקשר שבין הזהות המקצועית של היועץ לשחיקה המקצועית שלו.

בכדי להבין קשר זה היה עלינו לברר תחילה, את המושגים זהות המקצועית בכלל ובפרט של היועץ, ושחיקה בכלל ובמקצועות טיפוליים או \ הוראתיים בפרט.

 הזהות המקצועית -  "זהות"  מתאר את תפיסת האדם את עצמו ואת תפיסת החברה אותו. זהות היא מכלול של מרכיבים שבאמצעותם אדם מגדיר את עצמו ומאוחר יותר בונה דרכם את הזהות המקצועית שלו.

קרמר והופמן (Kramer & Hoffman, 1981) מחדדים בהקשר זה  ומגדירים זהות מקצועית כתחושת שייכות והזדהות עם המקצוע שבחרו בו.

טיקל (Tickle, 1999) מפרט ומרחיב ומגדיר זהות מקצועית כתחושת השייכות של איש המקצוע למקצועו וההזדהות עימו. היא כוללת ארבעה מרכיבים שיש ביניהם יחסי גומלין:

  1. הדרך שבה המקצוע ומהותו נתפסים בעיני החברה ובעיני העוסקים במקצוע.
  2. הדרך שבה איש המקצוע תופס את המקצוע.
  3. הדרך שבה איש המקצוע נתפס ככזה בעיני עצמו: מה שהוא רואה כחשוב בעבודתו ובחייו

              המקצועיים על סמך התנסויותיו ולפי הרקע האישי שלו.

  1. הדרך שבה איש המקצוע נתפס בעיני האחרים: לקוחות, עמיתים, שותפי תפקיד או הציבור בכללו.

ברקע התיאורטי המושג מובא בהרחבה ומפרט את התהליך וההתפתחות המאפיינים את גיבושה של הזהות המקצועית.

שחיקה- הגדרה כוללת לתופעת השחיקה מוצעת ע"י  Farber (( 1991  ועיקרה: "השחיקה נובעת מכך שהעובד מכיר בכך כי קיים פער בין מאמציו (התשומה) לבין התפוקה בעבודתו .  Farber ( 1991) שחקר את תופעת השחיקה בכלל ושחיקת המורים בפרט, תאר את תהליך השחיקה כמורכב ממספר שלבים:          בשלב הראשון, התלהבות ומסירות, אך המפגש עם הקשיים בעבודה מביא אותם לתחושות של תסכול וכעס בתגובה לגורמי לחץ אישיים, חברתיים הקשורים לעבודה. תחושות אלו מובילות לתחושה של חוסר חשיבות כאשר דרישות התפקיד נראות גדולות ומאמציהם כבלתי יעילים. תחושה זו מובילה להפחתה במחויבות ולהפחתה בהשקעה בעבודה. מצב זה גורם להגברת הפגיעות האישית המלווה בסימפטומים פיזיים (ככאבי ראש, לחץ דם גבוה), סימפטומים קוגניטיביים ("הילדים אשמים"), וסימפטומים רגשיים (עצבנות, עצב). סימפטומים שלא יטופלו, יסלימו עד מצב של תחושת התרוקנות וחוסר אכפתיות, משמע, שחיקה. בשלב זה השחיקה היא מודעת ואף ברורה לסביבה. 

מוקד שחיקה נוסף בעבודת היועץ הינה עמימות תפקיד הגורמת לחוסר האיזון והתאמה בין תפיסות וציפיות מורים, הורים, תלמידים והן היועצים עצמם. (Olson & Dilley  1988, סדגר 1989).

לביא (1998) סוקר את הגורמים שמקורם במקום העבודה ומונה לפחות תשעה ממדים פסיכולוגיים, חברתיים, בירוקרטיים, קונפליקטואלים, עומס מנטלי ורגשי ועוד.

אחת ההנחות היא כי המכנה המשותף לכל גורמי השחיקה, שמקורם בעבודה עצמה, הוא שכל אחד מהם תורם לתחושה, שלא משנה באיזו מסירות אתה עובד, התמורה אינה מספקת. זהו תהליך המתרחש כאשר עובדים חשים פער בין ה"תשומה" שהם משקיעים בעבודה לבין ה"תפוקה" שהם מצפים לזכות בה בתמורה להשקעה.

 השערות המחקר

מחד לא אומתה ההשערה הראשונה כי ישנו מיתאם בין וותק לשחיקה ואף יתירה מכך, הוותק משמש גורם ממתן שחיקה במקצוע הייעוץ החינוכי, באמצעות העמקת הזהות המקצועית והנמכת הקונפליקט התפקידי, ובכך למעשה אומתה דווקא ההשערה  השניה כי ישנו מתאם חיובי בין הוותק לגורמי הזהות המיקצועית.

לגבי ההשערה השלישית שהזהות המקצועית והותק ינבאו את השחיקה – אכן נמצא מודל ניבוי מובהק כאשר הגורמים גבולות קונפליקט וסטאטוס, מנבאים את ציון השחיקה הכולל.

לגבי ההשערה רביעית כי יימצא קשר שלילי מובהק בין גורם הזהות 'לויאליות לתלמיד', לבין גורם השחיקה 'דה-פרסונליזציה' –  לא נמצא קשר מובהק  ונראה כי יש לכך הסבר רחב ,מערכתי ומעניין.

המימצאים העיקריים של המחקר

בברור הזהות המקצועית עולה שהמגוון הרחב של הנושאים בהם עוסק היועץ , הופך להיות לרועץ בנושא הגבולות,  אולם דווקא מגוון רחב זה גורם להתחדשות ועניין בעבודה וממתן את השחיקה.

תוצאות המחקר והמקורות של העבודה הצביעו על תחומים נוספים שבהם הייחודיות בעבודתו של היועץ ממתנת את השחיקה והדגישו שני פרמטרים בזהות המקצועית שמשפיעים באופן מובהק על השחיקה:

1 הגבולות. אחת ההתמודדויות המרכזיות אותם חווה היועץ בעבודתו היא הצורך להציב גבולות תפקיד ברורים לעצמו ולמערכת. היכולת לפתח הבנה מה מתוך הצרכים המרובים של המערכת הוא בתחום תפקידו של היועץ, ובמה למרות החשיבות המרובה, היועץ לא צריך לעסוק. מתוך מרכיב זה של הזהות המקצועית הגענו לתובנה משמעותית  שככול שהיועץ מצליח להבהיר לעצמו ולמערכת שבה הוא עובד את גבולות תפקידו כך השחיקה יורדת.

2 קונפליקט. מרכיב נוסף של הזהות שנובע מנקודת המבט השונה של היועץ, הוא הקונפליקט שיכול להיווצר בין גישת היועץ לדרכי ההתמודדות עם הדילמות היום יומיות המתעוררות בבית הספר לבין ראיית שאר בעלי התפקידים . גם ממרכיב זה יש תובנה משמעותית שככול שהיועץ מצליח להנמיך את הקונפליקט השחיקה יורדת.

 ממצא מעניין נוסף הצביע על כך שמכיוון חלק מעבודתו של היועץ, היא לעזור לבעלי התפקידים בבית הספר לנתב את הקשיים וממילא את התסכול ואי נחת למקומות של חיפוש והתחדשות , יוצא שהיועץ שמחויב ללמוד ולהתחדש ועל כן הוא ייחודי בכך שהמשוואה המוכרת של וותק מקדם שחיקה לא בהכרח נכונה לגביו!

ולסיכום לאור הלמידה מהמחקר ומהשדה חשנו צורך להוסיף פרק שתפקידו להביא את המסקנות וההמלצות העולות מתוך מחקר זה, ליישומן כהנחיות עבודה מיטביות בעבודתו של היעוץ החינוכי.