‏290.00 ₪

 שאלת המחקר

מה בין המאהר באיסלאם לכתובה ביהדות?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

"מאהר" באיסלם (שריעה)

מהאר ומוהר

גישה לנישואים באסלאם

מאפייני הנישואים

הלכות האירוסין והנישואין

האירוסין

יסודות ברית הנישואין

דין השריעה ונשואין במדינת ישראל

דרכי התרת הנישואין על פי השריעה

המאהר וריבוי נישואין באיסלם

הדין החנפי

כתובה ביהדות

עדי הכתובה

השוואה איסלם ויהדות לענין הכתובה מול המאהר

ביבליוגרפיה

המאהר- הסכם דו-צדדי לנישואין באיסלם זהו חוזה כתוב למות שבעבר היה בעל פה.

המאהר בעל סממנים דומים לכתובה ביהדות[2]. במהלך הנִכַּאח (טקס הנשואין לפי השריעה) , נהוג להקריא סורות מהקראן. בסיומו, יש שנוהגים להתפלל תפילה ציבורית מיוחדת (סוג של "דועא"). לבסוף, נחשב כמעשה סונה מומלץ, ואף חובה, לארגן "וולימה", סעודה חגיגית, אשר נהוג היה לעשות בתקופת הנביא מחמד. הוולימה נחשבת כמעט כחובה מכיוון שהנישואים ייחשבו כתקפים רק לאחר פרסומם לציבור, אך תקיפות הנישואים לא תלויים בקיומה בלבד.

כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן. כיום נהוג להעניק את שטר הכתובה לכלה במהלך מעמד החופה.

במהלך ההיסטוריה ופיזורם של ישראל בגולה, נקבעו נוסחים שונים בקהילות שונות, בעיקר על רקע התחייבויות נוספות שנקבעו בקהילות, והגדרות הלכתיות שונות.

בהסכם מתחייב הבעל לזון, ולפרנס ולכבד את אשתו על פי הפסוק "שארה כסותה ועונתה לא יגרע" (שמות, כ"א, י'). היות שכיום אברכים אינם זנים את נשותיהם, התעוררה שאלה הלכתית בדבר הכשר הכתובה שלהם. בכתובה מפורט הסכום אותו מתחייב הבעל לתת לאשתו במקרה שיגרש אותה, או אם ימות, וכן נרשמים הנכסים אותם מביאה האישה מבית אביה, שבהם לבעל זכויות חלקיות, ונשארים בבעלותה (נכסי מלוג ונכסי צאן ברזל).

לאחר מסירת הכתובה, נהוג שהכלה מוסרת אותה לאימה עד לאחר החתונה. בהגיעה לביתה עליה להטמין את הכתובה במקום שמור שלא תאבד ויש אומרים שאם אינה סומכת על בעלה שגם במקרה של התערערות היחסים ביניהם לא יעלים את הכתובה, עליה לשמור אותה גם מפניו. מסיבה זו בקרב עדות שונות השתרש מנהג שהכלה מפקידה את הכתובה בבית הוריה. על פי תקנת חז"ל, אסור לבני הזוג לשהות יחד בלא כתובה. במקרה שהכתובה אבדה, עליהם לכתוב כתובה חליפית הנקראת "כתובה דאירכסא" (כתובה שאבדה).

למעשה, כיום בישראל בעת החופה חותמים גם על עותק של הכתובה הנשמר במשרדי הרבנות למקרה שתאבד הכתובה המקורית, כך שאין חשש לאובדן הכתובה.

גם ביהדות וגם באסלאם שטר הכתובה כולל את ההתחייבויות שהבעל מקבל על עצמו כלפי האישה, עם הנישואים. הבעל והאשה או נציגים מטעמם (ובדרך כלל אביו של הבעל ואבי הכלה), קוראים את הכתובה ובעצם מסכמים את התנאים לנישואים. לכן טענות של האשה או של הבעל, לעת פירוד, כי לא הבינו את הכתוב או לא קראו את הכתובה, אינן תקפות.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] ניר צורף, מוחמד הקוראן והיהודים, צמרת הוצאה לאור, 2020

[3] מאיר מ' בר-אשר, מאיר חטינה (עורכים), האסלאם - היסטוריה, דת, תרבות, הוצאת מאגנס.

[6] יצחק כהן, דיני המשפחה בישראל, פרוצדורה ומהות