‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התמודדות לקויי למידה מבוגרים?

תוכן עניינים

מבוא

פרק 1: מהם ליקויי למידה

ליקויי למידה אורייניים 

לקויי למידה בלתי מילוליים 

לקויים בתקשורת האישית 

הפרעות קשב וריכוז (ADHD) 

פרק 2: קשיים חברתיים והשלכותיהם 

קשיים ראשוניים ומשניים

המיומנויות החברתיות

המקובלות החברתית – חברים, בני זוג וילדים

תקשורת

המעגל הקוגניטיבי

ההשלכות הרגשיות של לקויות למידה

פרק 3: מבוגרים בעלי ליקויי למידה - תפקוד כללי

תפקוד יום יומי 

שירות צבאי  

השלמת השכלה 

הכשרה מקצועית

תעסוקה

הקמת משפחה

העצמה של מבוגרים בעלי לקויי למידה

פרק 4: סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

בין אנשי המקצוע ישנם חילוקי דעות משמעותיים הן לגבי ההגדרה של ליקויי למידה והן לגבי

שיטות האבחון. מדובר באוכלוסיה הטרוגנית מאוד אשר בחלקה הגדול איננה מודעת כלל לקיומו

של הליקוי. ביצוע של מחקר אפידמיולוגי לגבי לקויות למידה כרוך בבעיות מתודולוגיות רבות

עקב חוסר הסכמה לגבי ההגדרה של לקויות למידה, לגבי שיטות האבחון ובמיוחד לגבי החישוב

הסטטיסטי, שתפקידו לקבוע האם אכן מדובר ב"ליקוי משמעותי" או ב"קושי" שהיננו חלק

מהשונות הקיימת בין בני אדם בתחומי למידה שונים. אותה בעיה מתודולוגית קיימת בכל מחקר

אפידמיולוגי שינסה לקבוע את שכיחות הסובלים מליקויים רגשיים או ליקויים גופניים

באוכלוסיה. תמיד תעלה השאלה אלו ליקויים לכלול במחקר ומתי "קושי" של הפרט אכן מהווה

"ליקוי." מחקרים רבים הנוגעים בקשייהם של לקויי למידה כורכים יחד במחקר אחד לקויי

Luftig & ) למידה ואנשים הסובלים מפיגור – למרות הבדלים ברורים במאפייניהם הקוגניטיביים

.(Dunham, Schrader & Dunham, 2000 ; Muthert, 2005

הנסיונות להגדיר את התופעה הולידו מספר הגדרות שונות. ההגדרה הראשונה שלפנינו מבחינה

בין קשיים לימודיים – הנתפסים כלקויות למידה ובין קשיים חברתיים:

לקות למידה הוא מונח כללי המתייחס לקבוצה הטרוגנית של הפרעות שמתבטאות ברכישה

ובהפעלה של קשב, דיבור, קריאה, כתיבה, הסקת מסקנות או כשרים מתמטיים. הפרעות אלה

ייחודיות לפרט, מקורן המשוער הוא בתפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית והן יכולות

להתרחש לאורך כל החיים. קשיים בויסות עצמי, בתפיסה חברתית ובפעולת גומלין חברתית

יכולים להתקיים בצדם של ליקויי הלמידה אך אינם מהווים, כשלעצמם, ליקויי למידה. אף על פי

שליקויי למידה יכולים להופיע בצמוד להפרעות אחרות (כמו מגבלות חושיות, פיגור שכלי,

הפרעות רגשיות קשות) או בצדן של השפעות חיצוניות (כמו פערים תרבותיים, חסך חינוכי) הם

.( אינם תוצאה של גורמים אלה (מודלינגר, 2005

לקות הלמידה היא הפרעה שפוגמת בכושרם של אנשים לפרש את אשר הם ראו או שמעו או ליצור

קשר בין מידע שמגיע מחלקים שונים של המוח. מגבלות אלה יכולות להתבטא בדרכים רבות

כגון קשיים מיוחדים בשפה דבורה וכתובה, בתיאום, בשליטה עצמית ובקשב. קשיים אלה

פוגמים בלמידה ויכולים לשבש את רכישת הקריאה, הכתיבה והחשבון. ליקויי למידה יכולים

ללוות את האדם לאורך כל חייו ולפלוש לתחומי חיים כמו לימודים ועבודה, שגרת יום- יום, חיי

משפחה ולפעמים אף לחברות ולמשחק. אנשים מסוימים עלולים לסבול מליקויי למידה רבים

ואילו לאחרים יהיה רק ביטוי בודד בעל השפעה מועטה מאוד על שאר תחומי חייהם. (אפטר, א.

.(

בין אנשי המקצוע ישנם חילוקי דעות משמעותיים הן לגבי ההגדרה של ליקויי למידה והן לגבי

שיטות האבחון. מדובר באוכלוסיה הטרוגנית מאוד אשר בחלקה הגדול איננה מודעת כלל לקיומו

של הליקוי. ביצוע של מחקר אפידמיולוגי לגבי לקויות למידה כרוך בבעיות מתודולוגיות רבות

עקב חוסר הסכמה לגבי ההגדרה של לקויות למידה, לגבי שיטות האבחון ובמיוחד לגבי החישוב

הסטטיסטי, שתפקידו לקבוע האם אכן מדובר ב"ליקוי משמעותי" או ב"קושי" שהיננו חלק

מהשונות הקיימת בין בני אדם בתחומי למידה שונים. אותה בעיה מתודולוגית קיימת בכל מחקר

אפידמיולוגי שינסה לקבוע את שכיחות הסובלים מליקויים רגשיים או ליקויים גופניים

באוכלוסיה. תמיד תעלה השאלה אלו ליקויים לכלול במחקר ומתי "קושי" של הפרט אכן מהווה

"ליקוי." מחקרים רבים הנוגעים בקשייהם של לקויי למידה כורכים יחד במחקר אחד לקויי

Luftig & ) למידה ואנשים הסובלים מפיגור – למרות הבדלים ברורים במאפייניהם הקוגניטיביים

Dunham, Schrader & Dunham Muthert

הנסיונות להגדיר את התופעה הולידו מספר הגדרות שונות. ההגדרה הראשונה שלפנינו מבחינה

בין קשיים לימודיים – הנתפסים כלקויות למידה ובין קשיים חברתיים:

לקות למידה הוא מונח כללי המתייחס לקבוצה הטרוגנית של הפרעות שמתבטאות ברכישה

ובהפעלה של קשב, דיבור, קריאה, כתיבה, הסקת מסקנות או כשרים מתמטיים. הפרעות אלה

ייחודיות לפרט, מקורן המשוער הוא בתפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית והן יכולות

להתרחש לאורך כל החיים. קשיים בויסות עצמי, בתפיסה חברתית ובפעולת גומלין חברתית

יכולים להתקיים בצדם של ליקויי הלמידה אך אינם מהווים, כשלעצמם, ליקויי למידה. אף על פי

שליקויי למידה יכולים להופיע בצמוד להפרעות אחרות (כמו מגבלות חושיות, פיגור שכלי,

הפרעות רגשיות קשות) או בצדן של השפעות חיצוניות (כמו פערים תרבותיים, חסך חינוכי) הם

אינם תוצאה של גורמים אלה 

לקות הלמידה היא הפרעה שפוגמת בכושרם של אנשים לפרש את אשר הם ראו או שמעו או ליצור

קשר בין מידע שמגיע מחלקים שונים של המוח. מגבלות אלה יכולות להתבטא בדרכים רבות

כגון קשיים מיוחדים בשפה דבורה וכתובה, בתיאום, בשליטה עצמית ובקשב. קשיים אלה

פוגמים בלמידה ויכולים לשבש את רכישת הקריאה, הכתיבה והחשבון. ליקויי למידה יכולים

ללוות את האדם לאורך כל חייו ולפלוש לתחומי חיים כמו לימודים ועבודה, שגרת יום- יום, חיי

משפחה ולפעמים אף לחברות ולמשחק. אנשים מסוימים עלולים לסבול מליקויי למידה רבים

ואילו לאחרים יהיה רק ביטוי בודד בעל השפעה מועטה מאוד על שאר תחומי חייהם. (אפטר).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

עינת, ע. נחיתה קשה. הפרק: לקויי למידה בזירת התעסוקה.

אפטר, א.. ליקויי למידה. בתוך א. אפטר, י. הטב, א., ויצמן וש. טיאנו (עורכים), פסיכיאטריה של הילד והמתבגר (עמ' 353-364). תל אביב: הוצאת דיונון – אוניברסיטת תל אביב.

מרגלית, מ., ברזניץ, צ., ואהרוני, מ. בדיקת הטיפול בסטודנטים עם ליקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה:דוח מסכם. מוגש לועדה לתכנון ותקצוב, המועצה להשכלה גבוהה.