‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא 3

שאלת המחקר 6

העדפה מתקנת ע"י ייצוג הולם 6

העדפה מתקנת של בעלי מוגבלויות בעבודה 7

חוק חובת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות בחברות ממשלתיות מאפריל 2024 10

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 25), התשפ"ד-2024 10

ביקורת על החקיקה 10

העדר רגולציה להעדפה מתקנת של תקנים לבעלי מוגבלויות במוסדות ממשלתיים 11

העדפה מתקנת של קבוצות מוחלשות נוספות 12

העדפה המתקנת של תקנים לנשים במוסדות ממשלתיים: סע' 18א לחוק החברות הממשלתיות 12

פסק דין שדולת הנשים - ייצוג הולם לנשים במוסדות ציבור 13

העדפה המתקנת של תקנים לערבים במוסדות ממשלתיים: סע' 18א1 לחוק החברות הממשלתיות 15

סעיף 18א2 לחוק החברות הממשלתיות: ייצוג של אנשים עם מוגבלויות, ממוצא אתיופי, חרדים ועולים חדשים 15

משפט משווה 17

העדפה מתקנת בארצות הברית 17

העדפה מתקנת בארה"ב: ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלויות 17

העדפה מתקנת בבריטניה: ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלויות 19

סיכום ביניים 23

העדפה מתקנת בצרפת: ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלויות 24

דין רצוי 26

הצעת חוק היפוטתית להעדפה מתקנת של תקנים לבעלי מוגבלויות במוסדות ממשלתיים בדומה לסעיף 18א לחוק החברות הממשלתיות לגבי נשים 26

העדפה מתקנת של קבלה לעבודה של בעלי מוגבלויות לא דרך ייצוג הולם אלא ע"י חינוך 29

מחשבה מחדש על פעולה מתקנת: מדוע חינוך עדיף על חקיקה בייצוג בעלי מוגבלויות 29

הדילמה של פעולה מתקנת ונכות 30

מגבלות האמצעים החקיקתיים 30

מקרי בוחן: חינוך לעומת חקיקה 32

סיפורי הצלחה בחינוך 32

חסרונות של גישות חקיקתיות 33

סיכום 35

מסקנה 36

ביבליוגרפיה 37

חקיקה: 37

ספרות, אתרים ומאמרים: 37

פסיקה: 39

אנגלית: 40

מבוא

 העבודה תעסוק במעמדה של חובת העדפה המתקנת לבעלי מוגבלויות אל מול מעמדה של חובת העדפה המתקנת לשאר בעלי הקבוצות הן ובעיקר על ידי עיגון נורמטיבי של החובה והן ע"י חינוך לנושא.

בקול תרועה רמה נחקק באפריל 2024 : חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 25) .

תמות שיידונו בעבודה :

• הסבר הבעיה הקיימת באי שוויון בין מגזרים שונים והפתרון דרך כלי הביצוע המרכזי של העדפה מתקנת ע"י ייצוג הולם.
• סקירת העדפה התקנת דרך כלי הביצוע של ייצוג הולם הקיימת לאותן קבוצות שאינן בעלי מוגבלויות ואינן זוכות לשוויון.
• סקירת ההבדלים בחובה של העדפה המתקנת בין אותם קבוצות שאינן זוכות לשוויון.

בחברות הממשלתיות קיימת חובה לייצוג הולם לקבוצות הבאות:

נשים: סע' 18א לחוק החברות הממשלתיות, פס"ד שדולת הנשים.

ערבים: סע' 18א1 לחוק החברות הממשלתיות.

חרדים , אתיופים עולים חדשים: סע' 18א2 לחוק החברות הממשלתיות

בעלי קבוצות מוחלשות ובעלי מוגבלויות – לא נמצא כל מקור מחייב – עמדה על הפרק הצעת חוק של חבר הכסת משה ארבל עד שנחקק באפריל 2024 : חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 25) , כאמור.

בחברות הפרטיות: 

לכל בעלי הקבוצות – אין חובה שכזו.

בעלי מוגבלויות – סעי' 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות קובע כי קיימת חובה על חברה עם למעלה מ25 עובדים לפעול לייצוג הולם לאנשים עם מוגבלויות, ולחברה מעל 100 עובדים ייצוג הולם של לפחות 3% אנשים עם מוגבלויות.

טענות אפשריות נגד פתרון דרך ייצוג הולם

• פוגע בזכות השוויון הפרטי.
• מנציח את האי שוויון – עדיף להשקיע בחינוך ולהוקיע מהשורש את הסטריאוטיפים.
• ככל ונזניח את נושא העדפה המתקנת ונשקיע בחינוך, יוצא איפה שאנו מקפחים את זכותם של כל אוכלוסיית הבוגרים אשר סובלים מאי שוויון וכבר לא רלוונטי עבורם השקעה בחינוך. 
• בכל הנוגע להעדפה מתקנת של בעלי מוגבלויות ,לא ניתן לטעון את הטיעון שעדיף להשקיע בחינוך – משום שברור שאדם בעל מוגבלות הוא שונה מהאחר וטיפול בדרך של חינוך לא ייתן מענה.
• בנוסף, מכך שהמחוקק בחר לחייב העדפה מתקנת בחברות פרטיות רק לבעלי מוגבלויות מוכיח כי המחוקק ראה לנכון שקיימת חובה להעדפה מתקנת בקבוצה זו מייתר הקבוצות.
• בכדי לבאר את שורש העניין ואת הקושי של המחוקק לחייב העדפה מתקנת בחברות פרטיות לכל ייתר הקבוצות נרצה לומר, שגם המחוקק מבין שלדרוש מבעל חברה "פרטית" אשר עומדים לפניו שני מועמדים לתפקיד בעלי כישורים דומים והשוני היחיד ביניהם הינו שאחד מהם הוא מקבוצה מוחלשת, ככל ואנו נתערב לבעל החברה את מי לקבל לשורותיו, יש בכך משום פגיעה מסוימת בקניין – אנחנו מחייבים אותו איך להתנהג ומי להעסיק בחברתו הפרטית. 

מסקנה נורמטיבית:

קיים שוני מהותי ומוצדק בין הצורך להעדפה מתקנת של אנשים בעלי מוגבלויות שלהם לא קיימת האפשרות של שילוב בחברה ע"י הקצאת משאבים בהכשרות/ מימון לימודים/ תנאי קבלה לאוניברסיטאות, מאשר ייתר הקבוצות שסובלים מאי שוויון. 

בנוסף, לאור האמור שהמחוקק ראה לנכון לחייב פגיעה ולו כל שהיא בקניין בעניין של בעלי מוגבלויות יותר מאשר שאר הקבוצות מראה על נורמה מחייבת יותר.

בנוסף ישנו החלטת ממשלה מתאריך: 26/6/23 (1638) – ממש בממשלה המתקיימת עכשיו, שמחייבת חברות ממשלתיות מעל 100 עובדים לחייב ייצוג הולם לבעלי מוגבלויות

הצעת ייעול 

לטעמנו נראה שיש לחייב ייצוג הולם לבעלי מוגבלויות גם בחברות הממשלתיות – בדיוק כמו בפס"ד שדולת הנשים שחייבה כך אנחנו נחייב . את החברות הממשלתיות. 

מסקנה אופרטיבית:

כאשר יש משרה ששנים מתמודדים - בעל מוגבלות, מול אישה ערבית/אתיופית. לאור הנ"ל יש לחייב את בעל המוגבלות על פני האישה- הצידוק והנורמה יותר גבוהה.

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מעמדה של חובת העדפה המתקנת לבעלי מוגבלויות אל מול מעמדה של חובת העדפה המתקנת לשאר בעלי הקבוצות?

ביבליוגרפיה לדוגמא

אתר האינטרנט הרשמי של משרד הרווחה והביטחון החברתי (‏22 יוני, 2024)

https://www.gov.il/he/departments/molsa/govil-landing-page

אתר המוסד לביטוח לאומי (‏22 יוני, 2024)

נתן ח. " המאבק בתופעת ההפליה של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה", מוגבלות וחברה 2 , עמ' 63-76. (2023)

תומא פ' קיצור תולדות השוויון. הוצאת הקבוץ המאוחד (2023)

וייס י., עמיר ד., רגב א. "החסמים להשתלבות אנשים עם מוגבלות בתחום ההייטק", המכון הישראלי לדמוקרטיה. עמ' 10-14, 17,19 (2022)

מור ש. "שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות בתעסוקה"-מתיקון הפרט לתיקון החברה". עיוני משפט לה, עמ' 97-150 (2022)

הרב אורי סדן, "העדפה מתקנת לאור ההלכה", תחומין, כרך מ"ב, הוצאת מכון צומת, התשפ"ב, (2022)