עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה על מרוץ סמכויות בין בית הדין הרבני לבית משפט לענייני משפחה (עבודה אקדמית מס. 12841)

‏290.00 ₪

35 עמ'


תוכן עניינים

 

מבוא

שאלת המחקר

סמכות "כרוכה"

מטרת ה"כריכה"

גישה מרחיבה ומצמצמת לסמכות בית-הדין הרבני

פתרונות אפשריים : דין רצוי

משפט משווה

דיני משפחה בארה"ב: העדר דין דתי פרסונאלי בדיני משפחה

דיני משפחה בצרפת

הצעת חוק היפוטטית: ביטול מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית משפט לענייני משפחה (2024)

סיכום

ביבליוגרפיה

 

מבוא

 

העבודה תדון בנושא: מרוץ סמכויות בין בית הדין הרבני לבית משפט לענייני משפחה – הדין הרצוי והצעת חקיקה היפוטתית בנושא. בעבר, הוועדה לבחינת יישום חוקי המשפחה, המוכרת כ"וועדת שיינבוים", הגישה את ממציאיה לשר המשפטים. אתגר משמעותי שעמו התמודדה ועדת שיינבוים היה קביעת סמכות השיפוט בתיקים הקשורים לגירושין. מנדט הוועדה כלל בחינת תהליכי הליטיגציה במשפטי נישואין, במטרה להציע דרכים להפחתת המצוקה של המתדיינים. כבר מתחילת עבודתה, הכירה הוועדה באחריותה לטפל בסוגיית "הכריכה" הסמכותית. נושא זה תפס מקום מרכזי בסדר יומה של הוועדה, וכאשר עלה באופן ספונטני מספר פעמים במהלך הדיונים, התברר כי פתרון סוגיה זו הינו קריטי להתמודדות עם האתגרים הניצבים בפני צדדים להליכים משפטיים בנושא נישואין, ומהווה עבורם משוכה משמעותית.

 

חוזקה של ועדת שיינבוים נבע מהרכבה המקצועי העצמאי, בראשות אישיות משפטית. כתוצאה מכך, לא יכלה הוועדה להתנער מהאחריות הכבדה שהוטלה עליה. יחד עם זאת, בשל מחלוקות בנוגע לסמכות שהוענקה לה, לא טיפלה הוועדה באופן קולקטיבי ב"מרוץ הסמכויות" (סוגיית "הכריכה") בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט האזרחיים במליאתה.

 

מומחים רבים הצביעו על היותו של מנגנון הכריכה הקבוע בסעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשט"ג-1953, בעייתי. סעיף זה מקנה באופן ייחודי לבית הדין הרבני סמכות לדון "בכל עניין הכרוך בתביעת גירושין" המוגשת לו. מנגנון זה נועד לרכז את כל העניינים הקשורים לגירושין תחת סמכות השיפוט של בתי הדין הרבניים, לאור סמכותם לדון בענייני גירושין יהודיים בישראל, על מנת להבטיח פתרון כולל ויעיל של הסכסוך.

 

אולם, מנגנון זה לא הצליח להגשים את מטרתו, שהינה יסודית ומבורכת.

 

הפערים המשמעותיים בחוקים המוחלים בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט האזרחיים בנוגע לסוגיות הקשורות לגירושין, כגון מזונות ילדים וחלוקת רכוש, הובילו ל"מרוץ סמכויות". בתרחיש זה, כל צד מנסה להגיש תביעה בבית המשפט המועדף עליו ראשון, כדי להבטיח סמכות שיפוט על נושאים קשורים.

 

ההשלכות חמורות וברורות. המרוץ להבטחת סמכות שיפוט מונע אפשרות לפתרון סכסוכים בדרכי נועם או בשיטות חלופיות. עורכי דין חייבים לייעץ ללקוחותיהם להגיש תביעות במהירות כדי להימנע מנחיתות מול בן הזוג. כיום, אפילו חילוקי דעות זוגיים קלים עלולים להצית מאבק משפטי ולהחריף את הסכסוך בין בני הזוג.

 

יתר על כן, מנגנון הכריכה מהווה סיכון מיוחד לנשים בהליכי גירושין בשל חוסר השוויון המגדרי הטבוע בדיני התורה. כריכה משמשת לעתים קרובות כדי לחסום נשים מגישה לבתי המשפט האזרחיים וללחוץ עליהן לוותר על זכויותיהן על פי המשפט הכללי כדי לקבל גט ולהתיר את נישואיהן.

 

הצעת החוק לביטול "מרוץ הסמכויות" (תיקוני חקיקה) מציעה שכריכה בתיקים הקשורים לגירושין בבית הדין הרבני תהיה מותנית בהסכמת שני הצדדים בשבועה, לאחר קבלת ייעוץ משפטי. דרישה זו נועדה להבטיח ששני הצדדים, ולא רק מגיש התביעה, בוחרים את בית המשפט שלהם מרצונם החופשי ועם מודעות מלאה להשלכות. בנוסף, הצעת החוק מאפשרת לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה לקבוע אם ההסכמה שניתנה אינה חופשית או מושכלת באמת (עקב טעות, הטעיה, כפייה וכו') ולכן אינה יכולה להקנות סמכות שיפוט על נושאים הקשורים לגירושין.

 

הצעת החוק מבטלת את היתרון שבלהיות הראשון שפונה לבתי המשפט.

 

אפילו אם צד אחד יוזם תביעה בבית הדין הדתי (כמו אצל מוסלמים ונוצרים) או קושר את תביעת הגירושין שלו להישמע בבית הדין הדתי (כמו אצל יהודים), עליו לקבל את הסכמת הצד השני כדי להעניק לבית הדין הדתי סמכות עניינית בנושאים אלו.

 

הרב שלמה דיכובסקי, דיין לשעבר ומנכ"ל בתי הדין הנוכחי, ציין כי סוגיית "מרוץ הסמכויות" אינה חדשה. ועדה שהורכבה מאנשי מקצוע בכירים מונתה אך לבסוף לא הפיקה דוח סופי בשל רצון שר המשפטים לכלול שופטים בוועדה, דבר שלא התאפשר ממגוון סיבות, מה שהוביל לפירוק הוועדה. הרב דיכובסקי הביע אי נוחות נוכח עיון בהצעת החוק, והשווה את הדרישות לקבלת סמכות בית המשפט - הסכמה מרצון ומתוך מודעות, ייעוץ משפטי ותצהיר - לאלו הנדרשות עבור המתת חסד במדינות בהן הדבר מותר, תוך תהייה האם הליכים משפטיים הפכו כה מרתיעים עד כי נדרשות אמצעי הגנה מחמירים שכאלה.

 

ההיגיון המקצועי לטיפול ב"מרוץ הסמכויות" הוא דו-צדדי:

 

מאמצים להקל על סבלם של המתדיינים חייבים לטפל באחד הגורמים העיקריים לו.

שמירה על הסטטוס קוו מעכבת רפורמה מקיפה בהליכי הליטיגציה והמשפט בענייני משפחה. "מרוץ הסמכויות" בליטיגציה משפחתית בישראל מעניק יתרונות בלתי הוגנים לאחד מבני הזוג, ופוגע בפתרון הכולל של סוגיות משפחתיות. מכשול זה מעכב חלקים נכבדים מהמאמצים לרפורמה בדיני המשפחה, מוקד מרכזי של "ועדת שיינבוים". אם התיקונים המוצעים על ידי הוועדה יישארו בצל "מרוץ הסמכויות", הם עלולים להפוך ללא אפקטיביים. יישום המלצת הוועדה המרכזית - איחוד הסמכויות בענייני משפחה במסגרת בית משפט לענייני משפחה - מחייב ביטול ההלכה המחייבת.

 

אחרת, התיקונים עלולים להחמיר את "המרוץ השיפוטי", ולעודד בני זוג לנקוט פעולות בטרם עת כדי להשיג יתרונות משפטיים או לסכל את היתרונות של בן זוגם.

 

היקף סמכותם של בתי הדין הרבניים מוצג לעיתים קרובות כסוגיה פוליטית הקשורה לסטטוס קוו בענייני דת ומדינה. עם זאת, אין בסיס מהותי להשקפה זו. בלי קשר להיבטים הייחודיים של נישואין וגירושין דתיים וסמכותם של בתי הדין הרבניים בעניינים אלה, הסוגיה הספציפית של "כריכה" בתיקי גירושין אינה סוגיה פוליטית הקשורה לדת ומדינה ואינה סוגיה דתית. זוהי שאלה משפטית מקצועית הדורשת פתרון כדי להסדיר את הכאוס השורר, ומבחינה מוסרית, להקל על סבלם של המתדיינים. מניעת עוול היא גם חובה דתית וגם חובה מוסרית-משפטית.

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מרוץ סמכויות בין בית הדין הרבני לבית משפט לענייני משפחה –הדין הרצוי והצעת חקיקה היפוטתית בנושא?

ביבליוגרפיה לדוגמא

בני דון-יחייא תורת דיני המשפחה, כנרת זמורה דביר, 2022

סאמרלי א'. חוק יחסי ממון בין בני-זוג - דין, הלכה ומעשה. אוצר המשפט (2020)

יצחק כהן, דיני המשפחה בישראל, פרוצדורה ומהות (2019)

רבקה לוביץ מסע הייסורים של נשים בבית הדין הרבני, הוצאת משכל, 2017

קפלן י' "דיני המשפחה בעידן של מדיניות חדשה: מחקיקה שיפוטית לחקיקה שהיא מלאכת מחשבת" דין ודברים כרך ו, ‏‏2011‏

שחר ליפשיץ " דיני זוגיות חילוניים ביובל הבא: בין ליברטריאניזציה לבין בית המשפט המחשק" מחקרי משפט יז ‏‏(תשס"ב) 159‏

פ' שיפמן "ארבעים שנה לדיני המשפחה - מאבק בין דין דתי לבין חוק חילוני" משפטים יט (תשמ"ט-תש"ן) 847;‏

פ' שיפמן "על תחליפי גירושין תוצרת בית המשפט האזרחי" ספר לנדוי (א' ברק וא' מזוז עורכים, תשנ"ה, כרך ג) 1607;‏


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה