‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

פרק א' : המשנה והתלמוד כתרבות וויכוח המשנה מצוות

פרק ב' : ההבדל בין הבאת המצוות לחיים המודרניים לבין לקיחת החיים המודרניים אל המצוות.

פרק ג': המערכת המשפטית במדינת ישראל כגוף פרשני לחוק וגוף משנה חוקים.

פרק ד': הרפורמה המשפטית רפורמה או מהפכה משפטית?

סיכום

ביבליוגרפיה

מבוא 

עבודה זו תעסוק בנושא מרתק: המחלוקות בין בית הלל ובית שמאי בהשוואה למציאות המשפטית הנוכחית.

 המחלוקות בין בית הלל ובית שמאי: הקבלה והדמיון למציאות המשפטית הנוכחית

המחלוקות בין בית הלל לבית שמאי, שפעלו בסוף תקופת בית המקדש השני, משקפות עקרונות יסוד משפטיים ותרבותיים רלוונטיים גם כיום. ניתן לזהות הקבלות ודמיונים מסוימים בין גישתם למציאות המשפטית המורכבת בישראל בעקבות רפורמת שר המשפטים יריב לוין.

השוואות אפשריות:

 הגישה המחמירה מול הגישה המקלה: בית שמאי נטו להחמיר בפרשנותם של מצוות התורה, בעוד שבית הלל נטו להקל. ניתן לראות הקבלה בין גישה זו לבין המחלוקת סביב רפורמת לוין, שמתמקדת בהחלשת מערכת המשפט. תומכי הרפורמה טוענים שהיא חיונית לשם ייעול המערכת וחיזוק הדמוקרטיה, בעוד שמתנגדיהּ חוששים מפגיעה בזכויות אדם ובאיזון בין רשויות השלטון.

 הכרעה על ידי קולות: בסופו של דבר, רוב המחלוקות בין בית הלל לבית שמאי הוכרעו לטובת בית הלל. ניתן לראות בכך הקבלה לתהליך קבלת ההחלטות במערכת המשפטית הישראלית, המבוססת על פסיקות של שופטים. סוגיית השבת חטופי מלחמת חרבות ברזל טרם הוכרעה סופית, אך היא עשויה להוות דוגמה למקרה שבו הכרעה משפטית תתקבל על סמך פרשנות קפדנית של החוק או על סמך שיקולים רחבים יותר של צדק וחמלה.

 חשיבות הדיון והמחלוקת: למרות המחלוקות ביניהם, נהגו בית הלל ובית שמאי בכבוד הדדי וקיימו דיונים פתוחים ומקצועיים. גישה זו חשובה גם כיום, לאור הקרע בעם הישראלי בעקבות רפורמת לוין וסוגיות טעונות אחרות. קיום שיח מכבד ופתוח בין קבוצות בעלות דעות שונות חיוני לשמירה על חברה דמוקרטית בריאה.

ההשוואה בין בית הלל ובית שמאי למציאות המשפטית הנוכחית מורכבת ואינה חד משמעית. ישנם הבדלים רבים בין ההקשרים ההיסטוריים, התרבותיים והחברתיים של שתי התקופות.

 סוגיות משפטיות רבות בישראל אינן נופלות באופן מובהק תחת הקטגוריות של "מחמיר" או "מקל".

 קיים מגוון רחב של דעות בנוגע לרפורמת לוין וסוגיית השבת חטופי מלחמת חרבות ברזל.

המחלוקות בין בית הלל ובית שמאי מהוות מקור השראה לדיונים משפטיים ותרבותיים רלוונטיים גם כיום. הן מלמדות אותנו על חשיבותן של גישות שונות, של קבלת הכרעות מושכלות ושל קיום שיח מכבד בין קבוצות בעלות דעות שונות. 

אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי א-להים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי א-להים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן. ( עירובין י"ג ע"ב). אגדה זו נכתבה בערך לפני 1900 שנה. לכאורה וויכוח בין שני בתי תנאים כיצד לפרש מצווה (מצווה יכולה גם להיחשב כחוק יותר נכון יש דמיון. יש לשים לב שמצווה היא מחויבות של האדם לאלוהים וחוק הוא מחויבות האדם למדינה)). כאשר לא הסתמנה הסכמה יצאה בת קול משמים ואמרה שני הצדדים אומרים דברי אלוהים כלומר למרות שיש ניגוד בניהם שניהם צודקים ובכל זאת ההלכה תהיה לפי בית הלל . הוויכוח הוא בשאלה מה ההלכה, כלומר כיצד יש לקיים מצוות. שני הצדדים מסכימים שיש מצוות המוטלות על יהודים אבל אינם מסכימים על דרך קיומן. את ההלכה יש לקבוע על מנת שהקורא או השומע יוכל להבין כיצד יש לקיים מצווה. זאת מתוך הנחה שהשומע הרגיל שאיננו חכם ויודע מצוות כלומר הדיוט ידע איך לקיים מצווה .

 מה בעצם יש לנו כאן באם נסתכל בעיניים של ימינו. שני מפרשי חוק מתווכחים איך לפרש חוק מסויים. בית דין גבוה (בת הקול) קובע ששני הצדדים צודקים מצד אחד. מצד שני קובע דעתו של איזה פרשן היא המחייבת בשפה של ימינו הנימוק במקור שלפנינו הוא אנשי בית הלל יותר נוחים לבריות, כלומר יותר אמפתיים ואהובים, ענווים ומקשיבים גם לדברי בית שמאי. היו מקרים בהם דווקא בית שמאי קבע את ההלכה.. ההלכה היא פרשנות למצווה לכן יכולות להיות כמה פרשנויות לאותה מצווה. בת הקול אמרה לכן ששתי הפרשנויות נכונות. אולם היות וצריך לבחור פרשנות אחת ובת הקול קבעה שפרשנות הנבחרת תהיה לפי בית הלל. יושם לב שבת הקול לא שללה את פרשנות בית שמאי כלא נכונה. פרשנות בית הלל נבחרה לא מסיבה שהיא יותר נכונה אלא מסיבות אחרות שהוצגו קודם. נשאלת השאלה מדוע בכלל הלכות הרי ניתן היה לבטל הלכות כפי שעשו הנוצרים. ההלכות נקבעו עבור אותם יהודים ההדיוטות שרצו לקיים את המצוות. בית הלל התקבל בדרך כלל כי כפי שכתוב באגדה שהוא ענו יותר, מתחשב יותר, מתחשב ביריב וגם מקל בהרבה פעמים. הרי הן הלל והן שמאי פירשו מצוות מהתורה. 

 נכון להיום עם ישראל בחלקו הגדול חי במדינת ישראל. אזרחי המדינה חיים לפי חוקי המדינה. במדינת ישראל החוקים נקבעים או בחקיקה בכנסת או בתקנה על ידי הממשלה. לכאורה רק לכנסת מותר לשנות חוקים, לבטל חוקים וכמובן לחוקק חוקים. הממשלה יכולה לתקן תקנה והכנסת יכולה לבטל אותה. אין הממשלה יכולה לבטל חוק של הכנסת. במדינה דמוקרטית כגון ישראל קיימת רשות נוספת היא הרשות השופטת. הרשות השופטת בהרבה מקרים יכולה להיחשב כרשות מפרשת. הכוונה שביהמ"ש בהרבה מקרים מפרש את החוק לפי הבנתו ולא תמיד תואם הדבר את רצון המחוקק. יתר על כן הבג"צ יכול לבטל חוק, לשנות חוק ואף לפרש חוק. הבג"ץ לא מחוקק חוק במובן של הצעות חוק או תקנות כמו הכנסת והממשלה. יש לדעת שכאשר בג"ץ פוסק בנושא חוק, לפעמים בפרשנות לחוק שאיננה מופיעה בחוק הופך הדבר לחוק. לדוגמה בשנת 1953 בבג"ץ קול העם פסק בג"ץ שמותר בשם חופש הביטוי לעיתון להביא מאמר מסוים. לפי בג"ץ זה ניתנת היום זכות הביטוי בכל נושא למרות שבמדינת ישראל מעולם לא נחקק חוק חופש הביטוי. אותה פסיקה של בג"ץ הפכה לחוק. ניתן להגיד שפסיקת בג"ץ לפעמים הופכת למעשה לחוק. יחד עם זאת כל פסיקה של בג"ץ נשענת על חוקי המדינה. בחיים המודרניים של היום קוראים לביטול חוק ביטול חוק. בחיים של היום היה הבג"ץ אומר שהשמיטה החקלאית קיימת אך השמיטה הפיננסית מבוטלת. אין הכוונה להבדל בשפה. הכוונה היא שכמו שחז"ל לא פעם שינו מצוות שזה למעשה שינוי חוק. הבג"ץ כיום אף הוא משנה משמעות של חוקים מבלי לבטלם, אך מחוקק אותם על ידי פרשנות מחדש.

שאלת המחקר

איך ניתן להשוות את המחלוקות בין בית הלל ובית שמאי למציאות המשפטית הנוכחית?

ביבליוגרפיה לדוגמא

בבצ'וק אריה לוסין ומדינה ברק "ביקורת שיפוטית על הרפורמה המשפטית" עיוני משפט כרך מ"ח. עמודים 1-49 (2024)

בן שלום ישראל, בית שמאי ומאבק הקנאים נגד רומי. יד יצחק בן-צבי (תשנ"ד)

כהן אשר "הדמוקרטיה בסכנה? רק כאשר המחנה הלאומי בשלטון" אוניברסיטת בר –אילן (2023)

ד"ר אלבז שגיא שסעים בחברה הישראלית: יציאת חירום. הוצאת כנרת-זב"מ-דביר (2023)

קרניאל יובל לביא-דינור עמית, משבר אמון בתקשורת ובפוליטיקה. הוצאת רסלינג (2022)

לין אוריאל, לויה שלומי. כיצד שונתה השיטה הפוליטית בישראל. הוצאת טפר (2023)

פרופ' אריאל בנדור, פרופ' שחר ליפשיץ, ד"ר קנר ירון. אמנה ישראלית (לאור הקרע בעם ורפורמת נתניהו-לוין), הוצאת משכל (2023)

שמחה רוטמן למה שהעם יבחר את השופטים? המדריך לרפורמה. הוצאת סלע מאיר (2023)