‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

מגדר וגיל פרישה

פסיקה

בג"ץ ד"ר נעמי נבו נ' בית הדין הארצי לעבודה

בג"ץ איתנה ניב ונעמי אורטל נגד בית הדין הארצי

פס"ד ליבי וינברגר ואח' נ' אוניברסיטת בר אילן

פס"ד מדי לוי נגד יבמ ישראל

גיל הפרישה במשפט העבודה

משפט משווה

גיל יציאה לפנסיה של נשים בארה"ב

בריטניה

מגמת העלאת גיל הפרישה לנשים בעולם

מגמת העלאת גיל הפרישה לנשים – מגדר וגמלאות

פערים בשוק העבודה על רקע מגדרי

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

מבוא

ה"טרנד" העולמי של העלאת גיל הפרישה לנשים מושפע מכמה גורמים:

העלייה המתמדת בתוחלת החיים העולמית פירושה שאנשים חיים זמן רב יותר לאחר הפרישה. כדי להבטיח שהטבות הפנסיה יתמכו כראוי באנשים למשך תקופה ממושכת, נדרש להעלות את גיל הפרישה.

שיעור התעסוקה בקרב נשים בגיל הפרישה נמצא בעלייה, כאשר מספר הולך וגדל בוחר לעבוד מעבר לגיל הפרישה. כדי להתאים לכך, נטען כי יש להעלות את גיל הפרישה לנשים.

ישנה קבלה חברתית מתפתחת כלפי נשים שעובדות מעבר לגיל הפרישה המסורתי. שינוי זה בגישה תומך בתפיסה שנשים צריכות לקבל את האפשרות לעבוד עד גיל מאוחר יותר אם הן בוחרות בכך.

מדינות רבות כבר העלו או מתכננות להעלות את גיל הפרישה לנשים. לדוגמה, בארצות הברית, גיל הפרישה המלא לנשים הועלה מ-65 ל-67. באופן דומה, בבריטניה, גיל הפרישה המלא לנשים הועלה מ-60 ל-66 .

התאמה זו בגיל הפרישה נתקלה בהתנגדות מצד נשים רבות שטוענות שהיא פוגעת בזכויותיהן. הן טוענות שהעלאה זו אינה צודקת, שכן היא מאלצת נשים לעבוד זמן רב יותר מגברים. יתר על כן, הן טוענות שגיל הפרישה הגבוה משפיע באופן לא פרופורציונלי על נשים, שלעתים קרובות מרוויחות שכר נמוך יותר ולכן יש להן פחות הזדמנויות לחסוך לפנסיה.

למרות הביקורות הללו, צפוי שהעלאת גיל הפרישה לנשים תימשך.

טקסטים היסטוריים שיקפו זה מכבר את גיל הזקנה. בויקרא, אנו מוצאים התייחסויות לקשישים, תוך הדגשת כבודם וחוכמתם, אך גם הכרה בפוטנציאל השבריריות שלהם

 המלך דוד, בספר תהילים, מביע חשש מגיל הזקנה, ומתחנן: "אַל תִּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה; כִּכְלוֹת חֲזָקִי אַל תַּעַזְבֵנִי".

ההתמקדות בהזדקנות התעצמה במאות האחרונות, מונעת משינויים דמוגרפיים והתקדמות רפואית שהאריכו את תוחלת החיים. כתוצאה מכך, קשישים תופסים כיום חלק גדול יותר באוכלוסייה.

באופן מסורתי, כפי שסופר בסיפורים משפחתיים ובניתוחים בכלכלה וסוציולוגיה, קשישים היו מפסיקים לעבוד בשנותיהם המאוחרות, אם כי לא הייתה מערכת פורמלית של פרישה. כיום, הצורך לספק קיום מכובד בפרישה, שעשויה להימשך למעלה מעשרים שנה, הפך לברור. פרישה כוללת הן את הזכות והן את החובה לפרוש מהעבודה, המסמנת מעבר מתפקיד פרודוקטיבי מבחינה כלכלית לתפקיד לא פרודוקטיבי. מצב זה חייב התערבות ממשלתית בהבטחת זכויות פנסיה וקביעת גיל פרישה חוקי.

כתוצאה מכך, לאור המורכבויות הללו, ישראל, כמו מדינות מפותחות רבות, בחנה מחדש ותיקנה חוקים הנוגעים לגיל הפרישה, אשר נקבעו בתחילה עם הקמת המדינה, על מנת להתמודד עם סוגיות בנות זמננו.

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי מגדר וגיל הפרישה: העלאת גיל יציאה לגמלאות?

ביבליוגרפיה לדוגמא

לוין א' אכיפת דיני העבודה - הסכמים קיבוציים וחוק יישוב סכסוכי עבודה - הדין, ההלכה והמעשה. אוצר המשפט (2023)

קוליק ליאת הפרישה מהעבודה: לבלוב בעת שלכת. הוצאת רסלינג תל אביב (2022)

משולם א', הרפז י' ניהול משאבי אנוש - הגישה האסטרטגית, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה (2023)

רות בן ישראל "גיל הפרישה במבחן השוויון: פרישה ביולוגית או פרישה תפקודית. הפרקליט מג 257-253 ,251 (התשנ"ז)

נרקיס ש' ביטוח נפגעי תאונות עבודה בראי חוק הביטוח הלאומי - הלכה למעשה. הוצאת אוצר המשפט (2023)

לובוצקי י. חוזה עבודה וזכויות במשפט העבודה. בורסי הוצאה לאור (2022)

לובצקי, י. סיום יחסי עבודה. בורסי הוצאה לאור (2020)

סאיני א', נחותות, הוצאת משכל (2023)

מועלם שרון, נשים: המחצית הטובה יותר. הוצאת אריה ניר (2023)