‏290.00 ₪

תוכן עניינים

הקדמה

מבוא

שאלות המחקר

רקע תיאורטי / סקירת ספרות

מערכת מעונות היום לגיל הרך בישראל

מצב נוכחי - משבר מעונות היום מפוקחים ופרטיים

קהילות מקצועיות

מהי קהילה מקצועית

מאפיינים של קהילות מקצועיות בין מוסדיות

קהילות מקצועיות בין מוסדיות בתחום החינוך לגיל הרך: כלי לקידום למידה ושיפור איכות הטיפול

למידה מרחיבה

שינוי מערכתי

שינוי מערכתי במערכת החינוך לגיל הרך: צורך הכרחי

קהילה מקצועית בין מוסדית בתחום החינוך לגיל הרך כדרך ללמידה מרחיבה ולשינוי מערכתי

שיטה - מתודולוגיה

כלי המחקר

ממצאים

תמות של הראיונות

תמה: ההמלצות של איש המקצוע בחינוך לגיל הרך

תמה: קהילות מקצועיות בגני ילדים

תמה: היתרונות של מעונות יום לגיל הרך

ממצאי שאלוני סקר

דיון

סיכום

ביבליוגרפיה

נספחים

שאלון סקר

ראיונות

ראיון 1 : מנהלת גני ילדים, א.ש.

ראיון 2 : מפקח משרד החינוך על גני ילדים, ג.ר.

ראיון 3 : גננת בכירה וותיקה, ט.ק.

הקדמה

עבודה זו תעסוק בנושא מרתק ותשלב ארבעה תחומים:

מעונות יום הגיל הרך

קהילות מקצועיות בין מוסדיות

למידה מרחיבה

שינוי מערכתי

כמי שעוסקת כעשור בתחום החינוך לגיל הרך ומכירה את המצב מקרוב מאוד, מצאתי לנכון לחקור את הנושא כדי לסייע מעט בקידום העלאת החשיבות של המקצוע לטיפול בילדי הגיל הרך והחשיבות לשיפור איכות החינוך לדור העתיד של כולנו. (זלכה ואח', 2022)

יישום שינוי מערכתי במערכת החינוך לגיל הרך כרוך בשינוי המבנים, המדיניות, הפרקטיקות והתרבות בתוך המגזר כדי לשפר את התוצאות עבור ילדים, משפחות ומחנכים. להלן כמה אסטרטגיות מפתח להנעת שינוי מערכתי בחינוך לגיל הרך:

1. רפורמה במדיניות: תמיכה בשינויי מדיניות ברמה הלאומית, הממלכתית והמקומית כדי לתעדף את החינוך לגיל הרך, להגדיל את המימון, לקבוע תקני איכות ולתמוך בפיתוח מקצועי למחנכים.

2. פיתוח מקצועי: השקיעו בהכשרה מתמשכת ובתמיכה במחנכים לגיל הרך כדי לשפר את כישוריהם, הידע והפרקטיקות שלהם. עודד שיתוף פעולה בין מחנכים וספק הזדמנויות ללמידת עמיתים ולחניכה.

3. תקני איכות: פתחו ואכפו תקני איכות עבור תכניות חינוך לגיל הרך, כולל תכנית לימודים, יחסי מורים-ילדים, פרוטוקולי בריאות ובטיחות ונוהלי מעורבות משפחתית.

4. מעורבות משפחתית: קדם שותפויות בין תוכניות לגיל הרך ומשפחות לתמיכה בלמידה והתפתחות של ילדים. לספק משאבים, סדנאות וערוצי תקשורת כדי לערב את ההורים בחינוך ילדם.

5. איסוף נתונים והערכה: השתמש בנתונים כדי להעריך את האפקטיביות של תוכניות לגיל הרך, לזהות תחומים לשיפור ולקבל החלטות מושכלות לגבי הקצאת משאבים ופיתוח מדיניות.

(רבינוביץ‘,מוניקנדם-גבעון, וייסבלאי, 2020)

6. שוויון והכלה: ודא שתכניות החינוך לגיל הרך יהיו נגישות וכוללות לילדים מרקע מגוון, כולל בעלי מוגבלויות, ממשפחות מעוטות הכנסה ומקבוצות מיעוטים.

7. שיתוף פעולה ותיאום: טיפוח שיתוף פעולה בין בעלי עניין במערכת החינוך לגיל הרך, לרבות מחנכים, קובעי מדיניות, חוקרים וארגונים קהילתיים. פעלו יחד כדי להתמודד עם אתגרים מערכתיים וליצור מערכת תמיכה מגובשת ומשולבת לילדים ולמשפחות. (דוח מבקר המדינה, 2022)

8. חדשנות ומחקר: עידוד חדשנות בחינוך לגיל הרך באמצעות מחקר, תוכניות פיילוט ושותפויות עם מוסדות אקדמיים. חקור גישות, טכנולוגיות ופרקטיקות חדשות כדי לשפר את תוצאות הלמידה לילדים.

על ידי יישום אסטרטגיות אלו ושיתוף פעולה עם בעלי עניין בכל מערכת החינוך לגיל הרך, ניתן להשיג שינוי מערכתי ליצירת מערכת חינוך לגיל הרך שוויונית יותר, איכותית ומכילה יותר עבור כל הילדים. (זלכה ואח', 2022)

מבוא

המחקר יעסוק בקהילות בתחום החינוך לגיל הרך ויישאל: מהם המאפיינים של הקהילות המקצועיות הבין מוסדיות וכיצד הן מקדמות את מטרות החברים בה, האם מתקיימת למידה מרחיבה בקבוצות אלו ואם כן אלו תהליכי למידה התרחשו בכל אחד מהקהילות הנבחרות, מהן התרומות / השינויים שהשיגו הקהילות במרחב האישי / הארגוני / הלאומי. (אופלטקה, 2022)

 מערכת מעונות היום לגיל הרך בישראל: סקירה כללית

סוגי מסגרות:

 מעונות יום ומשפחתונים מוכרים: מפוקחים על ידי משרד החינוך ומקבלים סבסוד מהמדינה. 

 מסגרות פרטיות: אינן מפוקחות על ידי משרד החינוך, וההורים משלמים את מלוא העלות. (רבינוביץ‘,מוניקנדם-גבעון, וייסבלאי, 2020)

גילאי הילדים:

 מעונות יום ומשפחתונים מוכרים: מגיל 3 חודשים עד 3 שנים.

 מסגרות פרטיות: גילאי 3 חודשים עד 5 שנים.

מימון:

 מעונות יום ומשפחתונים מוכרים: 

 הורים משלמים השתתפות עצמית בהתאם להכנסתם.

 המדינה מסבסדת את יתרת העלות.

 מסגרות פרטיות: ההורים משלמים את מלוא העלות.

פיקוח:

 מעונות יום ומשפחתונים מוכרים: 

 מפוקחים על ידי משרד החינוך.

 נדרשים לעמוד בתנאים מחמירים בנוגע לתקינת כוח אדם, תנאי בטיחות, תוכנית חינוכית ועוד.

 מסגרות פרטיות: 

 אינן מפוקחות על ידי משרד החינוך.

 פועלות בהתאם לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018.

רפורמת הגיל הרך:

 בשנת 2022 עברה האחריות המקצועית והפדגוגית על מעונות יום לפעוטות (משבעה ילדים ומעלה) ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך.

 מטרת הרפורמה היא ליצור רצף חינוכי מלידה עד גיל 18 ולהעניק לפעוטות מענה חינוכי-טיפולי איכותי.

אתגרים:

 מחסור בכוח אדם מקצועי.

 עלויות גבוהות של מסגרות פרטיות.

 היעדר פיקוח על מסגרות פרטיות רבות. (דוח מבקר המדינה, 2022)

קהילה מקצועית בין-מוסדית בתחום החינוך לגיל הרך יכולה להיות מנגנון רב עוצמה לקידום למידה מרחיבה והנעת שינוי מערכתי. על ידי איחוד אנשי מקצוע ממוסדות שונים, כגון מעונות יום, גני ילדים, ארגונים חינוכיים וסוכנויות ממשלתיות, קהילה זו יכולה להקל על שיתוף פעולה, שיתוף ידע ופעולה קולקטיבית לשיפור איכות החינוך לגיל הרך. (גוברמן ואח', 2019)

באמצעות פגישות קבועות, סדנאות, כנסים ופורומים מקוונים, אנשי מקצוע בקהילה זו יכולים להחליף שיטות עבודה מומלצות, לשתף משאבים, לדון באתגרים וליצור יחד פתרונות חדשניים לבעיות נפוצות בתחום. גישה שיתופית זו לא רק משפרת את ההתפתחות המקצועית של הפרט אלא גם מובילה לשיפורים מערכתיים בחינוך לגיל הרך בכללותו. (זלכה ואח', 2022)

על ידי טיפוח תרבות של למידה מתמשכת, רפלקציה והתנסות, קהילה מקצועית בין-מוסדית יכולה לעזור למתרגלים להישאר מעודכנים במחקרים ובמגמות העדכניות ביותר בחינוך לגיל הרך. זה יכול להוביל ליישום פרקטיקות מבוססות ראיות המועילות לתוצאות הלמידה של הילדים ולרווחתם הכללית. (רבינוביץ‘,מוניקנדם-גבעון, וייסבלאי, 2020)

יתר על כן, על ידי תמיכה בשינויי מדיניות, יוזמות מימון ותקני איכות ברמה מערכתית, קהילה מקצועית זו יכולה להניע שיפורים רחבים יותר במגזר החינוך לגיל הרך. באמצעות הקול והפעולות הקולקטיביות שלהם, אנשי מקצוע יכולים להשפיע על מקבלי החלטות ובעלי עניין לתת עדיפות לחינוך לגיל הרך כמרכיב מרכזי של מערכת חינוך מתפקדת היטב. (אופלטקה, 2022)

בסך הכל, קהילה מקצועית בין-מוסדית בתחום החינוך לגיל הרך משמשת כזרז ללמידה מרחיבה ולשינוי מערכתי, בסופו של דבר לטובת ילדים, משפחות, מחנכים והחברה כולה.

שאלות המחקר

1. מהם המאפיינים של הקהילות המקצועיות הבין מוסדיות וכיצד הן מקדמות את מטרות החברים בה?
2. האם מתקיימת למידה מרחיבה בקבוצות אלו ואם כן אלו תהליכי למידה התרחשו בכל אחד מהקהילות הנבחרות?
3. מהן התרומות / השינויים שהשיגו הקהילות במרחב האישי / הארגוני / הלאומי?

ביבליוגרפיה  לדוגמא

אופלטקה, י'. יסודות מנהל החינוך (מהדורה רביעית). חיפה: פרדס הוצאה לאור. (2022)

רבינוביץ, וורגן, יישום החוק בדבר התקנת מצלמות במעונות יום. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. פרסומי הכנסת, ירושלים (2022)

זלכה ר', מאור ר'.המדיניות הממשלתית בנוגע לפיתוח מקצועי של מחנכות לגיל הרך במבחר מדינות מפותחות, דו"ח ממצאי מחקר בינלאומי משווה.בידיים טובות, המטה להשקעה לגיל הרך (2022)

דוח מבקר המדינה, נושאים מערכתיים, הטיפול בפעוטות וחינוכם במעונות יום ובמשפחתונים (2022)

שיר בן עזרא, תמיר פרי, הדס מינס, מיתר חג'יבי ורז פתחי. ניתוח אסדרת החינוך לגילאי 0-3, עומק – מרכז לעיצוב מדיניות וחקיקה (2020)

רבינוביץ‘,מוניקנדם-גבעון, וייסבלאי, מסגרות לילדים בגיל הרך והפיקוח הממשלתי עליהן. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. פרסומי הכנסת, ירושלים (2020)