‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי קדושים בנצרות וביהדות?

תוכן העניינים

מבוא. 1

פרק ראשון: הצגת מאפייניהם של ר' עקיבא ור' חנינא בן-תרדיון על-פי העולה מהמקורות היהודיים.. 3

ר' עקיבא.. 3

ר' חנינא בן-תרדיון 9

מסורות בהן ר' עקיבא ור' חנינא בן-תרדיון אינם נזכרים.. 15

פרק שני: הצגת מאפייניהם של מספר קדושים נוצריים על-פי העולה בספר The Acts of the Christians Martyrs. 16

פוליקרפ The Martyrdom of St. Polycarp. 17

קרפוס, פפילוס ואגתוניס The Martyrdom of Saints Carpus, Papylus, and Agathonice. 21

תלמי ולוסיוס The Martyrdom of Saints Ptolemaeus and Lucius. 22

יוסטינוס וחבריו The Acts of Justin and Companions. 23

המרטירים של ליון The Martyrs of Lyons. 24

פרק שלישי: הדמיון והשוני בין מאפייניהם של "הקדושים היהודים" ו"הקדושים הנוצרים" לאור שאלת עיצוב הזיכרונות בשתי התרבויות. 27

הדומה. 28

השונה. 32

הזיכרון ועיצובו 33

רשימת מקורות. 35

במסורת היהודית הוזכרו מספר דמויות מופת ייחודיות. דמויות אלו נזכרו כבר במקורות מוקדמים ולעתים יוחסו להן תכונות אשר הבדילו אותן משאר בני-זמנם. דמויות אלו נחקקו בזיכרון היהודי כקדושים, עושי נסים ו"וירטואוזים דתיים".^[1]

אמנם מקבים ב' הוא המקור הקדום ביותר בו הובאה עדות למרטיריום אך בחרתי להתמקד בתקופה מאוחרת בכשלוש מאות שנים: המאה השנייה לספירה. במאה זו ניכר מאבק על זהות שתי הקבוצות הנפרדות - היהדות והנצרות. הנצרות החלה להיבדל מהיהדות מספר עשורים קודם לכן ונזקקה לעיצוב דמותה וזהותה סביב מיתוסים מכוננים - דוגמת מוות הירואי למען אמונה, אשר היה חלק מהמנטליות של האימפריה הרומית.^[2]

במאה השנייה לספירה הקבוצה היהודית והקבוצה הנוצרית היו עדיין משולבות האחת בשנייה, תחת האימפריה הרומית. כך, תוך שהיהדות והנצרות נאבקו ברומים על אמונתן, הן נאבקו גם ביניהן: שתי אמונות המוגדרות האחת ביחס ובניגוד לשנייה. לדוגמא, בשאלת איזו קבוצה אהבה את האל והייתה מוכנה למות למענו יותר מאשר הקבוצה השנייה.^[3] בעבודתי אבחן את מאפייניהם ואת עיצוב דמותם של ר' עקיבא ור' חנינא בן-תרדיון במסורת היהודית, אל מול מאפייניהם של מרטירים נוצרים, כאמור במאה השנייה לספירה.

במסורת היהודית, בניגוד למסורת הנוצרית, קיימת סוגה ספרותית נפרדת לדמויות המופת. בספרות הנוצרית קיימת ספרות ההגיוגרפיה - ספרות הקדושים המרטירים.^[4] במקורות רבים תוארו בפירוט רב מעשיהם של חברי הכת הנוצרית הנרדפת, עד להוצאתם להורג על-ידי השלטונות הרומים. ואילו במסורת היהודית מעשיהם של הרומים כלפי היהודים תוארו תוך כדי תיאור מאורעות אחרים או אזכור האירועים במהלך דיונים הלכתיים.

בעבודתי אתמקד במאות הראשונות לספירת הנוצרים, באירופה ובאסיה שהיו תחת שלטון האימפריה הרומית. אבקש לבחון את התנהגות הקבוצות הדתיות שאינן עובדות אלילים ואינן מוכנות להקריב קורבן לקיסרים הרומים, תחת שלטון האימפריה הרומית. אבקש לבחון האם מאפייניו של "הקדוש היהודי" עומעמו במסורות לעומת מאפייניו של "הקדוש הנוצרי". זאת, משום שבחינה דקדקנית מראה כי הקדושים היהודים והקדושים הנוצרים תוארו באופן די דומה על-ידי המקורות, למרות מספר מאפיינים אשר הבדילו ביניהם.

בפרק הראשון אציג את דמויותיהם של ר' עקיבא בן-יוסף ור' חנינא בן-תרדיון כדמויות מופת, צדיקים וייתכן אף קדושים, כפי שעלו במקורות היהודים. אפרט דוגמאות מהמדרשים ומהתלמוד הבבלי. בפרק השני אציג את דמויותיהם של מספר מרטירים נוצרים כפי שעלו בספרות ההגיוגרפיה, בעיקר כזו שנכתבה סביב המאה הרביעית לספירה. בפרק השלישי אערוך השוואה בין הדמויות היהודיות והנוצריות.

לסיכום, אטען כי לדמויות המופת ביהדות ולדמויות המופת בנצרות מאפיינים דומים: מורים, מובילי קהילה, לעתים צופי פני-עתיד. האישים בחרו באמונה באל שלהם על-פני קיום חוקי האימפריה הרומית. דמויות המופת בשתי הדתות ביצעו בחירה מודעת זו על-אף הגזירות המפורשות, בחירה שהובילה לייסורים קשים ולמוות הירואי. נראה כי מלבד תיאור הדמות עצמה, קיים דמיון בין מאפיינים נוספים בשתי המסורות: מיתה במהלך אמירת תפילה, בת הקול השמיימית הנשמעת סמוך למיתה, הזכיה במקום ב"עולם הבא" ועוד.

נראה כי עיצוב דמותם בוצע באמצעות מאפיינים דומים. אך בעוד שבמסורת הנוצרית הדמויות עצמן הפכו למודלים לחיקוי ולהתנהגות, נראה כי במסורת היהודית הושכח במכוון פולחן האדם הפרטני והוטמעו במקום זאת ערכים דוגמת חשיבות השמירה על המצוות והדבקות באמונה באל.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

מרקס ד', ליסיצה א' (2021). תפילת האדם, סידור התפילה. תל אביב: הוצ' זמורה-ביתן-מודן.

מורה נבוכים לרמב"ם (סט 3 כרכים), הוצאת משכל (ידיעות ספרים) (2021)

פרסיקו ת' (2021). אדם בצלם אלוהים - הרעיון ששינה את העולם ואת היהדות, הוצאת ידיעות ספרים