‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא 3

שאלת המחקר 4

סקירת ספרות 4

"בני אהרון" 5

הכהנים בני צדוק 5

מסורת הכנסייה האתיופית לגבי צדוק הכהן 7

החשמונאים כממשיכי הכוהנים בברית הישנה 9

מה"חשמונאים" ל"מסורת הכוהנים שנולדה בגלות". 10

סיכום ודעה אישית 11

ביבליוגרפיה 12

מקורות ראשוניים 12

מקורות משניים 12

מבוא

עבודה בנושא: בברית הישנה שונה שמם של הכהנים מ"בני אהרן" ל"צדוקים" ל"חשמונאים" ל"מסורת הכוהנים שנולדה בגלות" הנסיבות ההיסטוריות של כל אחת מהקבוצות, והשוואה.

למעשה, לא כל הכהנים נקראו צדוקים. "צדוקים" היה כינוי ספציפי לקבוצה מסוימת של כהנים ששלטה במקדש בירושלים בתקופת בית שני.

בברית החדשה מוזכר דיון בין הצדוקים לבין ישו, בו הצדוקים שוללים קיומם של מלאכים וכופרים בתחיית המתים. מסופר כי באו לישו צדוקים ושאלוהו לגבי דיני ייבום וחליצה. כמו כן נזכרים הצדוקים יחד עם הפרושים כמעמד בעם היהודי, ואף מוזכר ויכוח בין הצדוקים לפרושים בעניין תחיית המתים.

הצדוקים היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני. אנשיה היו מזוהים עם האריסטוקרטיה ומעמד הכהונה. הצדוקים שללו את האמונה בחיים לאחר המוות, בעולם הבא ובתחיית המתים, התנגדו לגזירות של החכמים וחלקו על הפרושים בהלכות שונות. הם היו יריביהם של הפרושים ובין הכיתות החשובות ביהודה בתקופת בית שני.

הכינוי "צדוקים" מופיע לא מעט בספרות היהודית מן הדורות הסמוכים לחורבן הבית השני - במשנה, בתלמוד ובחיבורים אחרים מספרות חז"ל, בכמה מכתבי הקודש הקדומים של הנצרות ובספריו של יוסף בן מתתיהו. עם זאת, באף אחד מהמקורות לא השתמר תיאור משביע רצון של קבוצת אנשים זו, מוצאה, תולדותיה ואופיה הרוחני והחברתי. אפילו כתביו של יוסף בן מתתיהו, המרחיב בתיאורים ובדברי מבוא, אינם מעלים תמונה ברורה של הצדוקים ועולמם.

מאחר שלא נותרו עד ימינו מקורות שנכתבו בידי הצדוקים עצמם, ועיקרם של המקורות ההיסטוריים אודותיהם נכתבו בידי פלגים מתנגדים, הנטייה המקובלת במחקר היא לסייג את מה שידוע על הצדוקים, מחשש להטיות.

על פי עמדה מקובלת במחקר, החזיקו הצדוקים בפרשנות שונה למקרא בנוסף לספר הדרכות משלהם בשם ספר הגזרות, ודחו את הברית הישנה שבעל פה בפרשנותה הפרושית. עם זאת, הרב יצחק אייזיק הלוי טוען שהצדוקים התנגדו לפרושים מסיבות פוליטיות ולא החזיקו בפרשנות שונה של הברית הישנה כי זו לא עניינה אותם, ובכך הוא מסביר את מיעוט המקורות על שיטתם הדתית של הצדוקים.

הנה כמה מהסיבות האפשריות לשינוי השם:

 השתייכות פוליטית: הצדוקים תמכו בשלטון החשמונאי ובשיתוף פעולה עם הרומאים. לעומת זאת, קבוצות אחרות של כהנים, כמו הפרושים, התנגדו לשלטון החשמונאי ולרומאים.

 השקפות דתיות: ייתכן שהצדוקים דגלו בהשקפות דתיות שונות מאלה של קבוצות אחרות של כהנים. לדוגמה, ייתכן שהם לא האמינו בתחיית המתים או בעולם הבא.

 מעמד חברתי: ייתכן שהצדוקים היוו קבוצת כהנים בעלת מעמד חברתי גבוה יותר מקבוצות אחרות.

חשוב לציין:

 השימוש בשם "צדוקים" לא היה אחיד. לעתים קרובות, השם שימש לתיאור כל הכהנים ששיתפו פעולה עם הרומאים, גם אם לא היו חלק מהקבוצה הספציפית של הצדוקים.

 לא כל הכהנים תמכו בשלטון החשמונאי או ברומאים. היו קבוצות רבות של כהנים שהתנגדו לשלטון זר ולשיתוף פעולה עם הרומאים.

 השימוש בשם "צדוקים" כיום יכול להיות מטעה, מכיוון שהוא אינו מבחין בין קבוצות שונות של כהנים.

שאלת המחקר

בברית הישנה שונה שמם של הכהנים מ"בני אהרן" ל"צדוקים" ל"חשמונאים" ל"מסורת הכוהנים שנולדה בגלות". מה היו הנסיבות ההיסטוריות של כל אחת מהקבוצות הללו? השוו ביניהם והביעו את דעתכם האישית?

ביבליוגרפיה לדוגמא

הברית החדשה. תרגום חדש של החברה לכתבי הקודש בישראל, מהדורה מנוקדת (מהדורה שנייה, תשנ"ב).

מקרא, מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, מבוסס על כתר ארם צובא וכתב יד לנינגרד (‏25 מרץ, 2024)

הקוראן, מהדורה חדשה, מעודכנת ומורחבת, תרגום לעברית: אורי רובין, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, תל אביב 2016.

מאיר אפרים, תיאולוגיה בין-דתית. הוצאת אדרא (2023)

פירוש המלבי"ם לספר יחזקאל, פרק מ"ד, פסוק כ"ד

איל רגב, הצדוקים והלכתם – על דת וחברה בימי בית שני, על דת וחברה בימי בית שני, הוצאת יד בן צבי, ירושלים, תשס"ה

רחל אליאור, ספרות ההיכלות ומסורת המרכבה – תורת הסוד הקדומה ומקורותיה, תל אביב, משכל, 2004.