‏290.00 ₪

תוכן עניינים

הקדמה 3

מטרת על. 3

מטרה ספציפית 3

מיקוד המחקר לאור המאמר על נרטיב ותיאוריה מעוגנת בשדה 3

חשיבות המחקר 5

מה הפער החסר במחקר שעבודה זו תחדש 5

תכנון הראיון הפתוח 5

השאלה הפותחת 5

שאלת מחקר: 6

מבוא 6

רקע תאורטי/ סקירת ספרות 8

פרק א': תלמידים בעלי צרכים מיוחדים 8

אבני דרך בהתפתחות הליך השילוב 9

מודל ההכלה כבסיס לתוכנית השילוב 10

מוסדות ודגמי שילוב 11

מסגרות השילוב 11

פרק ג': תשתית ארגונית- פיזית לתהליך השילוב 13

אופן הלקות והשפעתה על תהליך השילוב 13

שותפות משפחות הילדים כחלק מהצלחת תהליך השילוב 14

תשתית פיזית וארגונית לשילוב בבית - הספר 15

פרק ד'- השפעת השילוב על ההישגים 16

השפעת השילוב על ההישגים הלימודיים 16

2. שיטת המחקר (שיטות) 18

2.1 אוכלוסיית המחקר 19

2.2 כלי המחקר 19

2.3 הליך המחקר 19

3.פרק הממצאים 21

תמה מרכזית: תשתית ארגונית לתהליך השילוב בבית הספר 21

תמה: התאמת השילוב לצרכי התלמידים 21

תמה: ההנעה לעסוק בתחום השילוב של צוות ההוראה 22

תמה: שיתוף הפעולה מצד ההנהלה 22

תמה: שיתוף פעלה מצד צוות ההוראה הרגיל 22

תמה מרכזית : השפעת השילוב על ההישגים הלימודים 23

תמה: קידום ההישגים הלימודיים 23

תמה: בנית תוכנית תל"א 23

תמה: יישום התוכנית בפועל 23

תמה: אנשי מקצוע נוספים המעורבים בתהליך השילוב 24

תמה: עמידה ביעדי ההלימה לתוכנית הלימודים 24

תמה: ההורים כשותפים בתהליך השילוב 24

תמה: צמצום הפער בין התלמידים המשולבים לתלמידים הרגילים 25

סיכום פרק הממצאים 25

4. פרק הדיון 26
5. סיכום ומסקנות 29

ביבליוגרפיה 31

נספחים 32

שלד שאלות של הראיונות 32

תמלול מלא של ראיונות 34

נספח 1- ראיון עם המורה אורית (שם בדוי) 34

נספח 2- ראיון עם המורה הגר (שם בדוי) 38

נספח 3- ראיון עם המורה חדווה (שם בדוי) 41

נספח 4- ראיון עם המורה בס"ד. שיהיו (שם בדוי) 44

נספח 5- ראיון עם המורה רננה (שם בדוי) 48

הקדמה

עבודה זו תעסוק בנושא : 

חוויות מורים לגבי השפעת תהליך השילוב של תלמידי החינוך המיוחד על ההישגים הלימודיים 

לאור ראיונות ומחקר איכותני

כיצד מורים חווים את תהליך השילוב של תלמידי החינוך המיוחד בכיתות רגילות 

כאמור, לתהליך השילוב של תלמידי החינוך המיוחד בכיתות רגילות ישנה השפעה על ההישגים הלימודיים לכלל תלמידי הכיתה. כיצד מוריהם חווים את תהליך השילוב 

מטרת על.

לבדוק השפעת תהליך השילוב של תלמידי החינוך המיוחד בכיתה רגילה

מטרה ספציפית

לבדוק השפעת תהליך השילוב של תלמידי החינוך המיוחד על ההישגים הלימודיים 

השערות/הנחות:

• השפעת תהליך השילוב של תלמידי החינוך המיוחד בכיתה רגילה על ההישגים הלימודיים תהיה חיובית כלפי תלמידי החינוך המיוחד שייתרמו מללמוגד עם תלמידים רגילים

השפעת תהליך השילוב של תלמידי החינוך המיוחד בכיתה רגילה על ההישגים הלימודיים תהיה שלילית כלפי תלמידים רגילים שכן תלמידי החינוך המיוחד יעכבו אותם בלימוד

מיקוד המחקר לאור המאמר על נרטיב ותיאוריה מעוגנת בשדה

היתה השתדלות להתייחס בכל הראיונות לאותם נושאים - הרקע האישי, הגדרת התפקיד, פירוט כל אחד מהתפקידים (חונך, מורה מקצועי וכו‘), מידת היצירתיות והאוטונומיה שחש המורה בביה”ס, היחס מצד המערכת וההנהלה, הגדרת תפקיד המורה והגדרת תפקיד התלמיד. עם זאת, עפ”י כללי המחקר האיכותני, מי שהכתיבו את רצף השיחה ואת מידת ההתעמקות בכל נושא ונושא היו המרואיינים, והשתדלתי להתאים את שאלותיי לנאמר ולתחומים עליהם המרואיינים נטו לדבר. משום כך אין אחידות בשאלותיי, אלא רק ניסיון עקרוני לכסות, במידת האפשר, אותם תחומים בכל ארבעת הראיונות, כשלנגד עיניי עמדו כל העת שאלות המחקר והניסיון להשיג תשובות עליהן.

הראיונות הוקלטו ושוקלטו במדויק (ראה תמלילים מלאים בנספח). כאן המקום לציין, כי שפת הדיבור של המרואיינים הובאה כלשונה, והיא כוללת ביטויי סלנג מחד ושפה גבוהה המשתמשת במונחים אקדמיים מאידך, דבר הנובע מכך שכל המרואיינים הם בעלי רקע אקדמי בחינוך ובתחומים אחרים ובקיאים במונחים המקובלים בחקר החינוך.

תמלילי הראיונות נותחו ועובדו עפ”י ה”סידור לפי קטגוריה” - אחת משיטות הניתוח המקובלות במחקר מרובה אינפורמנטים. עפ”י שיטה זו ”החוקרים מכניסים למסמך אחד את כל המידע השייך לקטגוריית-על מסוימת, שנלקח מכל המקרים, ומציינים בניתוח ליד כל פרט מאיזה מקרה ואינפורמנט הוא נלקח.” 

מיפוי הניתוח הממוקד שנערכו לארבעת הראיונות במשולב העלה קטגוריית-על מרכזית אחת, ”תפקידי המורה”, שממנה נגזרו 9 קטגוריות מכוונות. אחדות מאלה פוצלו לתת-קטגוריות תוכן. הקטגוריות הללו נוצרו מתוך ניתוח הראיונות ומציאת דפוסים משותפים. פרק הממצאים והדיון בהם יציג תאור ממוקד בעל אופי של תאור עשיר שנבנה סביב הקטגוריה המרכזית והקטגוריות שנגזרו ממנה.

אחת הדרכים המקובלות במחקר האיכותני היא דרך של ”כתיבת טקסט המהווה ערוב של ציטוטים ישירים (בד”כ קצרים) מהראיון... סיכומים של תוכן הדברים, קולו המדבר של הכותב והערות פרשניות המחברות בין ההיבטים השונים”. תאור כזה צריך להיות תאור עשיר בו ”החוקר... בקיא בשזירת תיאורים... ציטוטים והפרשנויות שלו עצמו לנרטיב תיאורי עשיר ואמין”. התוצאה, במקרה זה, היא התיאור הממוקד הקטגוריאלי אותו אשתדל להציג בדרך זו בפרק הבא. 

בשאלות התוקף, המהימנות ואפשרות ההכללה, מחקר איכותני נמדד עפ”י קריטריונים שונים מאלו של המחקר הכמותי. להלן אציג את הקריטריונים הללו מתוך הספרות, בתקווה שעבודה זו אכן תצליח לעמוד בהם.

”בפרויקט מחקרי איכותני -קונסטרוקטיביסטי אפשר תמיד לנתח את אותה תופעה בדרכים שונות בהתאם למרכז ולמוקדי העניין של החוקרים, וממצאי המחקר עשויים להיות תקפים, אם הם מבוססים כהלכה על הפרספקטיבה המוצהרת של החוקר.”התוקף האינסטרומנטאלי של המחקר האיכותני ייקבע עפ"י תקינות תהליך המחקר, והתוקף הנראה ייקבע עפ"י סבירות הממצאים”.

דרך נוספת לבחינת התוקף בשלב בסיום שלב המחקר היא ”כתיבת הדו”ח הסופי כתיאור עשיר (rich description)... תאור עשיר כזה צרך לכלול מידע אודות ההקשר, ציטוטים מתאימים של אינפורמנטים ודיון מושגי גלוי זה יאפשר לנו לגלות עד כמה הטיעון או המסקנות של המחקר משכנעים”.

על מנת להגיע למהימנות במחקר איכותני, חשוב ”לקיים שלבים פורמאליים וגלויים של איסוף מידע וניתוחו על בסיס יצירת מאגר נתונים... שימור מסמכי הניתוח... הצגת שרשרת עדויות בדו”ח הסופי... ולהראות שאיסוף הנתונים אמנם קשור באופן הגיוני לשאלות המחקר. המטרה היא לאפשר לקורא לעקוב אחר תהליך הסקת המסקנות לאורך כל שלבי המחקר”. 

”על ידי הצגת התמיכה האמפירית לקטגוריות (באמצעות הסבר תהליך הניתוח ומתן ציטוטים נלווים) הקוראים יכולים לשפוט בעצמם את עצמת הטענות המחקריות. אם איננו יכולים לצפות מאחרים לשחזר את הממצאים שלנו, המירב שאנו יכולים לעשות הוא להסביר איך הגענו אליהם. כך ניתנת לקהל הקוראים שלנו ההזדמנות לבחון בקפידה את התהליכים שעברנו ולהחליט אם, בעיקרון לפחות, התוצאות עשויות להיות מהימנות”.

”בהקשר להכללה, במחקר איכותני-קונסטרוקטיביסטי הקוראים הם הקובעים בסופו של דבר אילו היבטים של המחקר אפשר להכליל לגבי הקשר חדש. לחוקרים יש מחויבות לתמוך בתהליך הזה על ידי מתן תאור עשיר ומפורט בדו”ח”. בעבודה זו ננסה להביא תאור עשיר ומפורט שכזה.

חשיבות המחקר 

הנושא רלוונטי וחשוב לחינוך כי נושא ה'שילוב' של ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הלך וצבר תאוצה בשנים האחרונות, כאשר מערכת החינוך הרגילה מכילה תלמידים הטרוגניים ביכולותיהם, כישוריהם ותפקודיהם בבית הספר יחד. התפיסה העומדת בבסיס השילוב בחינוך היא, כי ילדים בעלי צרכים מיוחדים הינם שווי זכויות לכל ילד אחר, וזכותם הבסיסית היא ללמוד יחד עם עמיתיהם בני אותו גיל בתוך מערכת חינוך אחת וככל שניתן אין להדירם למסגרת נפרדת. מטרת השילוב היא לפתח את כישוריו ויכולתו של התלמיד עם צרכים מיוחדים, לשפר את תפקודו הגופני, השכלי וההתנהגותי ולסגל לעצמו התנהגות מקובלת בחברה וזאת במטרה להקל על שילובו בה. (רימון־אור, 2020)

מה כבר נחקר בתחום זה

נושא השילוב נחקר עמודות במדעי החברה והחינוך. חוויות מורים לגבי השפעת תהליך השילוב של תלמידי החינוך המיוחד נחקרו רבות אף הן. לא נמצא בספרות המחקר דווקא חוויות מורים לגבי השפעה על ההישגים הלימודיים ובטח שלא על ידי מחקר איכותני.

השערות/הנחות:

• השפעת תהליך השילוב של תלמידי החינוך המיוחד בכיתה רגילה על ההישגים הלימודיים תהיה חיובית כלפי תלמידי החינוך המיוחד שייתרמו מללמוגד עם תלמידים רגילים

השפעת תהליך השילוב של תלמידי החינוך המיוחד בכיתה רגילה על ההישגים הלימודיים תהיה שלילית כלפי תלמידים רגילים שכן תלמידי החינוך המיוחד יעכבו אותם בלימוד

מה הפער החסר במחקר שעבודה זו תחדש 

לא נמצא בספרות המחקר דווקא חוויות מורים לגבי השפעה על ההישגים הלימודיים ובטח שלא על ידי מחקר איכותני.

תכנון הראיון הפתוח

השאלה הפותחת 

השאלה הפותחת תהיה: " מה הניע אותך לעסוק עם תלמידים בחינוך מיוחד?"

לבדוק בשאלות למראויינים מאפיינים, אישיים ומקצועיים, המשותפים לעבודת המורה באשר הוא מבוגר העובד עם ילדים

שאלת מחקר:

מהי השפעת תהליך השילוב של תלמידי החינוך המיוחד על ההישגים הלימודיים בעיני המורים? 

ביבליוגרפיה לדוגמא 

אופלטקה, י'. יסודות מנהל החינוך (מהדורה רביעית). חיפה: פרדס הוצאה לאור. (2022)

שץ-אופנהיימר אורנה, חונכות. הוצ' רסלינג (2022)

שחף אבי, כבוד האדם בבתי ספר: בין כבוד להשפלה. הוצאת רסלינג (2022)

בוגלר ר', ברקוביץ י', רוזנקרנץ ע' (2021). סוציולוגיה של החינוך. האוניברסיטה הפתוחה

בלייאר-שטיין שירלי, שפת אם: סימני דרך להבנת שפת האוטיזם. הוצאת מטר (2022)

חגי ע' (2021). לקראת הבנה מחודשת של עולמו של הילד עם האוטיזם. הוצ' משכל

הרץ, ג'. (2018). חינוך־טיפול בקידום נוער: תפיסה, הלכה ומעשה. הוצאת משרד החינוך.

ריכנר אלישיב. ‫ סיפורן של מסגרות החינוך המשלב והקהילות המשותפות. ספרי חמד, 2016.