‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר :

1.חוק הגנת הצרכן

מטרת החוק

1.3. איגוד הצרכנים בישראל

פרק 2

ההטעיה הצרכנית

2.1. מהי הטעיה צרכנית?

2.2. כיצד באה לידי ביטוי ההטעיה הצרכנית?

2.3. סנקציות בגין הטעיה

2.4. מצד העוסקים:

פרק 3

המגמה ההולכת ונבנית להדחקת חוק הגנת הצרכן בדגש על ההטעיה הצרכנית, מחוץ לחקיקה הישראלית

3.1. התפתחות ההטעיה בצרכנית

3.2. כיצד הפסיקה הישראלית אדישה להטעיה בהקשר הצרכני?

3.3. כיצד החקיקה אדישה להטעיה בהקשר הצרכני ופונה להסדרים אחרים בחוק?

3.4. התבטאות המגמה מצדו של הצרכן בשל נחיתותו בניסיון למימוש זכויותיו

פרק 4 עתידו של חוק הגנת הצרכן

4.1. הקודקס האזרחי

פרק 5 פתרונות עתידיים

פרק 6: משפט משווה

דין ההטעיה הצרכנית במשפט האמריקני

דין ההטעיה הצרכנית במשפט הבריטי

סיכום

ביבליוגרפיה

חקיקה

ספרות ומאמרים

פסיקה

מקורות זרים

נספחים ודוגמאות

מבוא 

מטרת העבודה תהא לעסוק בבחינת סוגיית ההטעיה הצרכנית- מגמות הדין והדין הרצוי.

ההטעיה הצרכנית היא הצהרה כוזבת. היא נוצרת כאשר קיים פער בין הדברים הנאמרים (או המוסתרים) לבין המציאות. הטעיה יכולה ללבוש שתי צורות: האחת, הטעיה במעשה על דרך של מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות, השנייה, הטעיה במחדל, קרי: אי-גילוי פרטים מקום שיש חובה לגלותם. ההטעיה במחדל כוללת לכאורה גם את הפרתן של חובות גילוי, שנקבעה כהוראה נפרדת, בסעיף 4 לחוק הגנת הצרכן.

"טענת 'הטעיה' מתבססת על מערכת של עובדות הקשורות בהליכי ההתקשרות להסכם, כולל מגעים ויחסים ספציפיים של כל אחד מהצרכנים שחתם על ההסכם".

מועד שכלול העילה הצרכנית בגין הטעיה או מצג שווא, לעניין חוק הגנת הצרכן, צריך להתייחס לשלב הטרום-חוזי. ההטעיה או מצג השווא בשלב הטרום חוזי הם אותו קטליזאטור-זרז, שהמריץ את הצרכן להתקשר בעסקה כפי שהוצגה לו וכפי שהתקשר. הצרכן נזקק לפירוט הנכון כדי לדעת אם להתקשר בחוזה (עסקה) אם לאו.

  "איסור הטעיה", הינו אוסר על עוסק לעשות דבר "העלול להטעות" צרכן בכל עניין מהותי בעסקה. סעיף 3 לחוק קובע כי הפרת "איסור ההטעיה" כדין עוולה בנזיקין, המזכה את הנפגע בסעד. משני הסעיפים עולה כי על-מנת שתקום לצרכן עילת תביעה נגד העוסק בגין הפרת "איסור ההטעיה" נדרש כי הצרכן יראה שהעוסק הפר את החובה שב"איסור ההטעיה", כי הצרכן נפגע מהפרת החובה וכי קיים קשר סיבתי בין הפרת האיסור לבין הפגיעה שסבל הצרכן . האיסור בדבר הטעיה צרכנית נועד, להגן על הצרכן ולהבטיח לו, כי יקבל מידע אמין מלא ואמיתי על נכס או שירות המוצעים לו, כדי שיוכל להחליט, באורח שקול, אם יבצע עסקה, אם לאו. ביהמ"ש העליון אומר כי האיסור אינו איסור "תוצאתי", אלא איסור "התנהגותי", ועוסק עובר על לאו של איסור הטעייה גם אם דבר שהוא עושה - במעשה או במחדל - אך 'עלול להטעות' צרכן, קרה, גם אם איש לא הוטעה כלל מאותו דבר שעשה. כנדרש מכך, וכהוראת סעיף 23(א)(1) לחוק, עוסק עובר עבירה וצפוי לעונש אם 'עשה דבר העלול להטעות צרכן בניגוד להוראות סעיף 2'. סטנדרד ההתנהגות הנדרש בהוראת סעיף 2(א) סטנדרד גבוה הוא מן המקובל בהוראות חוק אחרות." 

סעיף 2 לחוק, שכותרתו "איסור הטעיה", כולל גם הטעיה במחדל.

סעיף 4 לחוק, שכותרתו: "חובת גילוי לצרכן", מפרט עניינים בהם חלה חובת גילוי על העוסק:

"כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס, כל תכונה בנכס המחייבת החזקה או שימוש בדרך מיוחדת כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לאדם אחר או לנכס תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל, כל פרט מהותי לגבי נכס שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

אולם תהא זו הגנה לעוסק אם הוכיח כי הפגם, האיכות או התכונה או הפרט המהותי בנכס היו ידועים לצרכן".

שאלת המחקר : 

כיצד מתבטאת סוגיית ההטעיה הצרכנית- מגמות הדין והדין הרצוי?

ספרות ומאמרים לדוגמא

א' מרקוס אשם תורם בראי דיני הנזיקין והחוזים, הוצאת אוצר המשפט (2023)

דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים, הוצאת נבו (מהדורה שניה, 2021)

יובל פרוקצ'יה, אלון קלמנט, "הסתמכות, קשר סיבתי ונזק בתובענות ייצוגיות בגין הטעיה צרכנית" (7) עיוני משפט | לז (2014)

סיני דויטש "האכיפה הפלילית של איסור ההטעיה הצרכנית" מאזני משפט ז' (תש"ע) 27 – 117

שמואל בכר ואורן בר-גיל "הגנת הצרכן" הגישה הכלכלית למשפט (אוריאל פרוקצ'יה עורך, 2012)

שחר ליפשיץ "חוזים עושקים – השראה אפשרית מן המשפט העברי" ספר יעקב טירקל – פרקי הגות, עיון ומשפט (עורכים: אהרן ברק, קארין כרמית יפת, אליקים רובינשטיין) (הוצאה אקדמית נבו, ירושלים) (2020) ע' 157