‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פסיכולוגיה של השיפוט האינטואיטיבי?

תוכן עניינים

מבוא

תיאוריה מדעית של ההתפתחות הקוגניטיבית לפי פיאז'ה ושלושים ושתיים האינטליגנציות

חשיבה רציונלית מדעית וקבלת החלטות

לוגיקה פורמאלית

התופעה המדעית תרבותית של כשל המהמר

שתי אסטרטגיות לקבלת החלטות מורכבות:

מדוע מבחינה מדעית ילדים חושבים אחרת ממבוגרים בכשל המהמר?

מתודולוגיה

גישות למחקר האיכותני

מחקר אמפירי 24 שאלונים

סיכום

ביבליוגרפיה

נספחים

טופס בקשה לאישור והסכמת הורים להשתתפות ילדם במחקר אקדמי

טופס בקשה לאישור מחקר מוועדת האתיקה המחלקתית

נספח

שאלון מאושר

פרופ' כהנמן יחד עם פרופ' עמוס טברסקי ז"ל חקרו תהליכי חשיבה של בני אדם בתנאים של אי-ודאות. עבודתם זו השפיעה לא רק על תחום הפסיכולוגיה, אלא על תחומים רבים ושונים, הכלכלה היא אחד מהם. על תרומתם למדע הכלכלה זכה פרופ' כהנמן בפרס נובל. המאמר של כהנמן וטברסקי שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות דן בתהליכים הקוגניטיביים המעורבים בתפקודי שיפוט והערכה, כהנמן וטברסקי לא הסתפקו באיתור הליקויים בתהליך ההסקה, אלא הציעו גם עקרונות שבני אדם פועלים לפיהם בבואם להסיק מסקנות בתנאי אי וודאות. טענתם המרכזית של כהנמן וטברסקי גורסת שכאשר אנשים באים לשפוט הסתברות הם לא משתמשים במודלים סטטיסטיים, אלא מגייסים לעזרתם מספר כללי עזר אינטואיטיביים – היוריסטיקות (מנגנון אינטואיטיבי) – שלעיתים אינם עולים בקנה אחד עם החוקים הסטטיסטים. (Lehrer, Jonah) היוריסטיקות אילו הן כללי אצבע/ קיצורי דרך אינטואיטיביים המפחיתים את המטלות המורכבות של הערכת הסתברויות וחיזוי ערכים לפעולות פשוטות יותר. (Colman, Andrew )במילים אחרות, אלו הן כללי אצבע המסייעים לנו לשפוט ולהסיק מסקנות במהירות בתנאי אי וודאות. עקרונות אלה מאפשרים לפשט את התהליכים הכרוכים בשיפוטים ובאומדני הסתברות ולהקל על ביצוע המטלה הקוגניטיבית. הטענה העיקרית (בנוגע להיוריסטיקות) היא שהיוריסטיקות הללו הן מנגנון אבולוציוני שהאדם פיתח בכדי להתמודד עם שיפוטי הסתברות באי וודאות והן מציעות לאדם מהירות, חסכניות והחלטיות במחיר של דיוק. היוריסטיקות הן באופן כללי מועילות, יש שהן מקלות על מלאכת ההסקה ומאפשרות להגיע למסקנות קרובות למדי לשיפוטים ולאומדנים הנורמטיביים, אפשר לראות את ההיריסטיקות כחיסכון אך לעיתים הן מובילות לשיפוט מוטעה, ואף הפוך שיטתית ביחס למודל הנורמטיבי

עבודה זו תעסוק בהיריסטיקת היציגות. היוריסטיקה זו באה לענות על השאלה: מה ההסתברות שמאורע X שייך לקטגוריה Y? בבואם של אנשים לענות על שאלה זו הם מתבססים על הסתברות מוערכת לפי המידה שבה X מייצג או דומה לאב טיפוס של קטגוריה Y. ככל שמאפייני הפרט נתפסים כדומים יותר למאפיינים הבולטים של הקטגוריה, כמתאימים להם או כמזכירים אותם, כך גוברת הנטייה לשייך את הפרט לקטגוריה זו. במילים אחרות: ככל שהתיאור יותר דומה לאב טיפוס אנחנו נותנים לו הסתברות יותר גבוהה. כהנמן וטברסקי (Tversky, Amos; Daniel Kahneman ) טוענים שאנו שופטים את ההסתברות ע"פ מידת הדמיון בתכונות הנתפסות כזהות בין המאורע שאותו אנו שופטים לבין אב טיפוס של הקטגוריה שמעניינת אותנו. לכל מושג יש אב-טיפוס (פרוטוטיפ) אובייקט כלשהו הנתפס כמיטיב לייצג את המושג, וכי אפשר לדרג אובייקטים לפי מידת הדמיון שבינם לבין האב-טיפוס (Lehrer, Jonah). למשל, האובייקט "דרור" מיטיב לייצג את המושג "ציפור" יותר מהאובייקט "נשר". אפשר לומר, אם כן, כי עקרון היציגות מתבסס על מידת הדמיון הנתפס בין אובייקט לבין האב-טיפוס של קטגוריה וכי עיקרון זה משפיע על קביעת הסתברות שיוכו של האובייקט לקטגוריה.

אוכלסיית המשתתפים: שכבת גיל הילדים (גיל 9-11)- ילדים/ות של חברים/ות

 שכבת גיל מבוגרים (גיל 25-40)- חברים/ות

 כמות נבדקים: 30 ילדים+30 מבוגרים, סה"כ- 60 נבדקים.

הליך המחקר: העברת שאלונים בבית חבריי, אצל הילדים אחרי-הצהריים בנוכחות ההורים

ועם המבוגרים בזמנם הפנוי. אבקש מהנבדקים לעזור לי במילוי שאלון לעבודת סמינריון במסגרת לימודים לתואר ראשון. מהילדים אבקש להשתתף עימי במשחק שמטרתו הנאה ואציג זאת כעזרה בשיעורי בית שקיבלתי מהמורה. הנבדקים ימלאו את השאלונים במקום.

דרך איסוף נתונים: ניתוח תשובות השאלון ע"י קבלת מספר סטטיסטי המשקף את מספר התשובות/ מספר הנבדקים. בעזרת נתונים אלו אסיק את המסקנות שיעזרו לי לאשש או להפריך את השערת המחקר.

 פנייה אישית של החוקר אל כל אחד מהנחקרים בעזרת שאלון.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ג'ניס א.ל., מאן, ל.ת  תהליך קבלת החלטות, ישראל, משרד הביטחון, עמ' 108-120.

פוקס, ש.  הפסיכולוגיה של התנגדות לשינוי. הוצאת אוני בר-אילן,. פרקים א-ד.

שגיא, ר. שיתוף עובדים בתרבויות שונות , משאבים, 176.