‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

גיבוש תוכנית הבראה

יתרונות הליך שיקום והבראה של תאגידים

יתרונות הבראה ושיקום עבור התאגיד

יתרונות הבראה ושיקום עבור הנושים

יתרונות עבור המשק כולו

פסיקה:

אי די בי חברה לאחזקות בע"מ - הליך מסוג שיקום

קלאבמרקט

קבוצת חפציבה הליך מסוג פירוק.

פרשת ענבל אור

פרשת חברת אדמה לשיווק קרקעות חקלאיות בבעלות אורן קובי

עיריית טייבה הליך מסוג שיקום והבראה.

התפתחות המצב בישראל בשנים האחרונות מבחינת שיקום חברה והמבחנים לשיקום

מתן צו הקפאת הליכים

דירקטורים חיצוניים

תיקון 18 , 19  לחוק החברות

משפט משווה

ארה"ב

בריטניה

סיכום

ביבליוגרפיה

מבוא 

עבודה זו תעסוק תעסוק ביתרונות שיקום והבראת חברה. מדובר בהליך חדלות פירעון החל על תאגידים שבסופו התאגיד ממשיך להתקיים. במקום לחלק לנושים את תמורת הנכסים עצמם, כפי שנעשה בפירוק, הנושים מקבלים זכויות claims חדשות כלפי התאגיד, חלף הזכויות שהיו להם ערב ההליך. לצד שינוי משפטי זה, מקובל שהתאגיד גם יעבור תהליך של הבראה כלכלית, שעיקרה חיסול פעילויות בלתירווחיות והתמקדות בתחומי פעילות קיימים או חדשים שיאפשרו לתאגיד לחזור ולהרוויח בעתיד

בישראל, דגם הבראת החברות, שנקבע תחילה בסעיף 233 לפקודת החברות ועבר לסעיף 350 לחוק החברות, מושפע רבות מהדגם האמריקני של  Chapter 11. פרקטיקות כמו מתן צו הקפאת הליכים במעמד צד אחד וניהול החברה, בתקופת ההקפאה, ללא נאמן תוך שההנהלה הקיימת נותרת בתפקידה הן שגרתיות בארצות הברית. הן מנוגדות למה שהיה מקובל בישראל טרם הופעת גישת ההבראה לדוגמה, בחברה בפירוק לעד יהיה מפרק. הרעיון המרכזי הוא שיש לתת לחברה הזדמנות להשתקם, לשמור על מפעלה, עובדיה ורכושה ולארגן את החזר החובות לנושים בדרך של הסדר במקום מימוש נכסים. חברות רבות יניבו תשואה רבה יותר לכל הצדדים המעוניינים בראש ובראשונה לנושים אם ימשיכו לפעול, או ימכרו או ימוזגו לתוך חברה אחרת, כ"עסק חי". מכירת נכסי החברה בנפרד כפי שנעשה בפירוק נוטה לאבד את הערך המוסף שיוצרת החברה כמכלול. מובן כי לעתים לחברה אין סיכוי להבריא והדרך הנכונה עבורה היא פירוק. חלופה זו תמיד קיימת גם בארצות הברית, שם היא מוסדרת בChapter 7, אך יש לבחון את האפשרות של הבראה בטרם החלטה על פירוק. כיום, חברות גדולות שנקלעות לחדלות פירעון מנותבות כמעט תמיד להבראה.

הליך הבראה רגיל נפתח בהגשת בקשה להקפאת הליכים. פירושה של הקפאת הליכים הוא ש"לא יהיה ניתן להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיקבע"; כדי שבית המשפט יקבל את הבקשה, עליו להיות משוכנע "כי יהיה בכך כדי לסייע להבראת החברה". כלומר, הקפאת הליכים היא יריית הפתיחה להליך הבראה. צו ההקפאה יכול להינתן במעמד צד אחד לרוב, החברה החייבת עצמה, אך אם ניתן בדרך זו, על בית המשפט לקיים דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ14 ימים מיום מתן הצו. הקפאת הליכים היא סעד חזק יותר מעיכוב הליכים הקיים בשני הסוגים האחרים של הליכי חדלות פירעון. בהקפאה, גם הנושים המובטחים בעלי שעבוד אינם יכולים לממש את בטוחתם. הדין מטה את כפות המאזניים לעבר שיקום החברה ומצמצם את זכויות הנושים. עם זאת, הנושים המובטחים, אם נפגעו מהקפאת ההליכים, יכולים לבקש הגנה הולמת adequate protection לבטוחתם. בישראל, הביטוי "הקפאת הליכים" הפך כמעט שם נרדף להבראת חברות, אך אין לבלבל בין השניים. הקפאת ההליכים היא מרכיב אחד בתהליך ההבראה.

בית המשפט רשאי למנות בעל תפקיד נאמן שיהיו לו הסמכויות שיקבע בית המשפט, לרבות "ניהול החברה או פיקוח על ניהולה". הנאמן מקביל למפרק או לנאמן בפשיטת רגל. מחובתו לפעול לפי הוראות בית המשפט. אם לא מונה נאמן, החברה עצמה הופכת לבעלת אותן סמכויות וחובות כשל נאמן. במצב זה, החברה היא חייב מחזיק .

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי יתרונות הליך השיקום וההבראה של תאגידים?

ביבליוגרפיה לדוגמא

כהן מ., דלומי ר. דיני תאגידים, עודכן, הוצאת בורסי (‏28 אוקטובר, 2023)

עידו באום, אהוד (אודי) גינדס ודלית גפני "שיקום או פירוק? המאפיינים של הליכי חדלות פירעון תאגידיים בישראל" משפטים נא 525 (2021).

אודליה מינס, דב סולומון "המחלקה הכלכלית וחדלות פירעון – עת לאחד" משפטים כרך מז. (2018) 

סולומון דב "מימון דק - האומנם עילה עצמאית להרמת מסך או להדחיית חוב? : קריאה לבחינה מחודשת." ספר אליקים רובינשטיין. עורכים: אהרן ברק, מרים מרקוביץ-ביטון, אילה פרוקצ'יה ורינת סופר. רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, צפרירי: נבו, כרך ב (תשפ"א)  1719-1746(2021)

אסף אקשטיין, "הדירקטוריון – פרופיל: תאוריה, ראיות ומדיניות" "  משפטים גליון נ(2), האונ' העברית ירושלים, (2020)

מרקוס א'. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. (המהפכה בתחום חדלות הפירעון של יחידים ותאגידים) אוצר המשפט (2020)