‏290.00 ₪

תוכן עיניינים

מבוא

שאלת מחקר:

סקירת ספרות

אלימות במשפחה נגד נשים

תופעת האלימות במשפחה

נתוני אלימות נגד נשים בחברה הערבית

אלימות במשפחה נגד ילדים

אלימות במשפחה נגד זקנים

החברה הערבית- משפחה ערבית , מעמד האישה.

שונות תרבותית

השונות בבתי המשפט- אלמ"ב של המגזר הערבי

עמדות כלפי אלימות נגד נשים:

עמדות כלפי אלימות נגד נשים במגזר הערבי:

מצבה של האישה הערבייה בישראל והקשר לאלימות נגד נשים

השערות המחקר

הגדרת משתנים

משתנים בלתי תלויים:

משתנים תלויים:

מערך מחקר

כלי המחקר:

דיון

מגבלות המחקר

מסקנות והמלצות

המלצות :

ביבליוגרפיה

מחקר איכותני

שאלות לראיונות עם גברים

מבוא

אלימות במשפחה (בראשי תיבות: אלמ"ב) מתרחשת במסגרת המשפחה ובהקשר של היחסים שבתוכה, לרבות עם בני זוג לשעבר. אלימות במערכת יחסים אינטימית היא סוגיה חברתית רבת פנים החוצה תרבויות, מגדר, דתות, מצב חברתי-כלכלי ורמת השכלה. אלימות במשפחה יכולה להתבטא במגוון דרכים, ועל פי אמנת איסטנבול אלימות במשפחה מוגדרת כמעשים של אלימות פיזית, אלימות מינית, התעללות רגשית או אלימות כלכלית, המתרחשים במשפחה או בתא המשפחתי. (ווינשטוק, 2019)

התופעה מאופיינת בהטרוגניות אשר נובעת בין השאר מהשוני בהגדרת התופעה במדינות שונות, ובמאפייני מבצעי האלימות והקורבנות. לאלימות במשפחה יש היסטוריה ארוכה, אולם היה זה הגל השני של הפמיניזם שהעלה לראשונה את הנושא כבעיה חברתית שיש לדון בה ולהכניסה לשיח הציבורי.

החברה הערבית בישראל, הנמצאת בסטטוס של מיעוט לאומי ואתני, לא זכתה עד היום להתייחסות מחקרית מספקת בנושא אלמ"ב. זאת למרות שתהליכי השינוי שחברה זו עוברת הם בין המהירים ביותר במזרח התיכון במישור החברתי, הכלכלי, הפוליטי, התרבותי וכן המשפחתי ( 2007 ,Al-Haj). 

המשפחה הערבית המסורתית הקלאסית מתוארת כמי שמייחסת חשיבות רבה להיררכיה הסמכותית בחברה ובמשפחה (שראבי, 2007; 2009 ,Haj-Yahia, 2007; Hasan). חלוקת התפקידים והשליטה במשפחה זו בנויה באופן היררכי בהתבסס על ארבעה מרכיבים עיקריים: גיל, מין, דור וסדר לידה ( 2013 ,Barakat, 2013 ; El-Islam). האב המסורתי מתמקם, לרוב, בראש הפירמידה ונתפס כבעל השררה, ובניו ואשתו כפופים לו. הוא נתפס כאחראי על בני משפחתו ועל קבלת מרבית ההחלטות המשפחתיות (אלחאידארי, 2013; חיג׳אב, 2008; ,Tomeh 2013). לעומת האב והדמויות הגבריות, קיימת ציפייה שהאישה המסורתית תהיה תלויה בבעלה ותשמש לו ולמשפחתו מקור של תמיכה (אביצור, 2007; קוליק וריאן, 2005). הקריטריונים המרכזיים להערכתה של האישה המסורתית קשורים במידת הצלחתה למלא את תפקידיה כרעיה וכאם (תותרי- ג'ובראן, 2019).

יחד עם זאת, יש הטוענים כי החברה המסורתית מקנה חשיבות רבה לכך שהאב יופיע כדומיננטי בציבור, אך היא אינה מונעת מהאישה לשלוט במשפחה ״מאחורי הקלעים״ (וייל, 2009 ;אלחאג׳, 2013). שליטתה העקיפה של האישה והפיכתה לאחראית על קבלת ההחלטות היומיומיות, בעיקר בחיי המשפחה והילדים, מתאפשרות בין היתר הודות להיעדרותו הממושכת של האב מהבית בשל עבודתו ( 2013 ,Barakat). המגע האינטנסיבי והישיר בין האם לילדים יוצר קרבה רבה ותלות של הילדים באמם, שהיא גדולה יותר מתלותם באב. (חטינה, 2018)

במקביל לנשים, נתפסים גם הילדים והצעירים במשפחה המסורתית כתלויים במבוגרים.

ובמיוחד באב ( 2007 ,Sharabi). הם נדרשים לכבד את המבוגרים ולציית להם, בעוד אלו ממלאים את תפקיד המגן והמפרנס. הכבוד הרב שרוחשים למבוגרים במשפחה הערבית המסורתית הוא אחד המאפיינים המייחדים אותה. כבוד זה קשור ככל הנראה לתפיסתם של המבוגרים על ידי בני המשפחה כבעלי הניסיון, החוכמה והיכולת להנהיג אותם ולהגן עליהם. יחס זה נובע מאחד הערכים הבסיסיים של החברה הערבית - הדגשת העבר והערכת השורשים התרבותיים וההיסטוריים ( 2005 ,Haj-Yahia).

שאלת מחקר: 

כיצד מתבטאות עמדות גברים ערבים כלפי אלימות במשפחה? 

ביבליוגרפיה לדוגמא

זאב ווינשטוק. (2019) לקראת תיאוריה ופרקטיקה עדכנית להבנה עדכון ושילוב עקרונות התיאוריה הפטריארכלית והתמודדות עם אלימות פיזית בין בני-זוג: בתאוריית המוטיבציות המגדריות. חברה ורווחה עמ' 9–28

מנאל תותרי- ג'ובראן, "צדק ביחסים שבין פרטים, קהילות וגופים במשפט הפרטי", עיוני משפט מא 417 (2019)

דאר אלסלאם, משמעויות הקוראן המבורך, כפר קרע, 2017.

נתנאל ר. בושרי ורון בן-ארי (2012), אלימות במשפחה תאוריה ופרקטיקה (הוצאת שהם).

דשא ו' מערכת המשפט בישראל (הוצאה אקדמית נבו, ירושלים) (2019)

מאיר חטינה ומוחמד אל־עטאונה (עורכים), מוסלמים במדינה: דת, פוליטיקה, חברה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.