‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

רקע תיאורטי

פרק ראשון- שחיקה

שחיקת אחיות

פרק שני- הנעת צוות המטפל

2.1. שביעות רצון המטפל

2.2. איכות הטיפול

פרק שלישי-שחיקה והשלכותיה

3.1. הקשר בין שחיקה לבין איכות הטיפול של המטפלים

3.2. הקשר בין שחיקה לבין שביעות רצון של המטפל

3.3. הקשר בין שביעות רצון לבין איכות הטיפול

מתודולגיה

הארגון הנחקר

שיטת המחקר

כלי המחקר

אוכלוסיית המחקר

מטרת המחקר

השערות המחקר

ממצאים

דיון

סיכום

המלצות למחקר עתידי

ביבליוגרפיה

מבוא

פרוייקט זה עוסק בשחיקת אחיות במערכת הבריאות והשפעה על איכות הטיפול. מחקר כמותני. 

במשך שנים, בערך משנות ה-70 החל חקירת נושא השחיקה של אנשי מקצועות טיפוליים, במיוחד בקרב מטפלים שמספקים שירותים רפואיים לאנשים ובאים במגע איתם. השחיקה מוגדרת כתגובה מתמשכת ללחצים רגשיים ובין אישיים כרוניים, עקב מגע אישי ורגשי בעת מתן טיפול לאנשים נזקקים. השחיקה מתרחשת כתוצאה של חשיפה לגורמי לחץ שונים בעבודה ובחיים. (רוטשטיין, 2022)

הספרות מראה כי תסמונת השחיקה נחקרה באופן נרחב בקרב עובדי מערכת הבריאות בכלל ובקרב האחיות בפרט. שחיקה נתפסת כי תופעה מעוררת דאגה במערכת הבריאות, זאת עקב שכיחותה הגבוה וההשלכות השליליות שהולכות ומתגברות יחד איתה עם הזמן. השלכות אלו פוגעות לא רק בעובד עצמו אלא גם במטופל ובארגון כולו. מכאן נובעת החשיבות של הכרת המאפיינים והגורמים של השחיקה ודרכי התמודדות איתם. בכדי למזער ואף למנוע את התופעה. כאמור, מעט השחיקה תוביל לשמירה על המקצועיות והתפקוד שלה אחות אחראית מחלקה הצוות הסיעודי והרב מקצועי ועל איכות הטיפול המוענק למטופלים. 

אחיות נחשבות בקבוצת סיכון לשחיקה בשל מעורבותן הרגשית בסבלם וכאבם של מטופליהם. שכיחות של השחיקה בקרב אחיות מן השורה הינה מהגבוהות ביחס לעובדים אחרים, וזאת עקב החטיפה לגורמי לחץ שונים במהלך עבודתן, והמאמץ שהן נאלצות להשקיע בכדי להתמודד עם לחצים אלו. 

 מחקרים בנושא שחיקה בקרב אחיות הינו דל מאוד, מחקרים על שחיקה בסיעוד התמקדו מעט בשכיחות התופעה בקרב אחיות אחראיות ועסקו בעיקר בגורמים הקשורים בעבודה אשר תורמים לשחיקה, תוך התעלמות ממשתנים מערכתיים וניהוליים הקשורים בתפקיד האחות ובהשלכות השחיקה על הבריאות הפיזית, ושביעות הרצון בעבודה. (רוטשטיין, 2022)

בישראל קיימים פערים בין הפריפריה לעומת אזורי המרכז, הפערים אילו ואי-השוויון משתקפים בתחומים חיים שונים, ובהם התעסוקה, החינוך, הרווחה ותחבורה, ורמת שירות הבריאות המקבלת האוכלוסייה. בפריפריה מתגוררת אוכלוסייה חלשה במצבה הסוציו-אקונומי ובתחומים חיים רבים , ובתחום הבריאות מתבטאת הרמה החברתית הכלכלית של האוכלוסייה ומשפע ממנה. במחקרים רבים נמצא כי יש יחס ישר בין מעמד חברתי-כלכלי, ובעיקר רמת הכנסה והשכלה, ובין רמת הבריאות, ומכאן שדווקא לרשות אלה הזקוקים ביותר לשירותי הבריאות עומדת מערכת בריאות בהיקף מצומצם יותר . האי-השוויון בבריאות הוא קריטי, לתחום הבריאות יש השפעה על איכות חיי אוכלוסייה. הבעיה העיקרית בשירות הבריאות בפריפריה היא מחסור כוח-אדם רפואי וסיעודי, וישנם קשיים בגיוס צוותים רפואי וסיעודי בפריפריה לעומת המרכז, הסיבות לכך, שבמרכז מוצעת לצוותים אליו הזדמנויות כלכליות וחברתיות גבוהות שאינן קימות בפריפריה, לך רופאים ואחיות מעדיפים לעבוד באזור המרכז לא באזור הפריפריה. בנוסף, מספר האחיות בישראל נקבע במידה רבה על בסיס התקינה לכוח אדם על פי, היחס כוח אד ם סיעודי למיטה. לכאורה, מאחר שהתקינה לאחיות קשורה למספר המיטות ותוספת המיטות קשורה במידה רבה לגידול באוכלוסייה, הרי שלאורך זמן צריכה תוספת המיטות להיות מושפעת הגידול באוכלוסייה. (שפירא, 2019)

עם זאת יש לזכור כי במשך שנים לא נספו מיטות לבתי חולים בהתאם לגידול באוכלוסייה. שיעור מיטות האשפוז בישראל בירידה מתמדת, וב 20- שנה קטן שיעור המיטות מ 2.64- מיטות ל-1000 נפש לפני עשור  ל- 1.93 מיטות כיום (למ"ס, 2023).

 ירידה של 27% הירידה בשיעור המיטות נובעת מאי-הלימה בין הגידול באוכלוסייה ובין קצב הוספת מיטות האשפוז, שכן בעוד אוכלוסיית ישראל גדלה ב- 20 השנים האחרונות בכ- 66% , מספר מיטות האשפוז הכללי גדל בכ- 22% בלבד כלומר תוספת של מיטה אחת על כל 1,162 תושבים חדשים. שיעור מיטות האשפוז בפריפריה היה פחות מ- 1.5 מיטות ל- 1,000 נפש נמוך במידה ניכרת משיעורן בשאר המחוזות בישראל היה השיעור 2 מיטות ויותר . לאור הירידה במספר המיטות ישנה גם ירדה במספר אחיות שנקבע באופן יחסי למספר המיטות, עומד שיעור האחיות 4.8 ל-1000 נפש (למ"ס, 2023).

שיעור האחיות בפריפריה היה פחות מ-3.7 ל-1000 נפש לעומת בשאר המחוזות בישראל היה שיעורן 5 אחיות ויותר (למ"ס, 2023).

בישראל לא נערכו עד כה מחקרים שבדקו את השחיקה בקרב אחיות אחראיות מחלקות, מבחינת היקף וקשר עם גורמים שונים, וכן על תוצאות שונות. על כן, מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את תופעת השחיקה בקרב אחיות במרפאות בארץ, ולבחון את המנבאים של התופעה, והקשר בין השחיקה של האחיות לבין שביעות רצונם מהעבודה, ואיך רמת השחיקה ורמת שביעות הרצון משפיעה על איכות הטיפול אשר נותנות לחולים.

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי שחיקת אחיות והשפעתה על איכות הטיפול?

ביבליוגרפיה לדוגמא

פרופ' זאב רוטשטיין, מערכת הבריאות בישראל, הוצאת משכל (2022)

אהרן שפירא (2019). מערכת הבריאות בישראל מול מערכות בריאות שונות בעולם, הוצאת עמותת הרופאים העצמאיים בישראל

דוידסון, א. (2019 .)מנהיגות במערכת הבריאות. הוצאת אוניברסיטת בן גוריון 

פרופ' קניאל שלמה, חשיבה ביקורתית מדעית. הוצ' רסלינג (2022)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2023)