‏290.00 ₪

תוכן עניינים

תוכן עניינים

מבוא

רפורמת שר המשפט יריב לוין

עיקרי התוכנית

תגובות לתוכנית

1. אקטיביזם שיפוטי
2. בית המשפט העליון בסמכותו לביטול חוקים

2.1 יוזמה של חוק עוקף בג"צ 2018, פסקת ההתגברות

בכנסת

בממשלת ישראל השלושים ושלוש

בממשלת ישראל השלושים וארבע

טיעונים בעד הפסקה

2.2 טיעונים נגד פסקת ההתגברות

2.3 מיעוט הוראות החוק שנפסלו על ידי בית המשפט העליון בגין סתירת חוקי היסוד שנחקקו ב-1992 והשעיית הפסילה

בג"ץ קווטינסקי - מס דירה שלישית

הליך החקיקה

העתירות נגד המס וההחלטות עד למתן פסק הדין

פסק הדין

טענות הצדדים

דיון והכרעה - דעת הרוב

דיון והכרעה - דעת המיעוט

סיבוך משפטי

3. ביקורת שיפוטית על הרשות המחוקקת בפסילתו של חוק
4. משפט משווה: ביקורת שיפוטית על הרשות המחוקקת בארצות הברית
5. ביקורת שיפוטית על הרשות המחוקקת בישראל

5.1 היעדרה של חוקה וההשפעה על הביקורת השיפוטית

5.2 בג"ץ ברגמן ולאחריו

6. המהפכה החוקתית ולאחריה
7. מקרים שבהם חוק פגע פגיעה לא חוקתית בזכויות אדם, וביהמ"ש ביטל או תיקן את החוק:

הביקורת על הביקורת השיפוטית

8. ביטויי הביקורת השיפוטית

8.1 ביקורת שיפוטית על הליכי חקיקה של הכנסת

8.2. ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת בישראל

8.3 מנגנונים נוספים של ביקורת שיפוטית

8.4 ביקורת על חקיקת משנה

9. השיח החוקתי בפסיקה בישראל בשאלת המודל הראוי לביקורת שיפוטית על חוקים

9.1 התרחבות יתר של זכות העמידה

10. היבטים חוקתיים ומודל בית המשפט לחוקה

10.1 ביטול חוק עקב פגם בהליך החקיקה

10.2 סתירה לחוק יסוד

סיכום

ביבליוגרפיה

מבוא 

סמינריון זה עוסק בביקורת שיפוטית: "אקטיביזם שיפוטי- שימושו של בית המשפט העליון בסמכותו לביטול חוקים, בכובעו כבג"ץ". 

יריב לוין הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כשר התיירות והשר לביטחון פנים בממשלת ישראל. הוא גם היה מעורב ברפורמות משפטיות שונות במהלך הקריירה הפוליטית שלו.

אחת הרפורמות המשפטיות שיריב לוין היה מעורב בהן היא חוק הלאום, שהתקבל בכנסת (הפרלמנט הישראלי) בשנת 2018. החוק מצהיר כי ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ומגדיר את הלאום של המדינה סמלים, שפה ואדמה.

רפורמה משפטית נוספת שיריב לוין היה מעורב בה היא חוק "שוברים שתיקה", שהתקבל בשנת 2016. החוק מחייב ארגונים לא ממשלתיים (NGOs) המקבלים יותר ממחצית ממימוןם מממשלות זרות לחשוף את מקורות המימון שלהם. בכל הפרסומים והדוחות הרשמיים.

יריב לוין מעורב גם במאמצים לרפורמה במערכת המשפט בישראל, לרבות הצעות להגבלת כוחו של בית המשפט העליון ולחייב רוב על של חברי כנסת לבטל החלטת בית המשפט. הצעות אלו היו שנויות במחלוקת ועוררו ויכוח על יחסי הכוחות בין רשויות השלטון בישראל.

איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר, הציבה באג'נדה שלה ביקורת על יכולת פסילת חוקים של ביהמ"ש העליון. 

עד שנת 1992 השתמש בית המשפט העליון בישראל בסמכות הביקורת השיפוטית על חוקים בכמה עניינים שבהם חקיקה ראשית של הכנסת הוכרזה כפסולה מחמת סתירה של הוראת חוק יסוד. התערבות זו מצד בית המשפט העליון נעשתה כאשר החקיקה שדנו בה סתרה את הוראת סעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת, בדבר שוויון הבחירות לכנסת.

עם זאת, הביקורת השיפוטית החוקתית על חקיקת הכנסת הייתה מוגבלת בתחומה רק לאותם עניינים שבהם נכללה במפורש הוראת שריון שדרשה רוב מיוחד לתיקון הוראות חקיקת הכנסת באותם עניינים (לרוב בחוקי יסוד אבל גם בחיקוקים אחרים) ורק לשאלה הדיונית של אישור תיקוני חקיקה אחרים, שסתרו את אותן הוראות חוק, שנהנו מההגנה של הוראה משריינת, פסקת נוקשות או הוראת נוקשות, ברוב הדרוש על פי פסקת הנוקשות בכל שלבי החקיקה.

בבג"ץ 98/69 ברגמן נ' שר האוצר טען העותר שחוק הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות בשנת תש"ל (מימון, הגבלת הוצאות ובקורת), תשכ"ט-1969, אינו תקף, כיוון שהוא סותר את חוק יסוד: הכנסת, בכך שהוא פוגע בעקרון השוויון המופיע בסעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת ולא התקבל ברוב הדרוש כדי לשנות את הסעיף. לפי סעיף 4 הנ"ל, "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת; אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי-הכנסת". בית המשפט קבע שהחוק אכן פוגע בעקרון השוויון שבסעיף 4, פסל את החוק והשאיר לכנסת את הבחירה בין אישור החוק על ידי רוב חברי הכנסת, כפי שנדרש בסעיפים 4 ו-46 לחוק יסוד: הכנסת, ובין תיקון החוק, והסרת חוסר השוויון. יש לציין שהכנסת אימצה את שתי ההמלצות כאחת.

מאז ואילך הוגשה שורה של עתירות שקבלו על חוקיותם של חוקים ובכל המקרים דן בית המשפט בעתירה לגופה, בלי להידרש לשאלת הסמכות או לשפיטותה של הבעיה. בבג"ץ 148/73 קניאל נ' שר המשפטים קבע, למשל, בית המשפט שאם התקבל החוק בתנאים הקבועים בסעיף 46 הנ"ל, הרי הוא תקף גם אם השינוי של הוראת סעיף 4 הנ"ל הנו משתמע ולא נעשה במפורש או באמצעות חוק יסוד.

הפרשה השנייה שבה נפסלה הוראת חוק של הכנסת הייתה ב-1981, בעקבות עתירתה של אגודת דרך ארץ בבג"ץ 246/81 אגודת דרך ארץ נ' רשות השידור, ושוב על רקע פגיעה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 6), תשמ"א-1981 בעקרון השוויון שבסעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת, ובשל העובדה שלא התקבל ברוב הדרוש.

הנושא עלה שוב בעתירה שהגיש חבר הכנסת פרופ' אמנון רובינשטיין בבג"ץ 141/82 רובינשטיין נ' יו"ר הכנסת. הפעם הועמד למבחן חוק לתיקון חוק מימון מפלגות, שהתקבל בכנסת לאחר הבחירות, ומטרתו הייתה להגדיל למפרע את יחידת המימון של כל מפלגה, כדי לכסות גירעונות שנוצרו בקופות כמה מן המפלגות בעקבות

מערכת הבחירות. גם כאן היה הרקע לעתירה פגיעה בעקרון השוויון שנקבע בסעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת. בית המשפט קיבל את העתירה ואת טענת הפגיעה בשוויון ופסק שהוראת החוק אינה תקפה. הכנסת נמנעה מלהגיב בתיקון החוק או בקבלתו ברוב הדרוש, ואימצה את פסיקת בית המשפט העליון כלשונה.

נכונותו של בג"ץ לפסול את תוקפו של חוק הייתה מסויגת, עקב ההלכה עד שנות ה-90, ולפיה פסילה כזו מוגבלת רק לנסיבות של פגיעה בסעיף משוריין בחוק יסוד, בניגוד לתנאים שקבע חוק היסוד. בית המשפט סירב בתוקף לפסול חוקים או לעצור את הליך החקיקה מסיבות הקשורות לתוכנם של אותם חוקים, גם אם דעתו לא הייתה נוחה מתוכנם של חוקים אלה. כך, למשל, השיבה המשנה לנשיא, השופטת מרים בן פורת, בבג"ץ 889/86 כהן נ' שר העבודה והרווחה לטענה כי חוק מסוים מפלה את העותר לרעה: "תהא דעתה של הרשות השופטת על הסדר זה שלילית כאשר תהא, בהעדר חוקה יש ויש לכנסת הסמכות והכוח לחוקק חוק הלוקה באפליה, ומשעשתה כן, אין מנוס מלנהוג על פיו...".

במקרה אחד הוגשה עתירה להפסיק הליכי חקיקה של הכנסת, בטענה שהחוק המוצע פוגע בדמוקרטיה פגיעה קיצונית, המצדיקה התערבות בג"ץ. העתירה נדחתה על הסף, בנימוק שבית המשפט אינו מתערב בהליכי חקיקה שהכנסת ריבונית לחקוק, וכזהו החוק הנדון. זו הייתה גם גישת בית המשפט בנוגע לאישור תוקפן של תקנות שעת חירום. בבג"ץ 243/52 ביאלר נ' שר האוצר קבע בית המשפט כי: "בשעה שמאריכה הכנסת, על-פי חוק... את תקפן של תקש"ח... הרי היא נותנת להן, למשך תקופת ההארכה, את הגושפנקא ואת ההכשר של חוק ממש... יהא היסוד, ששימש לכתחילה להתקנתן, רעוע כאשר יהא".

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הפן החוקתי של המהפיכה המשפטית המתוכננת של שר המשפטים לוין בענין התערבות בג"צ בביטול חוקים?

ביבליוגרפיה לדוגמא

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

הצעת חוק בית-משפט לחוקה, תשס"ב-2002, ה"ח 3380, ה"ח 3393.

חגי שלזינגר "חוק יסודות המשפט החוקתי? על השורשים השמרניים בפרשת קוונטינסקי" משפטים ‏נ"ג (2022)

גלעד מורג, טובה צימוקי, מכתב היועמ"שים: "הזדעזענו, תוכנית לוין מאיימת להרוס את מערכת המשפט", ידיעות אחרונות  12 בינואר 2023

אהרן ברק: הדבר המקביל לרפורמה של לוין - מהפכה של טנקים, ידיעות אחרונות,  7 בינואר 2023

עמיחי כהן " בעקבות בג"ץ 794/17 זיאדה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית" הארות פסיקה (2018).

א