‏290.00 ₪

ראשי פרקים:

מבוא 

הגינות השימוש בזכות יוצרים

שימוש הוגן והגנה על אמצעים בטכנולוגיה

אמצעים לניהול זכויות יוצרים באינטרנט מול הטכנולוגיה

זכויות יוצרים מול עידן הטכנולוגיה

המאבק המשפטי בזכויות יוצרים האינטרנט מול הטכנולוגיה

דיון מסקנות

סיכום

מקורות אקדמאיים 

1. מבוא : שימוש הוגן והגנה על אמצעים בטכנולוגיה 

דין של זכויות יוצרים מנסה לאזן בין שני עקרונות יסוד סותרים – עקרון ההגנה על הקניין של בעל היצירה, ולעומתו האינטרס הציבורי, הכולל את חופש הביטוי, חופש היצירה וחופש המידע. החוק מנסה ליישב את הסתירה בין העקרונות הללו באמצעות מתן היתרים לשימוש הוגן ביצירות מוגנות, ללא צורך באישור מבעל הזכויות.  

החוק מתיר למי שאינו בעל זכות יוצרים לעשות ביצירה שימוש הוגן ביצירה לשם התרשמות, לימוד וכו'..ולפיכך, היתר זה מציב סייג חשוב מאד לזכות היוצרים והגנה כנגד תביעת הפרה שלא בכוונה ללקיחת היצירה וזאת על מנת לאפשר מספר רב של שימושים ביצירה ללא היזקקות לרשות מאת בעל הזכות. מדובר בהיתר המותנה בשני תנאים:

 1) מטרת השימוש צריכה ליפול בגדר הסוגים שנמנו

2) השימוש ביצירה צריך להיות הוגן. לשווא, אם כן, יטען מפיר זכות יוצרים להגינות השימוש אם לא נעשה הדבר לאחת המטרות המותרות. בדומה, גם מי שעשה שימוש ביצירה תוך כדי בקורת עליה, או העתיקה לצורכי תמצית עיתונאית, לא יהיה פטור מאחריות אם היו השימוש או ההעתקה בלתי הוגנים, בנסיבות המקרה.

כאמור, בדיני זכויות יוצרים קיימות שתי טכניקות של חקיקה. האחת, הגדרת שורה של סעיפי פטור ספציפיים בחוק. כך, למשל, במשפט הישראלי הוגדר הפטור לעניין הקלטות שנעשו לשימוש פרטי וביתי. במקרים מסוימים יחול פטור על הכנה והפצה של תצלומי יצירות אמנות המוצגים במקום ציבורי, או פרסום קטעים קצרים מיצירה ספרותית באוסף המיועד לבתי ספר.

טכניקת החקיקה השנייה היא הגדרה רחבה של טענת הגנה כללית בדבר טיפול הוגן (fair dealing), או שימוש הוגן (fair use ).

טענת ההגנה הזאת היא "טענת סל", כלומר, אין היא חלה על פעולות מוגדרות מראש, אלא קובעת קריטריונים שאותם ידרשו בתי המשפט לבחון בכל מקרה שיגיע לדין. כך, למשל, קובע החוק בישראל כי לא יראו כהפרת זכויות יוצרים "כל טיפול הוגן היצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, בקורת, סקירה או תמצית עתונאית".

בתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים, לאחר שהתובע מוכיח כי הופרה זכות היוצרים שלו, יכול הנתבע להתגונן בטענה, כי השימוש שעשה ביצירה מהווה שימוש הוגן. כדי ליהנות מהגנת השימוש ההוגן נדרש הנתבע להוכיח שני תנאים מצטברים: הראשון,שהשימוש שעשה ביצירה היה לאחת המטרות המנויות בחוק והשנייה, שהיקף השימוש ביצירה המקורית היה הוגן.

כאמור, החוק הישראלי קובע רשימה סגורה של מטרות שלמענן מותר שימוש הוגן. גישה שונה נמצאת בחוק האמריקאי הדן במונח המקביל fair use .

חוק זה מונה מספר מטרות על דרך הדוגמא, אך משאיר דלת פתוחה להכשרת שימושים למטרות נוספות. עם זאת, גם בתי המשפט הישראליים הרחיבו את השימושים המותרים תוך פרשנות ליברלית של החוק.

הרחבה שכזו נעשתה כאשר בית המשפט העליון קבע, בפסק דין שניתן על ידי השופט מלץ, שהמונח "ביקורת" כולל אף ביקורת פרודית או סאטירית.

הפסיקה האמריקאית ואף הישראלית בעקבותיה, התמקדו בד"כ בעיקר בשאלה מהו ה"הוגן", שבשלו תינתן ההגנה, ופחות בשאלה תחימת הקטגוריות (אם כי אף היא שאלה סבוכה כשלעצמה).

המבחנים נלקחו מה – US Code האמריקני דלעיל, בו הותוו ארבעה מבחנים עיקריים, אשר פותחו בפסיקה האמריקנית, ואומצו אף בפסיקה הישראלית.

שאלת המחקר: 

מהם ההיבטים של קנין רוחני וזכויות יוצרים בהקשר של אינטרנט ומציאות טכנולוגית משתנה?

מקורות אקדמאיים לדוגמא:

בירנהק מיכאל "יצירה משפטית: שימוש הוגן בדיני זכויות יוצרים" בתוך: משפט, תרבות וספר - ספר נילי כהן 106-84 (עופר גרוסקופף ושי לביא עורכים) (2017) 

פ' נרקיס מוניטין, הוצאת אוצר המשפט (2017)

מרקוביץ'-ביטון מרים "הגנה על מאגרי נתונים בישראל" מאזני משפט (2014)