‏290.00 ₪

מבוא 4

שאלת המחקר 5

עקרון תום הלב בסדר הדין האזרחי 5

מאמרו של פרופ' דודי שוורץ, על תחולתו של עקרון תום הלב בסדר הדין האזרחי 5

עקרון תום הלב בסד"א ובתקנות סדר הדין האזרחי "החדשות" 6

תום הלב במערכות משפט 7

תקנות סדר הדין האזרחי החדשות: סקירה כללית 9

ניתוח התקנות החדשות 10

תקנה 3 ותום הלב 11

תקנה 4 11

תקנה 5 12

קדם משפט וסיכום 12

תוכן וצורת כתבי טענות 13

ניסוח כתבי טענות ראשוניים 13

כתב תביעה (תקנה 9) 14

תקנות חדשות בנוגע למגבלות עמודים: 16

טענות מקדמיות ותביעות שכנגד: הליכים משפטיים ותקנות 18

תיקון כתב תביעה 21

מועד להגשת כתב טענות מתוקן 22

צירוף תצהיר לכתב תביעה מתוקן 23

צירוף בעלי דין בעת הגשת התביעה 24

דיון איחוד תביעות 26

איחוד תביעות בבתי המשפט בישראל 27

מחיקה על הסף של כתבי בי-דין 27

מחיקה על הסף בשל שימוש לרעה בהליכי משפט 29

סיום הליך לבקשת תובע 29

מחיקת כתב תביעה במתכונת מינהלית 30

משפט משווה 34

ארה"ב 34

עקרון תום הלב בסדר הדין האזרחי בארצות הברית 34

מהו עקרון תום הלב? 34

ביטויים של עקרון תום הלב בסדר הדין האזרחי בארה"ב 34

חשיבותו של עקרון תום הלב 35

הבדלים בין ארצות הברית לישראל 35

בריטניה 36

גרמניה 37

סיכום 38

ביבליוגרפיה 40

חקיקה 40

ספרות ומאמרים 40

אנגלית 40

מבוא

עבודה זו תעסוק בנושא "עקרון תום הלב בתקסד"א החדשות".

הרפורמה בסדר הדין האזרחי עברה מניהול החוק האזרחי המוסדר על ידי כ-700 תקנות סדר דין (לא כולל אלה העוסקות בענייני משפחה והליכים מיוחדים, ישנן מעל 550 תקנות סדר דין אזרחי כלליות) ל-180 תקנות בלבד. עקרון המנחה של הרפורמה מדגיש עקרונות על פני כללים מפורטים. התקנות החדשות מתחילות בהצהרת כוונות, המפורטת בפרק "עקרונות יסוד", שנועד לשמש כמדריך וככלי פרשני לסוגיות פרוצדורליות העולות מהתקנות.

תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מכוונות לשלב את עקרון תום הלב, ומבטיחות כי הצדדים ינהלו הליכים משפטיים ביושר, בשקיפות ובהגינות. שילוב זה צפוי להוביל למספר השלכות מרכזיות:

התנהלות טרום-משפט: הצדדים נדרשים לשתף פעולה ולהחליף מידע ביושר במהלך שיחות מקדימות. זה כולל גילוי מלא של מידע רלוונטי והימנעות מעיכובים בלתי מוצדקים או מהתעלמות שיטתית מהצעות נגדיות. המטרה היא לקדם פתרונות ידידותיים ולהפחית עלויות התדיינות.

התנהלות במהלך ההליכים: לאורך כל המשפט, על הצדדים לפעול בתום לב, להימנע מפרקטיקות מטעות או מהסתרת מידע קריטי. זאת כדי להבטיח שבית המשפט יוכל לקבל החלטות מושכלות על בסיס עובדות מלאות ומדויקות.

משא ומתן והסדרים: משא ומתן בתום לב מאופיין במעורבות משמעותית וכוונה אמיתית ליישב סכסוכים. על הצדדים להימנע מטקטיקות שיערערו את האמון, כגון ניהול משא ומתן בחוסר תום לב או ניהול משא ומתן מקביל ללא גילוי.

סנקציות על אי-ציות: אי שמירה על עקרונות תום הלב עלולה להוביל לסנקציות, כולל הסקת מסקנות לרעת הצד המפר, קנסות כספיים, ואפילו דחיית תביעות. אמצעים אלה נועדו להרתיע מפני התנהגות בלתי הולמת ולקדם התנהגות אתית בהליכים משפטיים.

הכללת עקרון תום הלב בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות מסמנת צעד משמעותי לקראת שיפור ההגינות והיושרה במערכת המשפט. על ידי דרישה מהצדדים לפעול ביושר, בשקיפות וברצינות, התקנות מכוונות להקל על השגת תוצאות צודקות ולמנוע ניצול לרעה של זכויות משפטיות. התאמה זו לסטנדרטים משפטיים בינלאומיים ולפרקטיקות בשיטות משפט אזרחיות מדגישה את החשיבות האוניברסלית של תום הלב בהשגת צדק.

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי עקרון תום הלב בתקסד"א החדשות?

ביבליוגרפיה לדוגמא

חוק בתי-המשפט, התשמ"ד – 1984

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984

נרקיס ש'. אוגדנית סדר דין אזרחי. אוצר המשפט (‏28 אוגוסט, 2024)

איסי רוזן-צבי, "הסיפור של שילה נ' רצקובסקי: איך ומדוע חדרה (במקרה) חובת תום הלב לסדר הדין האזרחי?" מעשי משפט י' (2019) 303.