‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא 4

שאלת המחקר 6

הסכמי פונדקאות 6

היבטים משפטיים מרכזיים בהסכמי פונדקאות: 6

חשיבותו של הסכם פונדקאות: 7

גורמים המשפיעים על הסכמי פונדקאות: 7

היבטים אתיים וחברתיים: 8

גבר ואישה נשואים לעומת להט"ב 8

חוזה פונדאות – הלכה למעשה 11

משפט עברי 15

נקודות מבט הלכתיות על פונדקאות וטיפולי פוריות 15

הזרעה מלאכותית ופונדקאות בהלכה ובחוק הישראלי 17

נקודות מבט הלכתיות על הזרעה מלאכותית 17

נקודות מבט הלכתיות על פונדקאות 17

שיקולי מדיניות 18

יישום בחוק הישראלי 18

משפט משווה 19

ארה"ב 19

חקיקה ופסיקה בארה"ב: 19

פסיקה בולטת 20

שיקולים אתיים 20

קריאה לרגולציה אחידה 21

בריטניה 22

חקיקה ופסיקה בריטניה: חוזי פונדקאות בבריטניה: סקירה משפטית 22

היבט רגולטורי מורכב 22

מהן הזכויות של הילד הבריטי שנולד באמצעות פונדקאות? 23

צרפת 24

חקיקה ופסיקה צרפתית 24

סיכום 25

ביבליוגרפיה 27

מבוא 

העבודה תעסוק בהסכמי פונדקאות במסגרת סוגיית "חוזים משפחתיים".

חוק הסכמי הריון (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996, מסדיר את נושא הפונדקאות בישראל – תהליך שבו אישה נושאת עובר, שנוצר מהשתלת ביצית מופרית, עד הלידה, בכוונה למסור את התינוק להורים המיועדים לאחר הלידה. חוק זה נחקק ב-7 במרץ 1996, בתקופת כהונתה של הכנסת השלוש עשרה.

פונדקאות, כאשר היא מוסדרת בחוק, כוללת בדרך כלל חוזה בכתב בין האם הפונדקאית לבין האדם או בני הזוג שיקבלו משמורת על הילד. פרטי ההסכמים הללו משתנים ממדינה למדינה. במדינות מסוימות, הסכמים כאלה אינם תקפים משום שפונדקאות אינה חוקית. בישראל, לעומת זאת, הסכמים כאלה הם חובה והם הופכים לתקפים רק לאחר קבלת אישור מוועדה ממשלתית ייעודית.

בהסכמים אלה, האם הפונדקאית מוותרת על זכויותיה ההוריות על הילוד, ומעבירה אותן לצדדים החתומים על החוזה. בעקבות עתירה שהוגשה בתחילת 1991 על ידי זוג שזכויותיו לפונדקאות נדחו, שר המשפטים הקים ועדה ציבורית לבחינת הפריה חוץ גופית והשלכותיה. הוועדה המליצה לא לאסור לחלוטין פונדקאות, אלא להטיל הגבלות ולבחון כל מקרה לגופו. על בני הזוג לעבור הערכות פסיכולוגיות וייעוץ, והאישה הנשואה המעורבת חייבת להיות כשירה מבחינה נפשית וגופנית.

בעקבות המלצות הוועדה, נחקק בשנת 1996 חוק הסכמים לנשיאת עוברים. חוק זה, המכונה אישור הסכם ומעמדו של ילדים שנולדו כתוצאה מהסכם כאמור, התשנ"ו-1996, קובע כי הסכם פונדקאות תקף בתנאים מסוימים:

יש לערוך הסכם בכתב בין ההורים המיועדים לבין האם הפונדקאית ולאשרו על ידי הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, הכוללת מומחים רפואיים, משפטיים, חברתיים ודתיים.

ההורים המיועדים חייבים להיות גבר ואישה נשואים, שניהם בגירים ותושבי ישראל.

האם הפונדקאית חייבת להיות בגירה תושבת ישראל ורווקה. הוועדה רשאית לאשר אם פונדקאית נשואה אם יוכח כי ההורים המיועדים לא הצליחו למצוא פונדקאית רווקה למרות מאמצים סבירים.

האם הפונדקאית אינה יכולה להיות קרובת משפחה של מי מההורים המיועדים. קרובי משפחה כוללים אמהות, בנות, נכדות, אחיות, דודות ובנות דודות, למעט קרובי משפחה באמצעות אימוץ. הוועדה הרחיבה דרישה זו וכללה הצהרה מהאם הפונדקאית המאשרת שאין קרבה דם או נישואין עם ההורים המיועדים.

על האם הפונדקאית להיות מאותה דת של האם המיועדת. עם זאת, אם כל הצדדים אינם יהודים, הוועדה רשאית לוותר על דרישה זו על סמך חוות דעתו של הנציג הדתי בוועדה. רק פונדקאות מלאה מותרת, כלומר הזרע המשמש להפריה חוץ גופית חייב להיות של האב המיועד, והביצית אסור שמקורה יהיה בפונדקאית.

הוועדה קבעה גם קריטריונים נוספים עבור האם הפונדקאית:

עליה להיות בין הגילאים 22 ל-38.

אסור שהיא עברה יותר משני הליכי נשיאת עוברים, ללא קשר לתוצאה.

אסור שהיא ילדה יותר משלוש פעמים.

עליה להיות בריאה, עם לידות ללא סיבוכים, ועם משקל לידה תקין של הילודים בהתאם לגיל ההיריון.

עליה להיות אם לפחות לילד אחד, ושהלידה האחרונה שלה התרחשה לפחות שנה קודם לכן.

אסור שהיא חווה משבר כמו גירושין, אבל או מחלה קשה של בן משפחה.

עליה לעמוד בדרישות הבריאות שנקבעו על ידי הוועדה.

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי הסכמי פונדקאות במסגרת סוגיית "חוזים משפחתיים"?

ביבליוגרפיה לדוגמא

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996

חוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל"ג 1973

חוק אימוץ ילדים, התשמ"א – 1981.

תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית), התשמ"ז - 1987.

תקנות בריאות העם (בנק הזרע), התשל"ט – 1979,