‏290.00 ₪

תוכן עניינים

הקדמה 3

מיקור חוץ 7

נישול זכויות וקיפוח עובדי קבלן 11

עובדי קבלן המועסקים ע"י רשויות ציבוריות והמדינה 14

השלכות על החברה הישראלית ושוק העבודה 19

חידושי חקיקה ופסיקה 20

החוק להגברת האכיפה 25

עובדי קבלן לאור חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה 26

ארה"ב 34

בריטניה 36

חקיקה ופסיקה בצרפת: קיפוח עובדי קבלן בשכר ובתנאים 38

סיכום 40

ביבליוגרפיה 42

הקדמה

קבלני כוח אדם פועלים בשלושה תחומים עיקריים: שירותי תיווך והשמה, שירותים מקצועיים (כגון שירותי מידע וייעוץ), ושירותי גיוס עבור צדדים שלישיים. במודל תעסוקה זה, לעובד יש למעשה שני מעסיקים: חברת כוח האדם (המעסיק החוקי) והארגון המשתמש בשירותי חברת כוח האדם (המעסיק בפועל). הסדר המעסיק הכפול הזה מוביל לכך שהעובד מנוהל על ידי שני הגופים.

בשנת 2023, משרד העבודה תיקן את התקנות להבהרת ערך השעה עבור עובדי קבלן בענפי הניקיון, השמירה וההסעדה. תקנות אלה מפרטות רכיבי שכר נוספים שיש להביא בחשבון, להם זכאי העובד ואשר תלויים באירועים ספציפיים, כגון החזר הוצאות נסיעה, דמי מחלה, דמי חגים ויום בחירות. בנוסף, התקנות מתייחסות לשעות נוספות ושעות מנוחה שבועיות ומפרטות את מנגנון העדכון של רכיבי השכר השונים. זה כולל טבלאות המפרטות את רכיבי השכר ואת שיטות החישוב שיש להשתמש בהן בקביעת ערך שעת העבודה. תקנות אלה חלות על כל מזמיני השירות בתחומי השמירה, הניקיון וההסעדה, כולל מדינת ישראל והרשויות המקומיות, שהן מזמיני השירות הגדולים ביותר.

התפשטות העבודה הזמנית והתעסוקה באמצעות קבלני כוח אדם השפיעה משמעותית על שוק העבודה הישראלי. גורמים כמו תחרותיות מוגברת ומחזורי עסקים קצרים יותר הובילו ארגונים לחפש מבני תעסוקה גמישים וחסכוניים יותר. חברות כוח אדם מציעות לארגונים את היכולת להעסיק עובדים מחוץ להסכמי עבודה קיבוציים לתקופות מוגבלות, דבר שלעתים קרובות מוביל לשכר נמוך יותר ותנאי עבודה נחותים עבור עובדים אלה. הזרם של מחפשי עבודה מהגרים מאז תחילת שנות ה-90 והחלפת עובדים פלסטינים בעובדים זרים האיצו מגמה זו. בנוסף, מאז שנות ה-80, משרדי ממשלה ונציבות שירות המדינה שאפו לצמצם את ההעסקה הישירה במגזר הציבורי, תוך העדפת השימוש בחברות כוח אדם.

מצד אחד, העסקת עובדים באמצעות סוכני כוח אדם יכולה לספק יתרונות כלכליים על ידי מתן גמישות למעסיקים להתאים את עצמם לצרכים תפעוליים, במיוחד עבור תעסוקה לטווח קצר. גמישות זו יכולה לשפר את היעילות ולהפחית את האבטלה. היא גם מכוונת להגן על עובדים זמניים העוברים לעתים קרובות בין מעסיקים שונים. מצד שני, עובדים המועסקים באמצעות סוכני כוח אדם לעתים קרובות מתמודדים עם מעמד חברתי-כלכלי נמוך, חוסר יציבות תעסוקתית וחוסר כוח מיקוח. התלות שלהם בקבלנים, יחד עם האתגרים בארגון וייצוג של עובדים אלה, מחמירה את פגיעותם. משרד העבודה והרווחה הדגיש ב-1999 כי שיטת העסקה זו יוצרת מעמד של עובדים מדרגה שנייה עם זכויות נחותות בהשוואה לעובדים אחרים המבצעים משימות דומות. גם בית הדין הארצי לעבודה מתח ביקורת על העסקה ארוכת טווח באמצעות חברות כוח אדם, בטענה כי היא פוגעת בהגנות של דיני העבודה ויוצרת פער בין מעמדות שונים של עובדים. אפרים זילוני, יו"ר הרשות הכלכלית והחברתית, ציין כי שיעורי התעסוקה בישראל באמצעות חברות כוח אדם הם מהגבוהים בעולם, ומהווים 5%-10% מכוח העבודה האזרחי, לעומת פחות מ-2.5% באירופה ובארצות הברית. גם בהולנד קיים שיעור של 5%, אך היא מחייבת תנאים הוגנים לעובדים זמניים. צרפת ואיטליה מגבילות העסקה באמצעות חברות כוח אדם לשישה חודשים למשימות דחופות.

למרות חקיקת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, שמטרתו הייתה להשוות זכויות לעובדי קבלן, עובדים אלה נותרו בעמדת נחיתות. החוק, שנכנס לתוקף ב-2008 לאחר עיכובים, קובע כי עובדים המועסקים תשעה חודשים רצופים באותו ארגון צריכים להיות משולבים כעובדים קבועים עם כל ההטבות. עם זאת, רבים מעובדי הקבלן עדיין חווים הפרות יומיומיות של זכויותיהם, ולעתים קרובות הופכים לחלק מה"עניים העובדים".

סמינריון זה יבחן את ההשלכות ההיסטוריות והסוציו-כלכליות של תופעה זו בישראל, במיוחד לאור השינויים בשוק העבודה בשל מיקור חוץ ועליית חברות כוח אדם וארגונים לא ממשלתיים. הוא יסקור חוקי עבודה רלוונטיים כדי להעריך אם החקיקה הנוכחית מגנה על עובדי קבלן מפני אפליה ויחקור אמצעים פוטנציאליים להבטחת זכויותיהם במסגרת המציאות הכלכלית והסדר היום הסוציו-כלכלי של ישראל.

המחקר ינתח חוקים, אכיפה, פיקוח והתנאים בפועל בשוק העבודה הישראלי, תוך התחשבות בהשפעות הרחבות יותר על החברה הישראלית, ערכיה והמעבר למערכת כלכלית ניאו-ליברלית. הוא יבדוק האם ניתן לשנות את המציאות הנוכחית, המושפעת משינויים כלכליים גלובליים, ולמצוא פתרונות שיטיבו עם העובדים, המעסיקים הישירים, המעסיקים העקיפים ותרבות העבודה הכוללת בישראל. המטרה היא לקדם נוהגי העסקה אנושיים, שוויוניים ומכבדים המעוגנים בהסכמים קיבוציים ובחוקי עבודה בני אכיפה.

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי קיפוח עובדי קבלן בשכר ובתנאים : דין מצוי ורצוי וחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה?

ביבליוגרפיה לדוגמא

חוק-יסוד: חופש העיסוק

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996.

חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז 1957

חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957