‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

ניתוח יצירות

יצירה 1: " עריפת ראשו של יוחנן המטביל"

נושא הציור

קרוואג'ו במלטה

קומפוזיציה

יצירה 2:שלומית עם ראש יוחנן המטביל

יצירה 3: "דוד עם ראשו של גוליית"

יצירה 4: עקדת יצחק

יצירה 5: בכחוס החולה - דיוקן עצמי

יצירה 6: מאסרו של ישו

יצירה 7: שבעת מעשי החסד

יצירה 8: המרמים במשחק הקלפים

יצירה 9: מדוזה

יצירה 10: המדונה של עולי הרגל

יצירה 11: יהודית והולופרנס

יצירה 12: מגדת העתידות

סיכום

ביבליוגרפיה

לוח תמונות

מבוא 

העבודה תדון ביצירתו של קאראווג'ו אמן תקופת הבארוק. קרוואג'ו, צייר איטלקי שנולד במילאנו בשנת 1571, עבר עם משפחתו לעיירה קרוואג'ו עקב התפרצות מגפה, ובהמשך אימץ את שם העיירה. למשפחתו היו קשרים חשובים עם כמה משפחות אצולה, ביניהן בית ספורצה ומשפחת קולונה, מה שהשפיע רבות על נסיבות חייו.

קרוואג'ו התלמד אצל הצייר המילאנזי סימון פטרזנו, שטען כי היה תלמידו של טיציאן, בשנת 1584. באותה שנה נפטרה אמו. במהלך שנותיו המעצבות, קרוואג'ו נחשף ליצירותיהם של אמנים כמו ג'ורג'ונה וטיציאן, וכן ליצירת המופת של לאונרדו דה וינצ'י, "הסעודה האחרונה".

בשנת 1592, קרוואג'ו עבר לרומא בעקבות סיבוכים משפטיים, שם החל את הקריירה שלו בסדנה של הצייר ג'וזפה צ'זרי. באותה תקופה, היה ביקוש גובר לציורים עבור כנסיות וארמונות. עבודותיו של קרוואג'ו, המאופיינות בביטוי חדש של נטורליזם ושימוש דרמטי באור וצל (במיוחד בטכניקת קיארוסקורו, שנודעה מאוחר יותר כטנבריזם), החלו לצבור הכרה. בין יצירותיו הבולטות מתקופה זו ניתן למנות את "נער עם סל פירות" ואת "בכחוס החולה".

בסופו של דבר, קרוואג'ו עזב את הסדנה של צ'זרי עקב חילוקי דעות ועבר לקריירה עצמאית. במהלך תקופה זו, הוא יצר קשרים חשובים עם אמנים שונים, ביניהם הסיציליאני מריו מיניטי, ששימש כמודל ומאוחר יותר עזר לו להשיג הזמנות. המוניטין של קרוואג'ו כאדם בעל מזג חם ומעורבות בקטטות רחוב החלו להתפתח בתקופה זו.

בשנת 1594, הוא צייר את "הקוראת בקלפים", המתארת נערה צוענייה הקוראת בכף ידו של גבר צעיר. שנתיים לאחר מכן, הוא יצר את "בכחוס" עבור פטרונו, הקרדינל דל מונטה, המוצג כיום בגלריית אופיצי בפירנצה. הוא גם יצר יצירות דתיות עם תיאורים דרמטיים של סצנות מחיי היומיום.

בשנת 1599, קרוואג'ו קיבל הזמנה ליצור שתי ציורים עבור קפלת קונטארלי בכנסיית סן לואיג'י דיי פרנצ'זי. "המרטיר של סט. מתיו" ו"הקריאה של סט. מתיו", שהוצגו בשנת 1600, זכו במהרה להכרה ציבורית, ובכך ביססו את המוניטין והחסות של קרוואג'ו. יצירה בולטת נוספת מתקופה זו היא "לכידתו של ישו". הדעות על עבודתו של קרוואג'ו היו חלוקות, כאשר חלק מהמבקרים טענו כי הריאליזם שלו גובל בוולגריות ובגידוף.

בשנת 1606, בשיא הקריירה שלו ברומא, קרוואג'ו היה מעורב בקטטה קטלנית שהובילה למותו של גבר צעיר בשם ראנוצ'יו טומאסוני. כתוצאה מכך, קאראווג'ו נמלט לנאפולי, שם ניצל את קשרי משפחתו האריסטוקרטיים כדי למצוא מקלט ועבודות. למרות הצלחתו, הוא עבר למלטה תוך מספר חודשים, המשיך לצייר אך שוב הסתבך בקטטה אלימה ב-1608. הוא נעצר אך הצליח להימלט.

לאחר מכן נסע קאראווג'ו לסיציליה, שם התאחד עם מריו מיניטי והמשיך לקבל עבודות. סגנונו הפך קודר יותר, והתנהגותו הפכה יותר ויותר בלתי יציבה. דיווחים מהתקופה מתארים אותו כמי שנושא נשק ונוטה להתפרצויות זעם, כולל חיתוך אחת מציוריו בחרב לאחר שקיבל ביקורת.

בקיץ 1609, חזר קאראווג'ו לנאפולי, כשהוא מבקש חנינה מהאפיפיור כדי לחזור לרומא. הוא המשיך לצייר ולהסתבך בקטטות אלימות. סיבת מותו ב-1610 נותרה שנויה במחלוקת, כאשר יש המציעים מחלה ואחרים טוענים שהוא נרצח על ידי יריבים.

יצירתו

יצירתו של קאראווג'ו, חלוץ סגנון הבארוק, נבדלת על ידי ריאליזם מפורט, מודלים לא קונבנציונליים, שימוש דרמטי באור וצל (קיארוסקורו), וצבע וקומפוזיציה מדויקים. הוא בחר בקפידה אילו פרטים להדגיש, ויצר דרמה משמעותית בסצנות שלו. דוגמאות בולטות כוללות את "קריאתו של סט. מתיו" ואת "הצליבה של סט. פטר".

השפעתו

קאראווג'ו השפיע על אמנים רבים, כולל קבוצת ציירים קתולים מאוטרכט, הולנד, המכונה "קאראווג'יסטים של אוטרכט". בשנות ה-1720, ציירים כמו הנדריק טר ברוגן, גריט ואן הונטהורסט ואנדראס בות' אימצו בהרחבה את סגנונו של קאראווג'ו. השפעתו ניכרת גם ביצירותיהם של רובנס, ורמיר, רמברנדט, חוספה דה ריברה, ג'אן לורנצו ברניני וולסקז.

בתקופה המודרנית, ציירים כמו אוד נרדרום מנורבגיה וטיביור צ'רנוס מרומניה הכירו במאמציהם לחקות את קאראווג'ו בהקשרים עכשוויים. מעטים האמנים שהשפיעו על הציור לאורך תקופה כה ארוכה כמו קאראווג'ו.

תשומת לב מלומדת עכשווית חקרה מוטיבים הומו-ארוטיים ביצירותיו של קאראווג'ו, מה שהוביל לספקולציות לגבי נטייתו המינית.

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הדרמה האנושית, האכזריות והחמלה ביצירתו של אמן הבארוק קאראווג'ו?

ביבליוגרפיה לדוגמא

מרק י' "על רלוונטיות יצירתו של קרוואג'יו", מאזנים כרך ע"ו (3), יוני 2002, עמ' 53-55.

קדר ד', קרוואג'יו כמודרניסט: מודרניזם מהו?, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000

הירשפלד יונתן, לדעת ציור. הוצ' רסלינג (2023)

מרקוס רות, מחשבות על אמנות מודרנית. הוצ' רסלינג (2022)