‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא 3

שאלת המחקר 4

קונספט "יום הדין האחרון" 4

"יום הדין" ביהדות 5

"יום הדין האחרון" בנצרות 5

"יום הדין האחרון" באמנות 6

יום הדין האחרון - האמן האיטלקי מיכלאנג'לו 7

ייסוריו של ישו 8

הערות על הפרסקו 9

הקפלה הסיסטינית 9

קתדרלת סן לזר באוטן 12

קתדרלת סן נזר 14

קתדרלת סן לזר 14

טימפנון "יום הדין האחרון" 16

השוואה: ציור על "יום הדין האחרון" - מיכלאנג'לו 18

סיכום 20

רשימת תמונות ממוספרות 22

תמונה 7: החלק הימני של הפסיון של ישו 22

תמונה 8 : החלק השמאלי של הפסיון של ישוביבליוגרפיה 22

ביבליוגרפיה 23

מקורות ראשוניים 23

מקורות משניים 23

מבוא 

יום הדין הוא נושא נפוץ באמנות הרומנסקית דתית של ימי הביניים. תבליטים וטריפטיכונים המתארים את יום הדין קישטו לעתים קרובות כניסות לקתדרלות וכנסיות. "יום הדין" של מיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית הוא בין יצירותיו המפורסמות ביותר, הכוללת את דיוקנו העצמי כקדוש ברתולומיאו. הרקוויאם של ג'וזפה ורדי כולל את ה"דיס אירה", המתאר את יום הדין בתזמור דרמטי, תוך שימוש בכלי נשיפה, תזמורת מלאה ומקהלה גדולה כדי ליצור אפקט רב עוצמה. ורדי קיבל השראה מהפרסקו של מיכלאנג'לו. הקטור ברליוז השתמש גם הוא במוטיב ה"דיס אירה" בסימפוניה שלו.

קתדרלת סן לזר באוטן היא קתדרלה קתולית הממוקמת בעיר אוטן, במחוז סון-א-לואר שבבורגון, צרפת. מוכרת כאנדרטה לאומית, היא משמשת כמושב הבישוף של אוטן.

הקתדרלה, שנבנתה במאה ה-12, מדגימה את סגנון האדריכלות הרומנסקי, בהשראת מנזר קלוני, והיא ידועה בפסלים הרומנסקיים שלה שנוצרו על ידי גיזלברטוס.

בפורטל הראשי של הקתדרלה מוצג בית הדין האחרון בטימפנון, ובמרכזו ישו מוכשר בתפארת המוחזקת בידי מלאכים. כל אחד מהצדדים מפוצל לשני אוגרים עם הארכיטרב מתחת. העליון מציג את מריה הבתולה המוכתרת ושני השליחים כמשקיפים על פסק הדין. בפנקס התחתון, מימין למשיח, עומדים שמונה שליחים, מול הדמות המוכתרת כדרכם של העותרים. פטרוס הקדוש עם המפתחות שומר על הכניסה לירושלים השמימית, המיוצגת כמבנה ארקדיד, ולתוכה מנסים הקמים להידחק בסיוע מלאך.

בצד הנגדי, באחת הסצנות הגרפיות ביותר בפיסול הרומנסקי, מתרחשת שקילת הנשמות בין המלאך מיכאל לשטן, ומאחוריהם עומדת לוקסוריה עם נחשים על שדיה. מאחורי גבו של מיכאל, מול ישו, נמצא השליח השנים-עשר, הפותח את ספר החיים הנשקל עבור השופט. הארכיטרב מתאר את הקים לתחייה מופרדים לנגאלים ולארורים על ידי מלאך במרכז. תהלוכת הנבחרים משמאל, הכוללת שני עולי רגל, עומדת בניגוד לצבא הארורים מימין. הקהל המבוהל הזה נע בחשש ובפחד לעבר המקום שבו החוטאים המסכנים נתפסים ביד השטן ונמשכים לגיהנום איום. המדליונים על הארכיבולטים החיצוניים, עם עמל החודשים ומזלות המזלות הם התייחסות להקשר הקוסמי הגדול יותר של פסק הדין האחרון.

הטימפנון באוטון חי במיוחד בשל התארכותן של הדמויות אשר, בהתאם לפרופורציות, כמעט מבטל את הגשמיות שלהן. לכך מתווספת תחושה של דרמה בניגוד של טוב ורע, למשל בשקילת הנשמות, שבקושי יכולה להיות יותר גרפית. ובמיקום אסטרטגי ממש באמצע הדין האחרון, באזור בתחתית המנדורלה שבו היא נוגעת בארכיטרב, לרגלי ישו, ובכל זאת מעל המלאך המפריד בין הנבחרים והארורים, רשם הפסל את חתימתו: GISLEBERTUS HOCFECIT - "Gislebertus עשה את זה." מוצב כאן ממש במרכז החזותי של הטימפנון, חתימותיו מרימות אותו - ואת עבודתו יוצאת הדופן לספירה אלוהית.

שאלת המחקר

מהם מקורות היצירה יום הדין האחרון (Last Judgment) באוטן (Autun)?

ביבליוגרפיה לדוגמא

הברית החדשה. תרגום חדש של החברה לכתבי הקודש בישראל, מהדורה מנוקדת (מהדורה שנייה, תשנ"ב).

מקרא, מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, מבוסס על כתר ארם צובא וכתב יד לנינגרד (‏26 נובמבר, 2024)

הקוראן, מהדורה חדשה, מעודכנת ומורחבת, תרגום לעברית: אורי רובין, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, תל אביב 2016.