‏390.00 ₪

שאלת מחקר:

כיצד בא לידי ביטוי ניתוח שיח?

תוכן עניינים

מבוא

חקר השיח

התקשורת הלשונית

מרכיבי התקשורת הלשונית

אמצעים רטוריים בשיח

עקרון השיתופיות בשיח

קישוריות

לכידות

הבלשנות המבנית (הסטרוקטורליסטית)

שיטות מחקר: הגדרה

ניתוח שיח

גישות למחקר האיכותני

ניתוח טקסט

ביבליוגרפיה

ניתוח שיח (discourse analysis) הוא אוסף של שיטות מחקר או גישות שהתפתחו בדיסציפלינות שונות של מדעי החברה החל מאמצע שנות השישים או תחילת שנות השבעים של המאה הקודמת. שלא כמו השיטות הבלשניות שקדמו להן, אשר עסקו בניתוח מרכיבי הלשון עד רמת המשפט הבודד בלבד ובמנותק מהקשר חברתי כלשהו, השיטות השונות של ניתוח השיח עוסקות בשימושים אותנטיים בלשון, גם מעבר לרמת המשפט הבודד.

מרכיבי התקשורת הלשונית 

יאקובסון הבחין בין מרכיבי התקשורת, וחילקם לשישה:

המבע או השדר הוא הבסיס לכל תקשורת לשונית, הוא יכול להיות מילה, משפט או מאמר שלם.

המוען הוא שולח השדר, הדובר, הוא יכול להיות דובר אחד או רבים (למשל משתתפים בהפגנה החוזרים על סיסמה).

הנמען הוא מקבל השדר, כמו במקרה המוען גם הוא יכול להיות אחד או רבים (במקרה הנ"ל - אמצעי התקשורת).

צינור התקשורת הוא הדרך שבה עובר השדר הלשוני, הצורה השכיחה היא באמצעות גלי הקול בין אדם לחברו בשיח רגיל, אך גם גלי רדיו, טלפון או מכתב נחשבים לצינור תקשורת.

הקוד הלשוני הוא ההסכם בין דוברי שפה מסוימת למשמעות מילה מסוימת ולמה שהיא מסמנת (מסמן ומסומן).

אמצעים רטוריים בשיח

אחד המרכיבים הבסיסיים של התעמולה בעת העתיקה הייתה אמנות השכנוע באמצעות שפה, כלומר הרטוריקה . אומנות זו מתארת את האמצעים בהם בני אדם נוהגים להשתמש על מנת להעביר רעיון מסוים בדרך המתאימה ביותר שתביא לשינוי עמדתו של בן שיחו. יש המתייחסים לרטוריקה כאמנות הנאום והוויכוח בלבד, אבל בהגדרתה הקלאסית היא כוללת את כל סוגי השכנוע - מול קהל אך גם פנים אל פנים או אפילו בכתב. 

שורשיה של הבלשנות הסטרוקטוקליסטית נעוצים בפילוסופיה הסטרוקטורליסטית שהתפשטה באירופה – אח"כ גם בארה"ב - במחצית הראשונה של המאה העשרים. הנחת היסוד של תפיסה זו הייתה: העולם בנוי סטרוקטורות, כלומר מערכת מובנית שבה החלקים משתלבים ויוצרים יחד את השלם. מכאן: המכלול עדיף על החלקים המרכיבים, והוא יותר מס"ה הרכיבים; בחינת הסטרוקטורה היא בחינת דרכי ההצטרפות של החלקים זה לזה.

הפילוסופיה הסטרוקטורליסטית ביקשה להגיע למירב האובייקטיביות בפרשנות ולבנות מתודולוגיה מדעית גם במדעי הרוח והחברה באמצעים השאולים מהמדעים המדויקים. מתודולוגיה זו התבססה על הפשטה, המתבטאת בנוסחאות מתמטיות, שיטת חקר שאימצו חוקרים גם במדע האדם והחברה (כלכלה וסוציולוגיה – ואפילו בתורת הספרות בדמות השימוש בסטטיסטיקה לשונית). הבלשנות, שאימצה תפיסות סטרוקטורליסטיות אלה, ביקשה להתייחס אל הלשון כאל מערכת ולחשוף את היחסים המבניים הפנימיים של אותה מערכת. 

דוגמה לניתוח שיח ביקורתי: ייצוג האמהות בפרשת רמדיה 

 דוגמאות קונקרטיות לניתוח:

p מבנה הלקסיקון ובחירות לקסיקליות: רמדיה צמחית, פורמולה, אבקה, רעל, חלב- אותה מילה שהגברים קראו לו "אבקה" היא קראה לו חלב. מילה מעצבת יחס ותפיסת עולם מסוימת.

p משמעות פרדיגמטית וסינטגמטית:"רצחו אותך, תינוק שלי"- הבחירה במילה רצחו כאילו שהיה במעשה זה כוונת תחילה. מצד אחד, אני הבאתי על התינוק שלי את האסון ומצד שני, פגעו בו.

p מבני כוח: "רצחו אותך, תינוק שלי"; מכתב אל הבן המת; כתבים ואבות גברים אל מול האימהות. בדר"כ יש להורים כוח על ילדם אך במכתב של האם המצב הפוך, יחסי הכוחות התחלפו בניהם- התינוק הוא בעל הכוח. הכתבים והאבות היו מול האמהות- שני מתרסים. המילים הטובות והרכות בצד אחד והמילים הנוראיות בצד השני.

p אינטרטקסטואליות: "שנים ייחלנו לתינוק הזה" (כתבים עיתונאים גברים שמראיינים אבות- שהם היו הפעילים ושטיפלו בתינוקות, רוב התמונות הן של אבות מטפלים בתינוקות); "רחל מבכה את בניה"; "קורבן רמדיה". הנשים כמעט ולא רואיינו אלא רק בטור אישי מובחן. אם בכל זאת הציגו את הנשים אז ראיינו אותן כאלה שפוגעות בילדים שלהם. מזכיר סיפורים מיתולוגיים.

רצח- מזכיר את רצח העם = שואה.

p קדם הנחות: "הרעלתי את התינוק שלי", "חוזרות למקורות?", "סקר תזונה: האמהות יודעות יותר מהרופא". מכותרות שונות ניתן היה להבין שהאמהות מואשמות כי הן לא הניקו ונתנו לילדיהן תחליף חלב. העיתונאים הבנו תפיסה של אשמה כלפי האמהות. חוזרות למקורות- צורפה תמונה של נשים מניקות. הקדם הנחה הייתה מחיבור של כמה כותרות ולאו דווקא מכתבה אחת ספציפית. הקדם הנחה הייתה שהאישה מקומה בבית, לדאוג לילדיה ובין השאר להניק אותם.

לינק: מצגת רטוריקה נאומי מנהיג פוליטי

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

נעמה צבר-בן יהושע, מסורות וזרמים במחקר האיכותני. הוצאת דביר.

אריסטו. רטוריקה, תרגום, מבוא והערות: גבריאל צורן, ספריית פועלים

רומאן יאקובסון. סמיוטיקה, בלשנות, פואטיקה מבחר מאמרים. ערכו: איתמר אבן-זהר וגדעון טורי. המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל אביב הוצאת הקיבוץ המאוחד.

שקדי, א' מילים המנסות לגעת. תל-אביב: רמות- אוניברסיטת תל אביב. 69-71.

כתריאל תמר, מילות מפתח: דפוסי תרבות ותקשורת בישראל, אוניברסיטת חיפה – זמורה ביתן, חיפה.

Gee, J. P. An Introduction to Discourse Analysis: Theory and Method. London: Routledge