‏250.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי מיסגור תקשורתי ותיאורית סדר היום?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

סקירת ספרות

מסגור תקשורתי

דוגמאות למסגור תקשורתי:

ביקורת על מיסגור תקשורתי:

תאוריית סדר היום בתקשורת

מאפייני מסגרת הייחוס

פיתוח ומחקר

אפקט המסגור

מסגור מדיה

השפעות תאוריית סדר היום:

דוגמאות להשפעת סדר היום:

ביקורת על תאוריית סדר היום:

המודל הדו-שלבי של זרימת התקשורת:

תיאוריית קביעת סדר היום – נקודת מבט נוספת

מסגרות במדיה (media frames)

סיכום

ביבליוגרפיה

מיסגור תקשורתי (Framing) הוא תהליך שבו אמצעי התקשורת מעצבים את הדרך שבה אנו תופסים אירועים, נושאים וסוגיות ציבוריות.

התהליך כולל:

 בחירת מידע: אמצעי התקשורת בוחרים איזה מידע להציג ואיזה מידע להשמיט.

 הדגשה: אמצעי התקשורת מדגישים היבטים מסוימים של אירוע או נושא תוך הוזנחת היבטים אחרים.

 שימוש בשפה: אמצעי התקשורת משתמשים בשפה טעונה רגשית או בעלת משמעות ספציפית כדי לעצב את דעת הקהל[1].

המיסגור התקשורתי משפיע על:

 הבנת המציאות: הדרך שבה אנו מבינים את המציאות מושפעת מהמידע שאנו נחשפים אליו ומהאופן שבו הוא מוצג.

 עמדות ודעות: המיסגור התקשורתי יכול להשפיע על עמדותינו ודעותינו לגבי נושאים שונים.

 התנהגות: המיסגור התקשורתי יכול להשפיע על התנהגותנו, כגון הצבעה בבחירות או רכישת מוצרים.

תאוריית סדר היום היא תיאוריה חשובה בתקשורת המונים המציעה הסבר להשפעת אמצעי התקשורת על דעת הקהל[2].

חשוב להיות מודעים להשפעה זו וללמוד לנתח באופן ביקורתי את המידע שאנו צורכים.

תאוריית סדר היום (Agenda Setting Theory) היא תיאוריה מרכזית בתקשורת המונים, אשר פותחה בשנות ה-60 על ידי מקס מקומבס ודונלד שו.

התיאוריה טוענת:

 השפעה עקיפה: אמצעי התקשורת משפיעים על דעת הקהל באופן עקיף על ידי קביעת סדר היום הציבורי, כלומר, על ידי בחירת הנושאים והסוגיות שיהיו חשובים לציבור.

 הבלטה: אמצעי התקשורת נותנים תשומת לב רבה יותר לנושאים מסוימים, ובכך גורמים להם להיראות חשובים יותר.

 הזנחה: אמצעי התקשורת נותנים תשומת לב מועטה או כלל לא לנושאים אחרים, ובכך גורמים להם להיראות פחות חשובים[1].

התיאוריה מתמקדת בשני מנגנונים עיקריים:

1. הבלטת נושאים: אמצעי התקשורת יכולים להבליט נושאים מסוימים באמצעות:

 תשומת לב: הקצאת זמן ומקום נרחבים יותר לנושא.

 מיקום: הצבת הנושא בכותרות ראשיות, בעמודים ראשונים, או בשעות שיא של צפייה.

 סגנון: שימוש בכותרות דרמטיות, תמונות חזקות, או שפה טעונה רגשית[2].

(בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

 Harper Collins ‏.2024. "Collins Dictionary". Harper Collins Publishers L.L.C

דניאל רוזן, המדיום הוא המסר: התקשורת בישראל, הוצאת כרמל, (2022)

חסינה