‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

התחלואה הגבוהה, המגפות והתמותה בגטאות

התארגנות רפואית מאולתרת בגטאות

מערכות בריאות בגטאות השונים :

ניסויים בבני אדם ומחקר רפואי בגטו

הקמת מעין בית-ספר לרפואה בגטו ורשה

מקרה בוחן רפואה בגטו וילנה

תברואה בגטו:

בית חולים יהודי בגטו:

המחקר הרפואי בגטו וילנה:

עדויות מהספרות המחקרית של רופאים מתוך הגטו

עדות של ד"ר לזר אפשטיין, גטו וילנה

עדויות רופאים בגטו ורשה שביצעו מחקר רפואי

סיכום

ביבליוגרפיה:

מבוא 

תנאי המחיה הקשים בגטאות, שהתאפיינו בעוני קשה, מחלות זיהומיות משתוללות בצורות אנדמיות ואפידמיות, רעב נרחב ושיעור תמותה גבוה משמעותית, חייבו יצירת מערכת בריאות המסוגלת להתמודד עם האתגרים הסביבתיים החמורים. מערכת זו נועדה למנוע התפרצויות מחלות, לטפל בחולים ולשמור על בריאות אוכלוסיית הגטו.

במרכז ארגון שירותי הבריאות בגטאות היה מחלקת בריאות (מחלקה סניטרית) בתוך המועצה היהודית של הגטו (יודנראט), לצד בתי חולים מרובים, מרכזים רפואיים, תחנות עזרה ראשונה ורופאים שהוקצו ליחידות העבודה. מאמר זה מתאר בקצרה את מבנה המערכת בגטאות שונים, תוך הדגשת תפקידה במניעת מגיפות, שיפור תנאי המחיה וחינוך לבריאות הציבור. בנוסף, הוא נוגע במחקר הרפואי שנערך בגטאות, ובמיוחד בחקירת "מחלת הרעב" בגטו ורשה והמאמץ העצום להקים שם בית ספר לרפואה מחתרתי.

המציאות הקודרת של מחלות נפוצות, בעיקר מחלות זיהומיות ותת תזונה, הובילה לשיעורי תמותה גבוהים, מה שהצריך הקמת מערכת בריאות מקומית. מערכת זו הציגה דמיון רב בגטאות שונים.

בתקופת השואה, רפואה בגטאות הייתה מאוד מוגבלת וקשה למדי. גטאות היו מחנות ההתעללות והשבויים שהוקמו על ידי הנאצים בשלטון הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה. התנאים בגטאות היו קשים ביותר, ויתר על כן על היהודים השורדים להתמודד עם מגוון רב של בעיות רפואיות בכלי הגט.

רפואה בגטאות הייתה תלויה באופן ראשי על משאבים זניחים, בהתאם לכך, טיפול רפואי ותרופות זמינים היו מוגבלים מאוד. התנאים הנוראיים גרמו להתפשטות מחלות כמו טיפוס ושלשולים, והיה קשה לטפל בהן ביעילות. הרופאים בגטאות נתקלו באתגרים רבים בניסיונם לספק טיפול רפואי תוך כדי מגבלות המשאבים והתנאים.

הנאצים ניסו להשתמש ברפואה גם לצורך הנאציפיקציה, לצורך התעללות באסירים ולמעשה גם לצורך ניסויים רפואיים חסרי האכפתיות על בני האדם.

למרבה המזל, ישנם דיווחים על רופאים ואנשי רפואה שניסו לעזור לאנשים בגטאות במתן טיפול רפואי ותרופות כמה שניתן תוך כדי התנגדותם לשלטון הנאצי ומחנות ההשמדה. אולם, בגלל התנאים הקשים והסיכון הקיים, רוב היהודים בגטאות לא היו יכולים לקבל טיפול רפואי איכותי ויעיל. .

תובנות משמעותיות נאספו מארכיוני מוסדות יהודיים בתוך הגטאות, כגון הרשומות של מחלקת הבריאות ומחלקת הסטטיסטיקה של המועצות היהודיות (יודנראט או אלטסטנראט), יומנים של מנהיגי יודנראט כמו חיים רומקובסקי מגטו לודז' ואדם צ'רניאקוב מגטו ורשה, ורשומות של מוסדות רפואיים מצבאות השחרור לאחר המלחמה. רשומות אלה, לצד תיעוד ממקורות גרמניים ובעלות הברית, מספקות מקור עשיר של נתונים לחקר תקופה היסטורית זו.

חשוב להמשיך ולספר את סיפורם של הרופאים היהודיים בשואה, להנציח את גבורתם וללמוד ממעשיהם. סיפורם מהווה עדות מרגשת לעמידות הרוח האנושית, לתקווה ולמסירות גם בתנאים הקשים ביותר.

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הרפואה בגטאות בתקופה השואה?

ביבליוגרפיה לדוגמא

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA (‏13 מאי, 2024)

דינר דן, השואה ומלחמת העולם השנייה: זמנים אפלים. הוצאת מאגנס, האונ' העברית ירושלים (2022)

שקלאי א', התרמיל ששָׂרד - זיכרונות מתקופת השואה, הוצאת משכל (2022)

קראל ה', מרד גטו ורשה : להקדים את אלוהים, הוצאת משכל (2023)