‏290.00 ₪

תוכן עניינים

הקדמה אישית

מבוא

שאלת המחקר

סטטוס משפטי

אחאים

התמורות אשר חלו בנגישות ומהימנות בדיקות ה- DNA והשפעתן

ירושה

עסקת מתנה במקרקעין

זכויות קרובי החולה

מזונות

האם יש חשיבות למסלול תורם הזרע אנונימי או לא?

תרומות זרע ואנונימיות התורם

משפט משווה: חשיפת זהותו של תורם זרע לילדיו הביולוגיים

דין מצוי: חשיפת זהותו של תורם זרע לילדיו הביולוגיים בישראל (לשם איתור אחאים)

משפט עברי

אחים שנולדו מתורם זרע אחד – עיגון בחקיקה

יתרונות עיגון בחקיקה

חסרונות עיגון בחקיקה

הצעות לשינוי חקיקתי

הצעת חוק היפותטית: זכותם של אחאים שנולדו מתורם זרע אחד, לאתר את אביהם הביולוגי

דברי הסבר

הצעת החוק

הצעות לפתרון

סיכום

ביבליוגרפיה

הקדמה אישית

בנימה אישית אומר שהנושא מעניין אותי כי קודם קראתי על התופעה בעיתונות ואחר כך הנושא הפך קרוב לליבי כי קשור לחברה שלי. 

חברה שלי פנתה לבנק הזרע לפני כ 20 שנים במטרה להביא ילד מתרומת זרע כרווקה, כשנתיים לאחר מכן חברה שלה פנתה לאותו בנק הזרע במטרה להרות. לאחר שהבדיקות הגנטיות הפכו זמינות ופופולריות, החברה הראשונה פנתה למאגר בחו״ל שאוסף דגימות מכל העולם במטרה למצוא קשרי משפחה, היא דירבנה את החברה השנייה לשלוח דגימה לאותו המאגר.

התברר שהבנות שלהן הן אחיות מאותו תורם, הבנות היו בקשר חברי הדוק עוד קודם. בהמשך החברה מצאה לא פחות מ 14 התאמות של אחים ואחיות מאותו התורם. האמהות ניהלו קשרי חברות, הפגישו את הילדים, חגגו יחד, חלק מהקשרים שרדו, חלקם לא.

הסיפור הזה היה הטריגר לעסוק בנושא בכלל והקשר בין שתי הבנות בפרט.

מבוא 

בעשורים האחרונים הן בעולם והן במדינת ישראל, חלו תמורות רבות הנוגעות למבנה המשפחה הגרעינית כפי שאנו מכירים מקדמת דנא. המבנה המסורתי של אב, אם וילדים, מוצא עצמו נדחק ומפנה מקום להרכבים שונים של משפחות, מצב אשר יוצר סוגיות חדשות אשר לא נדונו בעבר, ועל כן לא נקבעה חקיקה מתאימה או מקיפה בעניינם. ניתן למנות הורות חד מינית, פונדקאות ותרומת זרע או ביצית כדוגמאות שכיחות למשפחות חדשות אלו, אשר כל אחת מהן מרחיבה ומשנה את המושג משפחה, סוגיות חדשות עולות וכל סוגיה מאלצת בסופו של דבר, את מערכות החוק והמשפט להדביק את השינוי ולקבוע חוקים ודינים אשר יבטאו את המצב המשפטי החדש. 

במדינת ישראל אין הלכה למעשה חקיקה עיקרית בתחום הגדול והמורכב הזה, אלא תקנות ונהלים החוסים תחת כנפיו של משרד הבריאות, שבצירוף המלצה של ועדות והתנהלות של בנקי הזרע מהווים איזשהו מתווה הנוגע לפן המעשי רפואי טרם ההתעברות. לאחר הלידה אין כל התייחסות בחוק לקשר אפשרי בין צאצאיו של תורם יחיד. 

את נושא תרומת הזרע לדוגמא, יש לחלק בין תרומה לאישה נשואה, אשר בעלה אינו יכול להוליד ילדים ועל כן נעזרים הם בתרומת זרע, לבין נשים רווקות אשר פונות לקבלת תרומת זרע. במדינת ישראל תורם הזרע בשני המקרים נשאר אנונימי, אך המקרה הראשון והסוגיות הייחודיות העולות בו, מביא דיון אחר לגמרי מזה שבחרתי לעסוק בו.

הנושא בו אעסוק מתעורר באופן בלעדי כמעט לגבי ילדים אשר נולדו מתרומת זרע לנשים שלא במסגרת נישואים. בשנים האחרונות אנו חוזים בתופעה, שהינה תוצאה ישירה של הורות יחידנית מתרומת זרע. נשים אשר הרו והקימו משפחה מתרומת זרע, לרוב, מבקשות לאתר ילדים וילדות נוספים אשר נולדו מאותו התורם. מגמה זו נולדה לראשונה בשל החשש והרצון למנוע מצב בו כפי שביטא זאת פרופ' קורינאלדי " שמא ישא הילד את אחותו מאביו" אחראית לעיתים לגילוי של מספר לא מבוטל של אחאים הנושאים מטען גנטי זהה מצד האב תורם הזרע.

יש וגילוי זה הביא ליצירת מעין משפחה אלטרנטיבית החולקת חגים וימי הולדת, מפגשים יזומים וקשר קרוב, הילדים מודעים לקשר ביניהם ושמחים לגלות שהם לא לבד, וכמו בכל משפחה ישנם גם קשרים אמיצים וגם כאלו שמתפוגגים עם הזמן.

לאור השינוי במבנה המשפחה המסורתי, ויצירת קשר משפחתי מסוג חדש, האם יש לקבוע מעמד חדש בתחום דיני המשפחה? האם אותם אחאים המנהלים קשר משפחתי הדוק כפי שמתקיים במשפחות בהן אחים ואחיות נולדו להורים באופן מסורתי, זכאים למעמד משפטי זהה? האם קשר הדם מצד האב אשר אינו נוכח במערכת יחסים זו מעצם טבעה, יכול להיחשב לקשר משפחתי על כל המשתמע מכך? האם יש ביחסים אלה עד כדי סטטוס משפטי חדש?

שאלות רבות עולות , וככל שאני יורדת לעומקם של דברים, היבטים חדשים נחשפים ושאלות חדשות נולדות, אך קצרה היריעה.

שאלת המחקר

אחאים שנולדו מתורם זרע אחד – האם נכון לעגן בחקיקה את היחסים המשפטיים ביניהם, וליצור סטטוס משפטי חדש, לאור המגמה לאתר ולקיים קשר משפחתי ביניהם?

ביבליוגרפיה לדוגמא

תקנות בריאות העם (בנק הזרע), תשל"ט - 1979

הצעת חוק הסדרת בנק הזרע, ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), הגשת נוסח אחרון , איתן גינזבורג 06/12/2021

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (‏24 מרץ, 2024)

מרידור מ' אבהות ואמהות, דרכי ההקניה וההוכחה – דין, הלכה ומעשה. אוצר המשפט (2023)

רות זפרן, אחים ואחיות במשפט, עיוני משפט מ"א, 2018.

רות זפרן, "זכות המאומץ להתחקות אחר זהות הוריו הביולוגיים- התבוננות ביקורתית מנקודת מבט השוואתית" משפחה במשפט א, 2007.