‏290.00 ₪

תוכן עניינים 

מבוא

שאלת  המחקר :

סקירת ספרות

העסקת עובדים פלשתינאים בקבלנות-משנה

הרפורמה בהעסקת עובדים פלשתינאים לגבי סחר בהיתרים וכבילה למעסיק

זכויות סוציאליות: בטיחות ונגישות לרפואה במקומות עבודת פלסטינים

עתירות לבג"צ בקשר לשיפור זכויות סוציאליות של  עובדים פלשתינאים

מיצוי זכויות סוציאליות של  עובדים פלשתינאים בתחום הפנסיה

מיצוי זכויות סוציאליות של  עובדים פלשתינאים בתחום תשלום דמי מחלה

תקנות לפגיעה ביכולת עובד פשתיני לתבוע מעסיקו שקודמו ע"י שרת המשפטים שלעבר, איילת שקד

השפעת מגיפת הקורונה על זכויות ועבודת פלסטינים בישראל

ביבליוגרפיה

מבוא

עבודתי תדון בנושא העסקת וזכויות סוציאליות  לעובדים פלשתינאים ,  נושא קבלת רישיונות עבודה  המותנים במצב הביטחוני וביתרת מכסות  ,חידוש  רישיונות עבודה  התלוי בדיווחי המעסיק על שכר עבודה ובדיקה יסודית על ידי הממשל הצבאי –מפקדת תיאום וקישור  . 

בעבודתי אציג את  מניעי המעסיקים באופן שיטת דיווחי  שכר המינימום  המדווח ומשולם  באמצעותם  במדורי התשלומים . ההשלכות של  דיווחי השכר המדווחים על ידי המעסיקים  שאחוז גבוה מהדיווחים  הם דיווחים לא אמתיים ועל פי שכר מינימום בלבד. 

נושא זה מלווה אותי מיום גיוסי לצהל בשנת 1989 בתקופת האינתיפאדה , המשך שירותי כאיש מודיעין ועיסוק מול תושבי שטחים , וכיום כמנהל אבטחה בכיר בארגון שלעיתים נתקל במעסיקים פרטיים העובדים מולנו .

חשיבות עבודתי היא לחשוף  באיזה  מידה שיטת  דיווח השכר מעודדת דיווח  פיקטיבי  על ידי  המעסיקים  ,המהווה פגיעה בזכויות הסוציאליות בטווח הארוך  של  העובדים מהשטחים, וניצול מצב מדיני \ פוליטי \ בטחוני לעיתים למניעת מימוש זכויות של עובדים אלו .

המעסיקים  נתבעים ומחויבים  על ידי ערכאות משפטיות להשלים את תשלום  הזכויות הסוציאליות . השיח המשפטי עבר "מהפכה חוקתית" , מאז חקיקת חוקי יסוד בשנת 1992 ,במגמה הולכת וגוברת להגן על הזכויות החברתיות-  הגנה ראשונית על זכויות  האדם הבסיסיות , בסיועם  של ארגונים פוליטיים חברתיים המייצגים והמיידעים את העובדים  הפלשתינאים . 

בשנים האחרונות מספר העובדים הפלסטינים בישראל נמצא בעלייה מתמדת, בפרט בענף הבניין, שהינו המעסיק הגדול ביותר של עובדים פלסטינים בישראל. 

נכון להיום עבדו בישראל למעלה מ-80 אלף עובדים קבועים, מתוכם כ-60 אלף בענף הבניין. ענפים משמעותיים אחרים בהם עובדים פלסטינים בישראל הם חקלאות, תעשייה ובריאות.

תעסוקת פלסטינים בישראל נדרשת נוכח האבטלה הגבוהה בגדה המערבית והמשכורות הנמוכות יחסית לישראל. תלות העובדים הפלסטינים בישראל צמחה על רקע אפשרויות התעסוקה המוגבלות בשטחים, הנובעות במידה רבה ממדיניותה של ישראל עצמה. זו חששה מאז ומתמיד מפיתוח פלסטיני שיקטין את התלות הכלכלית בה, ונהנתה במשך עשורים רבים מכוח עבודה זול וזמין.

עבודת פלסטינים בישראל דורשת שני היתרים: היתר העסקה למעסיק והיתר עבודה לעובד. עד לאחרונה, העובדים היו  "כבולים" למעסיק שביקש את ההיתר עבורם: שם המעסיק נרשם בהיתר העבודה והם לא יכלו לעבור למעסיק אחר. עזיבת המעסיק מכל סיבה שהיא, כולל תנאי עבודה לא הולמים, התעמרות ויחס גרוע, משמעותה הייתה אובדן היתר העבודה בישראל.

הכבילה למעסיק נועדה, במקור, להיות אחד האמצעים להגן על כוח האדם המקומי. בפועל, במקרה של עובדים פלסטינים, הכבילה הוצדקה גם במטרה לאומית  אחרת, והיא ההגנה על ביטחון אזרחי ישראל, בעודה משמשת להטלת  מגבלות חמורות על  תנועת העובדים וחירותם (כל  העובדים שקיבלו היתר לעבוד בישראל עברו בחינה פרטנית על ידי גורמי הביטחון שהעריכו שלא נשקפת  מהם סכנה ביטחונית).

 שאלת  המחקר :  

באיזה מידה  החוק לזכויות סוציאליות  ממומש על ידי המעסיק הישראלי כלפי עובדים פלשתינאים ? 

ביבליוגרפיה לדוגמא

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2023)

מנאל תותרי- ג'ובראן, "לשיח הזכויות של קבוצות מיעוט ומוחלשות במערכת המשפט הישראלית", ספר ג'ובראן (הוצאת מכון סאקר ונבו) (2021)

ביילין יוסי, סודות שלא אקח איתי, הוצאת ספרי חמד (2021)

הנגבי צ', לא ארץ נוכרייה לקחנו, הוצאת ספרי חמד (2021)