‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

תביעות נגד חברי כנסת של אנשים  פרטיים

פסיקה

פסק הדין בעניין ע"א 4534/94 חברת הכנסת נעמי חזן נ' עו"ד יוסף גולדברג

פסק הדין בעניין רע"א 10520/02 חברת הכנסת סופה לנדבר נ' אריה אבנרי

תביעה נגד חברת הכנסת איילת שקד בגין דברים שאמרה בראיון עיתונאי : שאנשי שמאל "שונאים את ישראל".

תביעה נגד חבר הכנסת דודי אמסלם שכתב בפוסט ש"השמאלנים הם בוגדים".

תביעה נגד חברת הכנסת עידית סילמן בגין דברים שאמרה במליאת הכנסת: "הערבים הם לא בני אדם" (2021).

אמירות פוגעניות של חברי כנסת בישראל

שיקולים אתיים עבור נבחרי ציבור

מקרי מבחן: פסקי דין על הצהרות פוגעניות

דמוקרטיה על ספסל הנאשמים

המשמעויות של תביעות נגד חברי כנסת על חופש הביטוי של אנשים פרטיים

המסגרת המשפטית

מקרי בוחן

השלכות על הדמוקרטיה

עילת הסבירות בשקילת חופש הביטוי של ח"כ: בגצ מורחב שאישרר עילת הסבירות (2024) ורפורמת לוין

מגן חקיקה או מסווה אחריות? בחינת ההצעה להרחבת חסינות חברי הכנסת ברפורמת לוין

הרקע ליוזמת הרפורמה המשפטית

טיעונים לזכות הגדלת חסינות חברי הכנסת

השפעות פוטנציאליות על ממשל ודמוקרטיה

ומן הפרט אל הכלל: חסינות ח"כ

סוגים של חסינות

הסרת חסינות

פסיקה בנושא חסינות חברי כנסת

האם חסינות חברי כנסת מגנה על חופש הביטוי שלהם?

פס"ד הסרת חסינות של ח"כ פנחסי

שלילת חסינות חברת הכנסת זועבי לאור אמירתה שהציונות היא גזענות

פסק הדין בעניין חסינות חופש הביטוי של בנימין נתניהו שהדליף על כוונה לסגת מרמת הגולן (מסמך שטאובר)

הנשיא ברק

תביעה נגד חבר כנסת על פי דיני לשון הרע לאור חוק חסינות חברי כנסת

האם חסינות חברי כנסת חלה על לשון הרע?

חסינות חברי כנסת בתביעות דיבה

לשון הרע, החוק והמחוקקים: חסינות חברי כנסת

חסינות חברי כנסת בתביעות דיבה

הנימוק שמאחורי החסינות בתביעות דיבה

השלכות ותפיסות ציבוריות

אי הסרת החסינות של חבר הכנסת ד"ר עופר כסיף בזמן מלחמת חרבות ברזל (2024)

השפעות דברי לשון הרע פומביים של חברי כנסת

ההשלכות המשפטיות של לשון הרע על ידי חבר כנסת

ההשפעה החברתית: שחיקת אמון הציבור

השלכות פוליטיות והתהליך הדמוקרטי

איזון בין חופש הביטוי לאחריות

משפט משווה

חופש הביטוי של חברי פרלמנט בעולם

בריטניה

חסינות חברי פרלמנט בריטים בעניין חופש הביטוי שלהם

הסרת חסינות

פסיקה בנושא חסינות חברי הפרלמנט הבריטי

האם חסינות חברי הפרלמנט הבריטי מגנה על חופש הביטוי שלהם?

ארה"ב

חסינות חברי בית הנבחרים וסנאטורים אמריקנים בעניין חופש הביטוי שלהם

הסרת חסינות

פסיקה בנושא חסינות חברי הקונגרס האמריקני

האם חסינות חברי הקונגרס מגנה על חופש הביטוי שלהם?

סיכום

ביבליוגרפיה

חקיקה:

ספרות ומאמרים:

פסיקה:

אנגלית:

מבוא 

עבודה זו תעסוק בנושא מרתק:  זכות חבר כנסת להתבטא כרצונו: חסינות חברי כנסת חופש הביטוי ותביעת לשון הרע.

אם אדם פרטי סבור שחבר כנסת הפר את זכויות חופש הביטוי שלו, הוא רשאי לבחור לנקוט בהליכים משפטיים. זה יכול להיות כרוך בהגשת תביעה בגין לשון הרע, פגיעה בפרטיות או תביעות משפטיות רלוונטיות אחרות. 

בשנים האחרונות, מדינת ישראל חוותה מגמה הולכת וגדלה של תביעות משפטיות נגד חברי כנסת, המטילות ספק ישירות באיזון העדין בין חופש הביטוי לבין האחריות של נבחרי ציבור. אתגרים משפטיים אלה לא רק בוחנים את גבולות החסינות הפרלמנטרית אלא גם מעלים חששות משמעותיים לגבי ההשפעה על עקרונות דמוקרטיים ועל השיח הציבורי. "דמוקרטיה במשפט: ההשלכות של תביעת חברי כנסת על נאום" שואפת לחקור את הצומת המורכב הזה, לנתח כיצד תביעות משפטיות כאלה משפיעות הן על הנוף המשפטי והן על ההשלכות החברתיות הרחבות יותר על חופש הביטוי ועל מעורבות דמוקרטית.

חופש הביטוי הוא זכות יסוד דמוקרטית, המאפשרת לאנשים להביע את דעתם בחופשיות, ללא חשש מעונש או רדיפה. זכות זו חלה גם על חברי כנסת, אשר מהווים נציגי העם בפרלמנט.

דוגמא מהפסיקה: חברת הכנסת סופה לנדבר פרסמה מאמר בעיתון נגד אריה אבנרי. אבנרי הגיש תביעת דיבה נגד לנדבר, בטענה שהדברים שכתבה פגעו בשמו הטוב.

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אבנרי וקבע שלנדבר לא חרגה מגדר חסינות חברי הכנסת. בית המשפט אימץ את קביעותיו של בית המשפט המחוזי וקבע שלנדבר פרסמה את הדברים בתום לב ושהיא פעלה במסגרת תפקידה כחברת כנסת.

בית המשפט העליון חזר על קביעתו בעניין חזן נ' גולדברג, וקבע שחבר כנסת מוגן מפני תביעות דיבה גם אם הדברים שפרסם אינם נכונים. בית המשפט קבע שחופש הביטוי של חברי הכנסת הוא ערך חשוב שיש להגן עליו, גם אם הדברים שפורסמו עלולים לפגוע באדם אחר.

חוק החסינות של חברי הכנסת, תשי"א-1951, מעניק לחברי כנסת חסינות מפני העמדה לדין פלילית או אזרחית בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה - בכנסת או מחוצה לה - אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת.

חסינות חברי הכנסת נועדה להגן על חופש הביטוי שלהם, על מנת שיוכלו למלא את תפקידם כראוי, ללא חשש מעונש על הצבעתם או על דבריהם.

עם זאת, חסינות חברי הכנסת אינה מוחלטת. היא חלה רק על מעשים שבוצעו במילוי תפקיד חבר הכנסת, או למען מילוי תפקיד חבר הכנסת. אם חבר כנסת מבצע מעשה שאינו קשור לתפקידו, הוא עשוי להיות נתון למשפט.

השאלה האם חסינות חברי הכנסת מגינה על חופש הביטוי שלהם, או שמא היא פוגעת בו, היא שאלה מורכבת. יש הטוענים כי חסינות חברי הכנסת היא הכרחית להגנה על חופש הביטוי שלהם, שכן היא מאפשרת להם להביע את דעתם באופן חופשי, מבלי לחשוש מעונש. אחרים טוענים כי חסינות חברי הכנסת היא בלתי מידתית, וכי היא מאפשרת לחברי כנסת לפגוע בחופש הביטוי של אחרים.

בישראל, התפיסה המקובלת היא כי חסינות חברי הכנסת היא הכרחית להגנה על חופש הביטוי שלהם. עם זאת, ישנם מקרים שבהם נקבע כי חסינות חברי הכנסת אינה חלה, כגון במקרים שבהם המעשה מהווה עבירה פלילית חמורה.

מעניין לבחון תביעות של אנשים או חברי כנסת כנגד חברי כנסת אחרים בעקבות אמירות כאלה ואחרות.

בישראל, חברי כנסת חסינים מפני תביעות דיבה על דברים שאמרו במסגרת עבודתם הפרלמנטרית. חסינות זו נועדה להגן על חופש הביטוי של חברי הכנסת ולאפשר להם לבצע את תפקידם ללא חשש מתביעות משפטיות.

עם זאת, חסינות זו אינה מוחלטת. ישנם מקרים בהם ניתן לתבוע חברי כנסת בגין דברים שאמרו, גם אם נאמרו במסגרת עבודתם הפרלמנטרית. לדוגמה, ניתן לתבוע חבר כנסת בגין דברי לשון הרע שנאמרו שלא בתום לב או במטרה לפגוע באדם אחר.

בנוסף, ישנם מקרים בהם ניתן לתבוע חברי כנסת בגין דברים שאמרו מחוץ למסגרת עבודתם הפרלמנטרית. לדוגמה, ניתן לתבוע חבר כנסת בגין דברי לשון הרע שנאמרו במסגרת ראיון עיתונאי או בפרסום ברשתות חברתיות.

במדינות רבות, חברי הפרלמנט  נהנים מחסינות משפטית כאשר מדובר בדיבה או בהצהרות שנאה שנאמרו במליאת הכנסת. זהו חלק מהמנגנונים המיוחדים המאפשרים לחברי הכנסת לבטא את דעותיהם והצהרותיהם במסגרת הפרלמנטרית באופן חופשי, וזאת כדי לשמור על תהליך הדמוקרטי.

עם זאת, חסינות זו ניתן להתעלם ממנה במקרים מסוימים, כמו דברי הסתה, הסתה לפשע, איומים או דברי שקר שיובילו לפגיעה באדם או בציבור. במקרים כאלה, ניתן להגיש תביעות כנגד חברי הכנסת.

לפיכך, אם חבר פרלמנט אמר משהו בפרלמנט שנחשב לדיבה או להצהרה שנאה, יש להביא ראיות רלוונטיות ולהגיש תביעה בהתאם. עם זאת, יש לקחת בחשבון שזהו עניין מורכב והקריטריונים להגביל את חירות הביטוי של חברי הכנסת במליאה הם מאוד מחמירים.

חופש הביטוי של חברי הפרלמנט הוא אבן יסוד במערכת הדמוקרטיה ברוב מדינות העולם. זכותם לבטא דעות ולהביע דעות פוליטיות וחברתיות בפומבי, ובמיוחד במשך דיונים בפרלמנט או בוועדות פרלמנטריות, היא חלק בלתי נפרד מתפקידם הדמוקרטי שלהם.

זכות זו מאוד מוגבלת על פי החוק והמנהג הפרלמנטרי בכל מדינה. לדוגמה, ברוב המדינות, חוקים קיימים המגבילים את ההבעות העלובות, המכלילות או הפוגעות. בנוסף, ישנם חרטומים שבהם חברי הפרלמנט יכולים לאבד את חופש הביטוי שלהם, כגון הסתה לאלימות, הסתה לפשע או דברי פגיעה בכבודו של אדם או בקבוצה.

שאלת המחקר

היכן עובר הגבול שבין חסינות חברי כנסת בחופש הביטוי אל מול תביעה על פי דיני לשון הרע?

ביבליוגרפיה לדוגמא

חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי 

פרופ' מאוטנר מנחם אוטונומיה ושגשוג - לקראת ליברליזם סוציאל־דמוקרטי, הוצאת משכל  (2023)

גל-נור יצחק שר-הדר נטע להט ליהיא משילות משולבת בישראל. הוצאת הקבוץ המאוחד (2023)

דפנה אבניאלי דיני חסינות, הוצאת פרלשטיין-גינוסר, 2014.