‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא 3

שאלת המחקר: 5

השערת המחקר: 5

פרק 1: המשטר והחוק הבינ"ל הרלבנטי (דיני מלחמה) לשליטה הבטחונית של ישראל בשטחים המוחזקים 5

אמנת רומא 8

האמנה הבינלאומית לזכויות פוליטיות (ICCPR) 9

האמנה הבין־לאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (ICESCR) 10

חוות דעת מייעצת בעניין הכיבוש הישראלי בית הדין הבינלאומי 2021 11

הדילמה הדמוקרטית בהתמודדות עם הטרור 12

פרק 2: הריסת בתי מחבלים עונש מידתי או לא מבחינת זכויות אדם? 18

סמכות הריסת בתי מחבלים 18

מקור תקנות ההגנה ומעמדן הנורמטיבי 19

היקף הסמכות ומשמעותה 20

בחינת סמכות הריסת הבתים בהתאם לכללי המשפט הישראלי 23

בחינה מנהלית 26

בחינת סמכות הריסת הבתים בעיני המשפט הבינלאומי 30

תחולת אמנת ג'נבה ואמנת האג בדין הישראלי הפנימי 30

הוראות הדין הבינ"ל ההומניטארי בדבר איסור פגיעה ברכוש 33

התפתחות מדיניות השימוש באמצעי הריסת בתי מחבלים 35

פרק 3: חוקיות ביצוע מעצרים מנהלים ע"י מדינת ישראל בשטחים המוחזקים על פי אמנות בינלאומיות לשמירת זכויות אדם: 39

סיכום 43

ביבליוגרפיה 45

מבוא

עבודה זו עוסקת בהפרת זכויות אדם של החוק הבינלאומי שמפרה ישראל במלחמתה בטרור ברחבי הגדה המערבית.

בפרק זה אציג את שאלת המחקר ואסביר את חשיבותו. שאלת המחקר תיבדק מכמה נקודות מבט. תחילה אציג את פרקטיקת הריסת הבתים ואופן ביצוע מעצרים מנהליים בגדה. אתן סקירה על מעמד הגדה המערבית על פי החוק הבינלאומי (שטח כבוש או שטח בריבונות ישראלית) ומה הם הטיעונים המשפטיים של ישראל ביחס למעמד השטחים. אתיחס לסעיף 64 לאמנת ז'נבה הרביעית הקובע הגדרה מרכזית בדיני הזהות הבינלאומית ובזכויות האדם, 

כי "כל מדינה חתומה על אמנה זו מחוייבת לכינון, במסגרת החקיקה הלאומית שלה, את פרטיהם של האמנות על פי אמנה זו ולקדם את יישום תקנותיה הנוגעות לזיכויים של האדם הנבחרי באמנה זו". זהו אמנת הז'נבה המורכבת ביותר, שכלליה ואמות מידותיה נמצאות במרכז המערכת הבינלאומית להגנת זכויות האדם. בעצם, הסעיף מכריע על החובה של המדינות החותמות לאמנה זו לאכוף את תקנותיה ולהבטיח זכויות האדם המובנות בה. הסעיף תורם לקידום ולשימור של זכויות האדם ברחבי העולם ולחיזוק יציבות הסדר הבינלאומי בתחומים אלה.

אמשיך בהתייחסות לסעיף 53 לאמנת ז'נבה הרביעית שאומרת כי מדינה כובשת יכולה להרוס רכוש פרטי של תושבים אם הנסיבות הצבאיות מצדיקות זאת. כמו כן אבדוק אציג את החוקיות של יישום הפרקטיקה בראי המשפט הישראלי בהתאם לתקנה 119 בחוק הדישראלי העוסקת בהחרמה והריסה של רכוש פרטי בשטח כבוש והאם יש הלימה בין תקנה זו לחוקי זכויות אדם בינלאומיים. 

ביסוס שאלת המחקר והשערת המחקר (מתודולוגיה) יבוצע ע" סקירת ספרות עדכנית. מחקר עיוני.

לאחר השתלטות ישראל על הגדה המערבית בתום מלחמת ששת הימים החלו עימותים אלימים וביצוע מעשי טרור רבים של פלסטינים כלפי חיילים ואזרחים בארץ. אזרחים רבים נהרגו כתוצאה מגל טרור ששטף את המדינה. רוב מעשי הטרור כוונו על ידי ארגוני טרור פלסטינים כנגד אוכלוסייה אזרחית בלב המדינה ואזרחים רבים נהרגו ונפצעו. ישראל נקטה במספר אמצעי ביטחון בכדי להגיב לאלימות ולהפסיקה. שתי פרקטיקות קשות אותן בחרה ישראל ליישם במלחמתה בטרור הפלסטיני הם הריסת בתי מחבלים וביצוע מעצרים מנהלים (מעצרים ללא כתב אישום אשר יושמו על חשודים בפעולות טרור).

הריסת בית היא צעד קיצוני מעין כמותו. זו גזירה קשה שיש להטילה רק במקרים קיצוניים. אחת הקללות הקשות בערבית היא "איחראב ביתו". יש בזה משהו ארכאי ואיובי שמזכיר ענישה מימים קדומים. מאז מלחמת ששת הימים מדינת ישראל מחילה באסטרטגיה של הריסת בתים של מחבלים מהשטחים המוחזקים אשר קיים נגדם חשד מבוסס לעבריינות טרור. מכניזם כזה נותן זרקור על הבעיה המוסרית של הבאלנס בין בטחון המדינה ושלום הציבור הישראלי לבין ערכי הדמוקרטיה וזכויות המיעוט. עונש הרס של בית משרת, איפוא, 2 מטרות: עונש והרתעה.

על פי כללי המשפט הבינלאומי וכחלק מהשליטה האפקטיבית בשטח, החליט המפקד הצבאי להותיר על כנו את הדין המקומי הקיים, עד כמה שהדבר אינו נוגד את צרכי הביטחון.

ביהמ"ש העליון דחה עתירות שונות כנגד קליטתן של תקנות ההגנה למשפט הישראלי. עד כה, דחתה גם הכנסת את כל ההצעות לביטול התקנות והסדרת הסמכויות שנותרו בהן בחקיקה שתאזן כראוי בין צרכי הביטחון לבין חירויות הפרט, למעט החלפת תקנות המקנות סמכויות כלכליות ו/או סמכויות הפקעה ותפיסה של רכוש בחוקים של הכנסת.

נראה כי מצב החירום התמידי בו שרויה מדינת ישראל אינו מאפשר לכנסת לשנות או לבטל תקנות אלה בייחוד לאור הרצון והצורך האמיתי להעניק לרשויות הביטחון סמכויות למלחמה בטרור.

שאלת המחקר

אילו הפרת זכויות אדם על החוק הבינלאומי מפרה ישראל במלחמתה בטרור ברחבי הגדה המערבית?

ביבליוגרפיה לדוגמא

פרופ' עמיחי כהן, עו"ד טל מימרן, קווים אדומים להריסת בתי מחבלים, כתב עת המכון הישראלי לדמוקרטיה, 4 באפריל 2016. 

ליאון שלף "גבול האקטיביזם הוא הקו הירוק: בשולי ובשבילי הפסיקה של בית-המשפט הגבוה לצדק בשטחים" עיוני משפט יז תשנ"ג 757;

עדו רכניץ "הצעה לתפיסת ביטחון ללחימה בטרור", מערכות גיליון 462 (2015).

פרופ' אסא כשר ואלוף עמוס ידלין, "חיי אדם בלחימה בטרור ודילמת הסיכון" משפט ועסקים, יז (2014)