‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עוולת לשון הרע בידי עורכי דין בהליכים משפטיים ובין כותלי בית המשפט?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

מרכיבי העוולה של לשון הרע

פרסום לשון הרע כעוולה אזרחית וכעבירה פלילית

פרסום לשון הרע כעוולה נזיקית

פרסום לשון הרע כעבירה פלילית

מהו האיזון המצוי בין הערכים המתנגשים בסוגיית פרסום לשון הרע

סעיף 13

סעיף 13 כולל שתי קבוצות של הגנות:

הקבוצה הראשונה

סעיף 13(1)

לשון הרע בידי עורכי דין בין כותלי בית המשפט

האם ביטוי פוגעני במהלך דיון משפטי מהווה לשון הרע?

מה השוני בין הגנה זו להגנות אחרות בחוק איסור לשון הרע?

לשון הרע בדיון בבית המשפט 17

איזה סוג חסינות מעניק החוק?

מהם אותם המקרים אשר נופלים לגדרו של סעיף 13(5)? ומדוע שלא ניתן יהיה לתבוע על הוצאת לשון הרע בגינם?

הלכת חיר

איזונים – לשון הרע בכלל

משפט משווה

הדין בארה"ב לגבי לשון הרע בידי עורכי דין בהליכים משפטיים

הדין בבריטניה לגבי לשון הרע בידי עורכי דין בהליכים משפטיים

משפט עברי

גבולות איסור לשון הרע והרכילות

חסינותם של העדים

גבולות חסינותם של בעלי הדין

גבולות חסינותו של השופט

שיקולי מדיניות

סיכום

ביביליוגרפיה

לשון הרע הוא פרסום דברים שיש בהם כדי לפגוע בשמו הטוב של אדם, ואשר פורסמו ברבים. לשון הרע יכול להיחשב לעבירה פלילית, או לעילה לתביעה אזרחית.

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, קובע כי "הוא שנתכוון לפגוע באדם, בכוונה לגרום לו נזק, מפרסם דברים שיש בהם כדי לפגוע בשמו הטוב או בתנועת כבודו, בכובוד משפחת המנוח או בשמו הטוב של חברות או תאגידים".

החוק מגדיר גם מספר הגנות מפני תביעת לשון הרע, כגון: אמת בפרסום, תום לב, או הגנה על עניין ציבורי.

לשון הרע בידי עורכי דין בין כותלי בית המשפט הוא נושא שנוי במחלוקת. יש הטוענים כי לשון הרע היא חלק בלתי נפרד מעבודתם של עורכי דין, וכי היא נדרשת כדי להגן על האינטרסים של לקוחותיהם. אחרים טוענים כי לשון הרע של עורכי דין היא בעייתית, וכי היא יכולה לפגוע בשמו הטוב של האדם שמוּתקף, וכן באמון הציבור במערכת המשפט.

בישראל, נקבע בפסיקה כי לשון הרע של עורכי דין בין כותלי בית המשפט אינה פטורה מאחריות. בית המשפט העליון קבע כי "גם בהליך משפטי, יש להקפיד על קיום כללי ההתנהגות המקובלים בחברה, ובכלל זה על איסור לשון הרע. אין לאפשר לעורכי דין להשתמש בהליך המשפטי כדי להכפיש את שמו הטוב של יריבם, גם אם הם מאמינים שהוא אשם. לשון הרע של עורך דין בין כותלי בית המשפט יכולה לפגוע בשמו הטוב של האדם שמוּתקף, וכן באמון הציבור במערכת המשפט".

בתי המשפט בישראל דנו בנושא לשון הרע של עורכי דין בין כותלי בית המשפט במספר מקרים. במקרה אחד, דן בית המשפט בתביעת לשון הרע שהוגשה נגד עורך דין שהאשים את יריבו בכך שהוא "עבריין" ו"רוצח". בית המשפט פסק לטובת התובע, וקבע כי עורך הדין הפר את חובת הזהירות שלו כלפי התובע.

במקרה אחר, דן בית המשפט בתביעת לשון הרע שהוגשה נגד עורך דין שהאשים את יריבו בכך שהוא "שקרן" ו"לא אמין". בית המשפט דחה את התביעה, וקבע כי עורך הדין היה רשאי לטעון דברים אלו במסגרת הגנתו במשפט.

בסופו של דבר, השאלה האם לשון הרע של עורך דין בין כותלי בית המשפט היא חוקית היא שאלה מורכבת שתלויה בנסיבות המקרה. עם זאת, נקבע בפסיקה כי גם עורכי דין מחויבים לכבד את חובת הזהירות שלהם, וכי הם אינם רשאים להשתמש בהליך המשפטי כדי להכפיש את שמו הטוב של יריבם.

ביביליוגרפיה לדוגמא

פקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשי"ב-1952, ס"ח 340 

‏א' מרקוס אשם תורם בראי דיני הנזיקין והחוזים, הוצאת אוצר המשפט (2023)

מיכל לביא "שיתוף לשון הרע ברשתות חברתיות בעקבות ע"א שאול נ' נידיילי " משפטים גליון טו, האונ' העברית ירושלים

אהוד גוטל ויובל פרוקצ'יה, "הניזוק הבלתי סביר: אשם תורם, הקטנת הנזק, ודיני הנזיקין" משפטים גליון נ(2), האונ' העברית ירושלים