‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סוגיית פרטיות עובד במקום העבודה ומעקב אחרי רכבי עובדים?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

מעקב אחרי עובד באמצעות איכון – הייתכן?

אינטרס המעביד: מעקב אחרי רכבי עובדים

הנורמה והחוק בענין מעקב אחרי עובדים:

פרטיות במקום העבודה, בילוש והתחקות אחרי עובדים

היבטים משפטיים וחברתיים של בילוש אחרי עובדים

מעקב המעביד אחרי תיבות דואר אלקטרוני

אמצעי מעקב מוסריים ומוסריים פחות של המעסיק

מצלמות:

טלפון נייד:

שימוש בשעון נוכחות ביומטרי –

מכשירים של החברה:

רכב מהעבודה:

מעקב אחרי רכבי עובדים והפרת פרטיות במקום העבודה

האם מותר להתקין מכשיר מעקב GPS ברכב הנמצא בשימושו של עובד?

משפט משווה

המצב בישראל ובארה"ב

מעקב אחרי רכבי עובדים - המצב המשפטי בארה"ב

מעקב אחרי רכבי עובדים - המצב המשפטי בבריטניה

סיכום

ביבליוגרפיה

בעבודה זו נעסוק בנושא החשוב של פרטיות עובד במקום העבודה בדגש על נושא של מעקב אחרי עובדים באמצעים טכנולוגים כדוגמת איכון, נעסוק באופי החוקתי של הזכות לפרטיות המותר והאסור יחסי הכוחות בין העובד למעביד וכמובן האיזון בין הצורך של המעביד לנהל את המשאבים שלו בביטחון אמונה ורלוונטיות לבין הרצון אשר לגמרי הגיוני וברור לשמור על הזכות הבסיסית והטבעית של אדם לפרטיות בכל מקום בו הוא יהיה.

במסגרת עבודתי זו העוסקת במהותה והיקפה של פרטיות במקום העבודה נושא אשר ניתן לו נתח רחב ונכבד בדיני העבודה ונידון לא מעט בבתי המשפט, ארצה להתעכב דווקא על עניין המעקב אחרי עובד באמצעי איכון שונים, כדוגמת טלפון או איכון באמצעות רכב, במסגרת זאת תישאל השאלה: האם גם בזמנים בהם זכויות חוקתיות של מעביד מתנגשות עם זכויות חוקתיות של עובד אפשר להגיע לאיזון חוקתי בין ההפרה של פרטיותו של העובד על ידי מעקב לבין הזכות החוקתית של אדם לפרטיות.

בהמשך אנסה לפענח ולמצוא איזון מתאים וראוי בין  זכויותיו של המעביד לבין זכויותיו של העובד וננסה להבין האם הזכות לפרטיות גוברת על זכות המעביד על הקניין שלו.

בעולמנו הגלובלי נושא המעקב הרי מקבל כותרות כל הזמן הסחר במידע על חיינו נעשה כל כך נפוץ אך כיוון שזה רחוק מאיתנו בפעולות היומיומיות שלנו איננו חושבים על זה אך כאשר אנחנו מבינים שגם המעסיק יכול לעקוב אחרי העובדים באמצעים כאלה ואחרים אפילו ללא ידיעתנו היא זאת שהביאה אותנו לעסוק ולכתוב על נושא חשוב זה.

למעשה הזכות לפרטיות אמנם מעוגנת בחוקים בבסיסו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובנוסף גם בחוק הגנת הפרטיות אבל אין באמת הגדרה של לפעולה שמהווה פגיעה בפרטיות כיוון שהגדרה החוק היא מאוד רחבה ס' 1 לחוק "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמה" כלומר החוק מדבר על הסכמה ואי הסכמה אך לא  מרחיב למשל על כמה אפשר לפגוע בהסכמה מה גם שלעיתים ההסכמה היא מעורפלת ולא ברורה כמו הנושא עליו אנחנו באים לדבר שזה איכון רכבים אשר למעשה כשאדם מקבל רכב ממקום העבודה הוא יודע שיש מערכת איכון ומסכים לה מכיוון שהיא משמשת בעיקר לגניבה או לצרכים אשר לא אמורים להשפיע על עבודתו אך ייתכן מצב בו המעסיק ישתמש בזה לרעתו של העובד ולכן באנו לחפש לדון ולחקור מה היא הדעה הרווחת המלומדת ולנסות למצוא את שביל האמצע בין הצרכים של המעסיק ובין הפרטיות של המועסק.

ביבליוגרפיה לדוגמא

חוק-יסוד: חופש העיסוק

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ס' 3

הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (‏25 דצמבר, 2023)

לוין א' אכיפת דיני העבודה - הדין, ההלכה והמעשה. אוצר המשפט (2023)

סוסקינד דניאל עולם העבודה וטכנולוגיה: עולם בלי עבודה. הוצאת עם עובד (2022)