‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

חוק אשראי הוגן

מטרת החוק המוצע החדש והצורך בו- חוק חדש

הרקע לחקיקת החוק: מטרת החוק, מדוע החליפו את חוק הלוואות חוץ בנקאיות בחוק אשראי הוגן?

עיקרי החוק

הריבית

חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות?

לסיכום

מטרה מקורית, עיקרי החוק, בעיתיות

הגבלה על גובה הריבית מכוח חוק אשראי הוגן

רגולציה בנקאית

מוסד פיננסי חוץ-בנקאי

שוק האשראי בישראל

קביעת שיעור הריבית

ריבית חוץ-בנקאית מרבית בהשוואה לריביות אחרות

ההבדלים בסביבה העסקית בין ספקי אשראי בנקאי ובין ספקי אשראי חוץ-בנקאי

הלוואות חוץ בנקאיות

בריטניה

ריבית פלילית

סיכום

ביבליוגרפיה

מבוא

סמינריון זה עוסק בהגבלה על גובה הריבית לפי חוק אשראי הוגן בישראל. חוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993, קובע תקרה מקסימלית לגובה הריבית על הלוואות בישראל. התקרה היא ריבית בנק ישראל + 15% לבנקים ולגופים חוץ-בנקאיים. על הלוואות קצרות מועד (עד 3 חודשים), המקסימום הוא ריבית בנק ישראל + 20%. מעבר ל-15% יש מקום לסנקציות אזרחיות (עיצומים כספיים וקנסות). מעבר ל-30% מדובר כבר בסנקציות פליליות.

החוק קובע גם תקרות נוספות לגובה הריבית, כגון: על הלוואות לכל מטרה, גובה הריבית המקסימלי הוא ריבית בנק ישראל + 15%, בתוספת 2.5% עבור ריבית היסוד.

על הלוואות לדיור, גובה הריבית המקסימלי הוא ריבית בנק ישראל + 12%, בתוספת 2.5% עבור ריבית היסוד.

על הלוואות לרכב, גובה הריבית המקסימלי הוא ריבית בנק ישראל + 15%, בתוספת 2.5% עבור ריבית היסוד.

החוק נועד להגן על לווים מפני הצעות ריבית גבוהות מדי, אשר עלולות להוביל לחובות בלתי אפשריים להחזר. החוק חל על כל עסקת אשראי, לרבות הלוואות חוזיות, הלוואות כנגד שיעבוד מקרקעין, הלוואות כנגד שיעבוד רכב, הלוואות כנגד שיעבוד נכסים אחרים, והלוואות כנגד שיעבוד חשבון בנק.

החוק אינו חל על הלוואות שהוצעו לפני תחילתו של החוק, ב-13 באוגוסט 1993.

החוק מאפשר לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לבטל או להפחית את התקרות הקבועות בחוק, אם הוא סבור כי התקרות אינן מספיקות להגן על לווים.

חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות אשר נחקק בשנת 1993, עבר תהפוכה של ממש במסגרת תיקון מספר 5 לחוק, אשר תוקן ב-18.7.2017 (פורסם ברשומות ב-9.8.2017), ושמו שונה לחוק אשראי הוגן-התשנ"ג-1993 (להלן: "החוק" או "חוק אשראי הוגן"). החוק ייכנס לתוקפו ב-9.11.2018 (אולם חלקים ממנו נכנסו לתוקף לפני כן בתחולה מוקדמת).

חשיבותו של התיקון היא כפולה, מחד, התיקון מרחיב את תחולתו של החוק גם על מלווים מוסדיים, לרבות תאגידים בנקאיים, אשר עד כה הוחרגו ממנו, ומאידך הוא קובע תקרת ריבית להלוואות לצד שורה של סנקציות מקום בו מופרות הוראות החוק.

בהחלת החוק אף על המערכת הבנקאית מתעוררות סוגיות הנוגעות ליחסי בנק-לקוח ובעיקר לחובות החלות על הבנקים הן לעניין הריבית[1], הן לעניין דרך וצורת ההתקשרות עם הלקוח[2] והן בסוגיות מסויימות אשר החוק בא להסדיר דוגמת העמדת אשראי לפירעון מיידי[3].

התיקון לחוק הינו פועל יוצא מהמלצותיה של הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי מ-2011, מכוחה מינו שר האוצר ונגיד בנק ישראל צוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאית, בראשות המפקח על הבנקים; במסגרת עבודתו בחן הצוות את החסמים המעכבים את כניסתם של גופים שאינם תאגידים בנקאיים לשוק האשראי הקמעונאי, או המונעים את הרחבת פעילותם. הצעת חוק זו באה בהמשך להמלצות הצוות, ועיקרה עדכון מנגנון תקרת הריבית והרחבת תחולת החוק גם על תאגידים בנקאיים, לצד הבטחה של הגנה נאותה על הצרכנים בשוק האשראי.

יש לזכור כי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, במתכונתו טרם התיקון, לא חל על תאגידים בנקאיים ומשכך המערכת הבנקאית לא הוכפפה לתקרת ריבית המקסימום המותרת הניתנת לגבייה וזאת בניגוד לשוק ההלוואות החוץ-בנקאי אשר הוגבל בגביית ריבית עד לתקרת "פי שניים ורבע מן השיעור שיפרסם בנק ישראל מדי חודש בחודשו, של העלות הכוללת הממוצעת לאשראי הלא-צמוד הניתן לציבור על ידי הבנקים שנקבעו על-ידי בנק ישראל" (ס' 5(א) בנוסח טרם התיקון). לאורך השנים ירדה ריבית המקסימום לשוק החוץ-בנקאי בצורה דרמטית, מה שגרם להיעדר תמרוץ חברות שונות לעסוק בתחום זה ולהוות תחרות לשוק ההלוואות הבנקאי (יש המבקרים את הוראות התיקון לחוק בכך שהשוואת הריבית אל מול הבנקים מבלי ליתן את הדעת למקורות המימון ולחוסנו ויתרונותיו של התאגיד הבנקאי, אינה מעודדת תחרותיות ומותירה את ידם של התאגידים הבנקאיים על העליונה

חידוש מהותי נוסף, בהוראות התיקון לחוק נוגע להחלתן של סנקציות פליליות על המפר את החוק וכלשון נציגת משרד המשפטים בועדת החוקה לעניין זה:

"היום בחוק הלוואות חוץ-בנקאיות אין עבירות פליליות בכלל. הסנקציה היחידה… זה שמי שלוקח ריבית מעל הריבית המותרת, בהוצאה לפועל אי אפשר לגבות את הריבית הזאת. הבדיקות שלנו מול המשטרה והפרקליטות העלו שקיים קושי מאוד מאוד רציני בתחום ההלוואות כיום בשוק האפור. אנחנו רוצים להפוך את השוק הזה משוק אפור לשוק שחור, לקבוע ריבית שנחשבת ריבית נשך… מי שקובע אותה בחוזה ומי שמקבל תשלום בהלוואה שהריבית שלה עולה על אותה ריבית פלילית, שלטעמנו היא צריכה לעמוד על 30%, מדובר בעבירה בפני עצמה, לא צריך להוכיח משהו נוסף. אנחנו נתקלים במצבים נוראיים, יש דוגמאות לכתבי אישום שנציג המשטרה יכול להציג בפניכם לכך שהיום אנשים משלמים את הריבית ולא מגיעים בכלל לקרן במשך שנים ארוכות באמצעים כמובן לא שגרתיים, תוך הפעלת אלימות ואיומים על גבול הסחיטה. לעתים מוגשים כתבי אישום כי אפשר להוכיח את עבירות הסחיטה ולעתים לא, כי הדברים נעשים בצורות יותר מתוחכמות. אנחנו חושבים שאת כל הנושא הזה צריך לשים במישור הפלילי, להגיד שמדובר בעבירות פליליות והן אסורות וכך לאפשר למשטרה ולפרקליטות גם את הכלי הזה במלחמה מול ההלוואות בשוק האפור ובהלוואות שנעשות על ידי ארגוני פשיעה ועבריינים".

מעבר לכך, בבסיס החקיקה הנזכר לעיל, הניח המחוקק הישראלי, כי לא היה די בהגנות הקיימות ללווה, מכוח דינים כלליים, כדוגמת: דיני החוזים, דיני עשיית עושר ולא במשפט, דיני הנזיקין, דיני הגנת הצרכן וכיוצא באילו, ולמעשה, נדרש המחוקק לתקן את החוק ולקבוע מסגרות קפדניות יותר להתקשרויות בהסכמים מסוג זה, על-מנת להגן על הלווה.

שאלת המחקר

האם ההגבלה על גובה הריבית מכוח חוק אשראי הוגן היא החלטה ראויה?

ביבליוגרפיה לדוגמא

וק אשראי הוגן, תשנ"ג-1993

חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ״ג-1993.

תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (קביעת סכום לעניין סעיף 15(ב)(1) לחוק), התשס״ז-2007.

הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מספר 3), התש״ע-2010.

חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה), התשס״ה-2005.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (‏31 אוגוסט, 2023)

דוח 2021 מכון TGI, פלח שוק: בנקים, ת"א (‏31 אוגוסט, 2023)

ד"ר פ' נרקיס דיני ביקורת במדינת ישראל. אוצר המשפט (2023)