‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

גישור במשפט הפלילי

גישור במשפט המוסלמי

סליחה של הקורבן כלפי מבצע עבירה פלילית

סליחה של הקורבן באיסלם

תפקיד המופתי (מנהיג מוסלמי) ביישוב סכסוכים פליליים בין מאמינים מוסלמים

פסיקה

פרשות חלאג' ופלוני :לתת לקורבן לומר את דברו וסליחת הקורבן

פסיקה: זחיאקה נ' מדינת ישראל (2012); נאסר נ' מדינת ישראל (2014) ; שמארי נ' מדינת ישראל (2014) ; דענא נ' מדינת ישראל (2007)

פס"ד אדהם אסדי נגד מדינת ישראל

מדינת ישראל נגד תאמר מטר (2020) 

סיכום

ביבליוגרפיה

מבוא 

הסולחה היא למעשה מעין גישור לא פורמאלי במשפט הפלילי .

סולחה היא מנהג ערבי עתיק של גישור ויישוב סכסוכים. היא מבוססת על הרעיון של סליחה והבנה, והיא נחשבת לאחת הדרכים החשובות ביותר לשמירה על השלום והאחדות בחברה הערבית.

סולחה מתבצעת על ידי קבוצה של מתווכים, הנקראים "סכלים", שנבחרים על ידי שני הצדדים לסכסוך. הסקלים פועלים כדי לסייע לשני הצדדים להבין את נקודת המבט של הצד השני, ולהגיע להסכם על פיצוי או פשרה.

סולחה היא תהליך ארוך ומורכב, אך היא יכולה להיות דרך יעילה ליישב סכסוכים ולהביא לשלום. היא מבוססת על ההבנה שכולנו בני אדם, וכולנו עושים טעויות. היא גם מבוססת על האמונה שסליחה היא הדרך היחידה להשתחרר מהעבר ולבנות עתיד טוב יותר.

סולחה היא מנהג חשוב בחברה הערבית, והיא תורמת רבות לשמירה על השלום והאחדות בחברה. היא גם דרך חשובה ללמד את הדורות הבאים על חשיבות הסליחה וההבנה.

הנה כמה מהיתרונות של סולחה:

היא יכולה להוביל לפתרון סכסוכים בצורה שלום.

היא יכולה לשפר את היחסים בין הצדדים לסכסוך.

היא יכולה להפחית את האלימות בחברה.

היא יכולה לתרום לשמירה על השלום והאחדות בחברה.

היא יכולה ללמד את הדורות הבאים על חשיבות הסליחה וההבנה.

סליחה היא מושג חשוב בתרבויות ודתות רבות, כולל המגזר הערבי, המקיף מגוון רחב של מדינות ומסורות. במגזר הערבי, הסולחה נתפסת כתכונה טובה שמעודדת ומוערכת.

באיסלאם, שהוא הדת השלטת במדינות ערב רבות, סולחה נחשבת להיבט מרכזי ביחסים אישיים וחברתיים. מעודדים את המוסלמים לבקש סולחה מאללה, הרחמן והסלחן ביותר, ולסלוח לאחרים כאמצעי להשגת צמיחה רוחנית וטיהור הלב.

מושג הסולחה במגזר הערבי חורג מעבר לתחום הדתי ויש לו גם משמעות חברתית-תרבותית. חברות ערביות מדגישות לעתים קרובות את חשיבות הסולחה בפתרון קונפליקטים ובשמירה על יחסים הרמוניים בתוך משפחות, קהילות, ואפילו בקנה מידה רחב יותר בין עמים.

פרקטיקות ומסורות תרבותיות שונות עשויות להשפיע על האופן שבו הסולחה באה לידי ביטוי ומובנת במגזר הערבי. לדוגמה, נפוץ שאנשים מבקשים סולחה ישירות מאלה שעשו להם עוול, מביעים חרטה ומחפשים פיוס. במקרים מסוימים, ניתן לבקש גישור או מעורבות של זקנים או חברי קהילה כדי להקל על תהליך הסולחה והפתרון.

חשוב לציין שסולחה היא בחירה אישית, ולפרטים עשויים להיות נקודות מבט שונות לגבי מתי וכיצד יש להרחיב את הסולחה. אמנם מעודדים סולחה, אבל אין זה אומר שיש להתעלם מצדק או אחריות. במקרים של עוולה.

מגמת הפסיקה היא  כי טענה לפיה הסכם הסולחה סיים את הסכסוך בין הצדדים באופן המייתר ענישה קונקרטית על ידי בית המשפט על דרך של מאסר בפועל - איננה מקובלת כלל ועיקר.

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי הסולחה במגזר הערבי ודיני עונשין?

ביבליוגרפיה לדוגמא:

חוק העונשין, התשל"ז-1977 ‏

פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.‏

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982.‏

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו-2006, ה"ח הממשלה 241. 

רון שפירא "הגיעה העת לסולחה" הפרקליט מח 433, תשס"ו

ליכט א'. "הגנה מן הצדק" - מבט עיוני ומעשי. אוצר המשפט (2023)